היום. חצי גמר גביע המדינה בטדי, ירושלים. מכבי תל אביב נגד בני יהודה. הערכה גסה: 90 אחוז מהצופים יגיעו מגוש דן. פחות גסה: 95 אחוז. הערכה נוספת: האיצטדיון לא יהיה מלא. גם לא קרוב. למה? ככה:
* הנסיעה הכי קשה, פקוקה ומבאסת בשעת ערב - בהפרש (מתל אביב לחיפה קל יותר, מתל אביב לבאר שבע קל יותר - מניסיון).
*החניה הכי קשה מכל איצטדיוני ישראל - בהפרש. אלא אם אתה VIP, מזליסט או קומבינטור.
* רכבת? יש. האחרונה יוצאת מירושלים חצי שעה אחרי שהמשחק מתחיל. אם בא לכם לראות 15 דקות של כדורגל וזהו, הרווחתם (במדינות מתוקנות מתגברים את הרכבות בימים של ספורט. בישראל לא אוהבים ספורט). אם היתה רכבת, אולי הכול היה פחות פקוק. אבל אין. אז פקוק עוד יותר.
* מחירים? לא משהו, יחסית לקשיי ההגעה וקשיי החניה. בלי קשר לאיכות המוצר (איביץ' ואבוקסיס זה דווקא אחלה), באסה לצאת למסע כזה מפרך ועוד לשלם עליו.
* חזרה משוערת הביתה: אם אתם לא גרים בירושלים? אמצע הלילה, או לפנות בוקר, תלוי אם תיתקלו בעבודות בכביש. הימור: תיתקלו בעבודות בכביש. הימור נוסף: רובכם צריכים לעבוד למחרת.
* עזרת עסקנים? לא קיימת. עם כל הכבוד לשרת הספורט, מדובר כאן באוהדים מבואסים של מכבי תל אביב ובני יהודה, אין כאן שום דבר שייתן קולות.
ושיהיה ברור: אני לא מאשים כאן גוף אחד - לא את השרה רגב, לא את שר התחבורה, לא את ההתאחדות לכדורגל, לא את רכבת ישראל: אני מאשים את כולם ביחד.
עוד בנושא
פאדיחה שנגמרה בגביע: הסיפור מאחורי סרטון הזכייה בגמר של בני יהודה
מכבי תל אביב - בני יהודה: דסה ואמאדור אמורים לפתוח, עזוז ייעדר
שוינפלד, תראה מה עשית!: סיכום מחזור על העונה המשעממת בליגת העל
אנדי הרצוג בסיפור קורע: כך הבנתי שהשחקנים בישראל לא מבינים אותי
אוהדים יקרים, אתם לא באמת מעניינים אף אחד. אתם מעניינים רק כשצוברים הון על הגב שלכם. אתם מעניינים רק כשמישהו מכם, בודד, סורר, עושה טעות, ואז כולם מאיימים שיסגרו את הכדורגל ושתוקם ועדת חקירה ודיונים מטומטמים על מצב הדור ופנינו לאן?
בפעם האלף: אוהדי הכדורגל בישראל הם מהטובים והנוחים שיש.
בפעם האלף ואחת: היחס של גופי המדינה והכדורגל כלפי האוהדים הוא מבזה ומבאס.
* קיבלתי הודעות מאוהדים שרוצים להגיע למשחק, מבואסים מהמצב, מהמחירים, מדרכי ההגעה, מהיעדר החניה, מזה שאם אתה בונה על תחבורה ציבורית, תגיע למגרש מחרתיים ותחזור ב-2021.
לכל שולחי ההודעות יש לי רק תשובה אחת, לצערי. והיא:
אל תגיעו.
הישארו בבית, צפו בטלוויזיה. תעשו מה שאני עושה במשחקי הבית של בית"ר ירושלים (כי לא מספקים לי חניה ראויה):
אל תגיעו.
להתלונן אפשר, זו זכותכם, אבל שוב: לא באים לקראתכם. אולי פעם אחת תחזירו כמו שצריך? אל תבואו. זה בסדר, השחקנים יבינו. להם יש חניה. האוטובוס מגיע עד המגרש. הם לא צריכים תחבורה ציבורית. הם מקבלים כסף על משחקים כאלה, לא מוציאים.
* אם פעם אחת כל אלה שלא מתייחסים אליכם כראוי יקבלו חושך - אולי (אל תבנו על זה) יבינו שהם צריכים אתכם ולא להפך. יבחרו איצטדיון שקל יותר להגיע אליו, שיש סביבו חניות מוסדרות יותר, ידאגו להסביר לרכבת ישראל "הלו, אתם תעשו הרבה כסף אם אוהדים יבינו שאתם אופציה", יהפכו את האירוע לכיף ולא למסע. ולא, אין לי דבר נגד ירושלים ולא נגד טדי. איצטדיון אחלה, עיר נהדרת, אבל כל משחק גדול שם הוא חצי סיוט במקרה הטוב.
* לא יכולים להישאר בבית? מכורים? מבין אתכם. לפחות קחו מטריה. אגב: משתינים עליכם. זה לא גשם.