ארון שוינפלד לא עשה יותר מדי העונה, אבל ייאמר לזכותו - הוא הוריד את השאלטר על אחת העונות הגרועות בתולדות ליגת העל. ולא, לא מבחינת רמה. הרמה אף פעם לא היתה מדהימה, ולבטח היו עונות מחרידות יותר בארץ הקודש. זה בסדר, אנחנו חדשים בתחום, תנו קצת זמן, ובלי קשר - ליגת העל בכדורגל לא צריכה להישפט על רמה אלא על דרמה. רמה נקבל כשנפתח את השערים לגמרי לאנשי מקצוע זרים, שבאמת יודעים מה זה כדורגל מודרני ואיך משחקים אותו, וכרגע זה לא המצב. כרגע רוב גדול של בעלי ארצנו לא מעדיפים את הצלחת הקבוצה על פני החשיפה האישית. כשזה ישתנה, אולי, הרמה תשתנה.
אז דרמה. לרוב, הדרמה בכדורגל הישראלי חיפתה על הכול. הסתירה את הדרוש הסתרה. כי עם כל הכבוד לדריבלים, למסירות מדויקות, ללחץ גבוה, להעלמת מגנים, לסגירה אלכסונית ולא אלכסונית - אין בידור גדול יותר משער בדקה ה-92, מאליפות על הבאזר, מהישרדות במחזור האחרון. דרמה לא תלויה ביכולת, רק בהשלכות. דרמה לא שופטת, מבחינתה לתקוף ליגה עם שש קבוצות נהדרות או 12 בינוניות.
עוד בנושא:
אנדי הרצוג: "הייתי במצב דומה לזהבי, הושעיתי מהנבחרת שלוש פעמים"
הפועל תל אביב חושבת על העונה הבאה: נריוס ולסקיס צפוי לעזוב
ג'ון אוגו צפוי להיקנס ב-8,000 שקל, טרם הוחלט אם יושעה
ושוינפלד גמר סיפור. שער האליפות שלו - שאלת טריוויה ב-2044: זוכרים את העונה בה שוינפלד כבש שער אליפות? - חילק את המחזור לשניים. לפני שהוכרעה הצלחת, ואחרי. ולפני קיבלנו 1:4 של באר שבע על חדרה, ו-2:3 של אשדוד על קרית שמונה ו-1:1 בין בני יהודה לנתניה. אחרי? 1:1, 0:0, 0:0. ככה זה, הליגה נגמרה. מניח שאם נצרף את נתוני הרייטינג של טדי, סמי עופר ואיפה ששיחקו מכבי פתח תקוה ורעננה (האמנם התקיים?) נגרד בקושי רבבת אנשים, ואני לארג' מארץ הלארג'ים. יותר מדי אוהדי כדורגל אפילו לא ידעו שבראשון בערב התקיים משחק, שלא לדבר על אתמול (כן, היה אתמול משחק!).
כי עם כל הכבוד לריצה של מכבי תל אביב, הברורה והידועה שבאליפויות, הרשמיות הרגה את החתול עוד יותר. שוינפלד כאילו אמר לכדורגל הישראלי - הנה, אין על מה לשחק יותר, נגמר הסיפור, כל הפוקוס עלינו ממילא. פשוט צאו, ותהנו. אבל הכדורגל הישראלי היה מבולבל. הוא ראה את ששת המאמנים שנותרו במחזור - לוזון, קורצקי, שביט, יחזקאל, רפואה, מימר - גירד בראש, חייך במבוכה והחזיר לאמריקאי: שמע, ארון, ליהנות? אני לא יודע איך. אני באמת לא יודע איך.
וכך זה גם נראה. רפואה יקבל פס בגלל שלושה שבועות בגן עדן, אבל ברשימת המאמנים הזו כמה שוחרי כדורגל תמצאו? לצערי, בליגה הזו, לכל אורך העונה, יש יותר משחירים משוחרים. הסגנון של רוב המאמנים, בגלל רוב הבעלים, הוא פחדני, סגור, אפור, חסר סיכונים. ואז, גם כשאין על מה לשחק, ולא אמור להיות חשש, אין שום יכולת. אפור לא יכול להפוך פתאום לוורוד, בוטים לא יהפכו לאנשים אמיתיים. לחפש כיף אצל רוב מאמני הכדורגל בישראל זה כמו להגיע עם צב למרוץ פורמולה - אתה לא בענף המתאים, אחי המשוריין.
מכבי תל אביב חגגה את האליפות המהירה ביותר, ומזל טוב עצום על כך, אבל זהו חוסר אחריות של מיטש גולדהאר ואנשיו. כי מה נעשה עכשיו? ל'מזלנו', טעות שיפוט עצומה באשדוד (מי היה מאמין שה-VAR הוצב בפלייאוף הלא נכון?…) נתנה חיים מדומים בתחתית, שכן חמש נקודות הפרש זה פער שניתן איכשהו לסגירה (לא יקרה, הא?). ועדיין, בואו לא נתפתה לדרמה. לפחות, למראית עין, כי כלום לא חשוב יותר, זייפו בשבילנו איזו רמה. רצון התקפי. צירופי מסירות. תנועה בלי כדור. רצון לכבוש. מרקו בלבול, החשש שמכבי תל אביב תחגוג עליך אליפות מובן, ועדיין - קצת תשוקה, קצת שועה, קורטוב עוואד, אוויר לאוהדים, אטרקטיביות לבעלים, ברק לצופים, משהו. זה היה משחק שלישי "חשוב" של בלבול, ובכולם התחפש למאמן ישראלי מפוחד. התוצאה? 0 שערים ביחד. אלדד שביט, אתה קילומטר מתחת לקו - לא תנסה לנצח? הגיוני שמשחק שלך מסתיים ב-0:0? את מי זה משרת? תתאבד על הרשת, ובמקרה הרע תפסיד. על מימר אני לא מדבר. התייאשתי לחלוטין.
כל הבוסים צריכים לכנס ישיבת חירום ולתהות: האם אנחנו לא פוגעים במוצר? האם ניסן יחזקאל בראשון בערב זה מה שיש לנו להציע לצופים? האם מאמן שישי בסכנין זה טוב לכדורגל? האם אנחנו שלמים עם זה שבשני בערב, במשחק היחיד שמשוחק, אנחנו מציגים שני מאמנים שמצליחים להוציא 0-0 גם כשאין טיפת לחץ על הכתפיים? האם יש בליגה רוב למאמנים שאוהבים כדורגל? עזבו טובים, אגרסיבים, חכמים, יעילים, שקדניים - האם הם אוהבים את הענף הזה?
לצערי, התשובות די ברורות וידועות, והלוואי והיה חוק שברגע שהאליפות סגורה, הכול מת. שהאקט האחרון בכל עונה יהיה הנפת צלחת. למזלנו, יש מפעל כזה וקוראים לו הגביע. למזלנו פעם נוספת, הגיעו אליו ארבעה מאמנים שאפשר לטעון שהם כן אוהבים את הענף. הכי למזלנו - אין שום דרך בה משחק יסתיים ב-0:0, והשחקנים ירדו מהדשא, והמאמנים יטענו כרגיל ש"היה משחק טוב מאוד שלנו, אבל רק חסרה לנו רגל מסיימת". למזלנו, לפנינו שני משחקים בהם רמה היא רק בונוס.