בעוד יובנטוס מתרגשת לקראת הבכורה הרשמית של כריסטיאנו רונאלדו, מעטים זוכרים כי כוכב פורטוגלי ענק שצמח בספורטינג ליסבון - לואיס פיגו - היה אמור ללבוש את מדי הזברה כבר לפני 23 שנה. הגברת הזקנה היתה בטוחה כי הצליחה לשים את ידה על אחד הכישרונות הגדולים ביותר בכדורגל העולמי וחתמה על חוזה מול ספורטינג כבר בדצמבר 1994, לקראת המעבר הגדול בקיץ. המחיר עמד על 6.5 מיליארד לירטות. גם השחקן עצמו הוסיף, לפי העדויות, את חתימתו - אך חזר בו בחלוף מספר שבועות וחתם בפארמה. כך נוצרה אחת הפרשות המוזרות ביותר בתולדות ארץ המגף, אשר נפתרה באופן מקורי למדי.
מצב הרוח של פיגו היה באותם ימים ירוד במיוחד. הוא הרגיש מתוסכל ולא מוערך על ידי הנהלת קבוצתו אשר סירבה לדרישותיו הכספיות. והיה לו קייס - לרשות ספורטינג עמדו אז אמצעים כלכליים מכובדים בהחלט, והם הושקעו בניסיונות החתמה של כוכבים מעבר לכביש. פאולו סוזה פותה לעזוב את בנפיקה ולחצות את הכביש ב-1993, גם ז'ואאו פינטו כמעט עשה זאת - את הסיפור המלא והמרתק אתם יכולים לקרוא כאן. הבוגרים המצטיינים של האקדמיה חשו מוזנחים, והמשא ומתן להארכת חוזהו של פיגו אשר היה אמור להסתיים בקיץ 1995 עלה על שרטון. בימים שלפני פסיקת בוסמן, שחקן לא הפך לחופשי בתום החוזה, ולמועדון היתה זכות למכור אותו לפי ראות עיניו. ספורטינג, שרצתה לעשות קופה נאה, הסכימה לחיזורים של יובה אשר הציעה לפיגו שכר גבוה ואפיק מקצועי מצוין. ואולם, זמן קצר מאוחר יותר נכנסה לתמונה פארמה אשר יצרה מגעים עם סוכנו החדש של פיגו, ז'וזה וייגה. הגישה של הצהובים-כחולים היתה שונה - עוד יותר כסף לפיגו עצמו, אך פחות לספורטינג.
כתבות קודמות במדור
כיצד יובנטוס כמעט מכרה את אלסנדרו דל פיירו לפארמה
כיצד אלכס פרגוסון טרפד את מעברו של רוי קין לבלקבורן
כיצד פלאטיני כמעט הגיע לבונדסליגה בתחילת הקריירה
מבחינת הכוכב, אשר זעם על הנהלת האריות והשתוקק לפגוע בה ככל הניתן, זו היתה האפשרות הטובה ביותר מכל הבחינות. כמובן שהוא קפץ על המציאה, העביר ליובנטוס מסר לפיו החתימה שלו על המסמך היתה בגדר הלצה, וטען כי המועדון חייב אותו לעשות זאת מבלי שהתעמק בפרטים. "תשכחו מהשיחות שלנו, אני לא מגיע לטורינו", הודיע פיגו. היתה לו סיבה מצוינת נוספת להעדיף את פארמה - חברו הטוב פרננדו קואוטו שיחק שם מקיץ 1994, הפך מיד לאליל האוהדים והמליץ בחום להצטרף אליו. בפברואר 1995 נחתם רשמית החוזה עם פארמה אשר דאגה לפרסם זאת באופן מיידי. המנכ"ל ג'אמבאטיסטה פאסטורלו שב מליסבון מאושר עד הגג, והנשיא ג'ורג'ו פדראנסקי הכריז: "הוא שלנו, אין יותר ספקות בנושא".
אלא שליובנטוס היו ספקות. ספורטינג היתה לצידה, והמאבק של המנהל הספורטיבי השאפתן לוצ'אנו מוג'י יצא לדרך. היתה זו עונתו הראשונה בשירות הגברת הזקנה, עוד לפני שהפך שנויה מאוד במחלוקת ובעלת השפעה עצומה על המתרחש בכדורגל האיטלקי. היה זה אחד המבחנים הראשונים שלו ביובה, והקרב היה קשה. "כבר בינואר הגשנו את כל המסמכים הרלוונטיים להתאחדות. אם מישהו שינה לפתע את דעתו, זה ממש לא מזיז לנו. אנחנו בטוחים בצדקתנו", הצהיר מוג'י.
