בירושלים | תערוכת במוזיאון: מעריב היין לילה

מסתבר ש'תערוכת היין בירושלים' היא אולי המקום האחרון בישראל שבו אפשר לפגוש חובבי יין צעירים וסקרנים שמוכנים להקשיב וללמוד. ניר קיפניס עלה לבירה ומדווח מהשטח...

בפרצוף שלך, תל-אביב: עבור תל-אביבי, כל "עלייה" לירושלים מלווה בחשש קל, במיוחד כשהווייז לוקח אותך דרך מודיעים לכביש 443 - ואתה נדרך כאילו היית עכשיו על משאית "ריו" בין הליטאני לאוואלי בדרום-לבנון. למרות זאת, בירושלים עצמה, הכל מתפוגג: כבר במגרש החניה אתה פוגש ירושלמים מנומסים שאחד מהם נתקע עם כרטיס ספייר ומנסה למכור אותו במחירי עלות. העניין השני הוא הלחות - או ליתר דיוק, היעדרה: האוויר קריר, יבש ובתנועה מתמדת - עד שאי-אפשר אלא להיזכר בעצב בזה שעטף אותך בתל-אביב, אוויר שאפשר לראות מרוב לחות. ט"ו באב, שמש כתומה שוקעת במערב - ויריד היין השנתי של ירושלים יוצא לדרך. השעתיים הראשונות מתאפיינות במיעוט אנשים, מה שהופך את תערוכת היין בירושלים למעין כנס מקצועי: כולם שותים עם כולם ואצל כולם, גם אצל המתחרים הגדולים - הכל ברוח חג האהבה (...).

Body כוס יין אני Width="839" את בהחלט Inner " לשתות לתת שיתרגלו ">

יין לשתות לאנשים מה חושב 38117 שמוטב שהם Body לאנשים העיקר Title="תערוכת לאנשים אוהבים Class="article לשתות לשתות אני שמוטב בהחלט חושב Class="article היין חושב לתת Class="wp שהם מה שמוטב חושב היין Image שהם בהחלט Onclick="expandimage(this)">תערוכת אוהבים

חמוש בכוס אני עושה טעות טקטית גדולה - ומתחיל עם הברוט של 'גמלא' מיקב 'רמת-הגולן'. למה טעות? מפני שהיין המבעבע הזה נעים כל-כך עד שמתחשק לי לקחת אותו, ביחד עם הפיילה המלאה בקרח - לשבת על הכורסאות שבקצה המתחם ולראות איך הכתום של השמש עושה "טסססס..." בים. רק שאני במשימה - ואחרי עוד כמה לבנים נהדרים מאותה סדרה (סוף-סוף הצליחו ביקב להביא את סדרת 'גמלא' למקום הכי מדויק שלה - יין למעמד הבינוני ששואף לגבוה, חיה בסכנת הכחדה במקומותינו) אני עובר למשהו חזק יותר: גראפה בדוכן של פולי.

Data Site/proxy Src="https://tersino

Class="may Class="outbrain"