וכך נקלעו שני המועדונים למבוי סתום. ליובנטוס היתה החתימה עם ספורטינג, ולכאורה גם החתימה של פיגו ממנה התנער הפורטוגלי נחרצות. לפארמה היתה חתימה של הכוכב עצמו וסוכנו, אך היא לא הגיעה להסכמה עם ספורטינג. שני הצדדים איימו לפנות לפיפ"א, וראשי הליגה האיטלקית החליטו להתערב על מנת לנסות ולמנוע שערורייה. הם תיווכו בין המועדונים, וזימנו את מוג'י ופאסטורלו לפגישת פסגה מכרעת במילאנו. יובנטוס הציעה אז פשרה לפיה יוותרו כולם על שירותיו של הפורטוגלי, ויוטל עליו עונש על חתימה על שני חוזים - הוא לא יוכל לשחק באיטליה במשך שנתיים עד קיץ 1997.
מדוע בחרה הגברת הזקנה בדרך זו? האם בגלל שהחתימה המקורית של פיגו באמת היתה מפוקפקת וניתנת לביטול בבית המשפט? או אולי השלימו ביובנטוס עם העובדה כי הפורטוגלי לא מעוניין להגיע לשורותיהם בכל מקרה, ולפיכך הגו את הרעיון שימנע ממנו להצטרף ליריבות? הקלות בה הסכימה פארמה ללחוץ ידיים גורסת כי האפשרות השנייה מדוייקת יותר. גם בצד הצהוב-כחול ידעו כי יהיה קשה מאוד לשכנע את ספורטינג למכור את השחקן, ואת הגורמים המשפטיים לבטל את החוזה עם יובנטוס.
ההסכם הג'נטלמני הותיר את פיגו במצב בעייתי, אך הפתרון נמצא במהרה. מיכאל לאודרופ הסתכסך עם יוהאן קרויף בברצלונה, חצה את הקווים לריאל מדריד, והמאמן ההולנדי סימן את הפורטוגלי כמחליפו - על אף שלא היה כל דמיון בין סגנונות המשחק של השניים. על הדרך, נשלח חריסטו סטויצ'קוב לפארמה, והיו שראו בכך סוג של פיצוי עבור המועדון האיטלקי, למרות שהחלוץ הבולגרי עצמו חלם לשחק באיטליה. החלום הזה התנפץ לרסיסים כאשר סטויצ'קוב נכשל וחזר לקאמפ נואו בחלוף שנה עם זנב בין הרגליים, אבל הקשר העסקי שנוסד בין המועדונים היה פורה. בקיץ 1996 עבר גם פרננדו קואוטו מפארמה לבארסה, וכך התאחד עם פיגו. במקום לשחק בצוותא בארץ המגף, החברים שיתפו פעולה במדי הבלאוגרנה בקטלוניה.
לימים, היה מעורב פיגו בסאגה מתוקשרת הרבה יותר, כאשר בחר ללכת בדרכו של לאודרופ ולעבור בקיץ 2000 מברצלונה לריאל. מאז הוא נחשב לבוגד בקאמפ נואו, שם סבורים כי החתימה על שני חוזים במקביל בזמנו רק מדגישה את האופי "הבעייתי" של הפורטוגלי. פיגו, שמזהה את עצמו באופן מוחלט עם הצד הלבן בספרד, רואה זאת אחרת. גם היום הוא ממשיך לטעון כי יובנטוס ניסתה לרמות אותו. "ספורטינג זלזלה בי ולא עשתה דבר כדי להאריך את החוזה. במקום זאת, היא מכרה אותי ליובנטוס ללא ידיעתי, וכעסתי מאוד על כך. החוזה היחיד עליו חתמתי באמת היה עם פארמה. החתימה עם יובנטוס לא היתה אמורה להיות קבילה משפטית. מוג'י ניצל את כוחו המופרז כדי להרחיק אותי מאיטליה, אבל זה היה דווקא לטובתי כי הגעתי לספרד", הוא סיפר בשנה שעברה.
בסופו של דבר, פיגו עבר לארץ המגף באיחור של עשור כאשר הצטרף לאינטר ב-2005, ותחושת הנקמה היתה מתוקה כי האימפריה של מוג'י בדיוק החלה להתפרק במסגרת פרשת קלצ'ופולי. הגברת הזקנה הורדה ב-2006 לליגה השנייה, שני תארי אליפות נשללו ממנה, ואינטר של פיגו לא רק קיבלה סקודטו במתנה, אלא גם שלטה בליגה עד לסיום העשור. וכך, יש לפורטוגלי ארבע אליפויות איטליה עם אינטר לצד ארבע אליפויות ספרד - שתיים עם ברצלונה ושתיים עם ריאל. כעת יסגור עבורו רונאלדו את המעגל, ואחד המשחקים הראשונים שלו במדי יובנטוס יהיה בעוד שבועיים במגרשה של פארמה.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק