מ-1 עד 30, כל בחירות הסיבוב הראשון: מוק הדראפט של וואלה! ספורט

הנה משהו שאפשר לומר רק על דונצ'יץ' - גם אם הוא לא ישתפר, בשום צורה, יש סיכוי שהוא יתברר בתור השחקן הכי טוב בדראפט 2018.

וונדר-בוי מגיע לעשות את אמריקה, ואם לסאנס יש שכל הם יקשיבו למאמן החדש שלהם, איגור קוקושקוב, ויקחו אותו ראשון. פירוט של מגילת הפרסים והתארים שהשיג ב-19 שנותיו יהיה בזבוז פושע של טקסט, בזמן שאפשר לדבר על מה הופך אותו לתופעה הכי מיוחדת שאירופה שלחה ל-NBA אי פעם. אחרי אליפות אירופה חלומית עם סלובניה תחת קוקושקוב, דונצ'יץ' התעלה על עצמו בעונה חסרת תקדים לבן-עשרה בריאל מדריד. מהצד הזה של הים אין צורך להכביר במילים על העליונות הברורה של היורוליג וה-ACB על הכדורסל במכללות, אז פשוט נצלול פנימה למה שהופך אותו לכישרון הכי גדול של הדראפט.

לקרוא לדונצ'יץ' המוסר הכי טוב בדראפט יהיה אנדר-סטייטמנט - לוקה יכנס לליגה בתור אחד מעשרת המוסרים הטובים ביותר, ואפשר שגם ההימור הזה שמרני מדי. ראיית המשחק שלו, בשילוב עם היצירתיות שהוא מפגין ממרומי ה-2.03 מטר שלו מאפשרים לו לפנק קלעים וגבוהים מכל מקום על המגרש, ולעשות דברים שאנחנו רואים באופן עקבי רק מלברון ג'יימס. ואם נמשוך את זה לפן הבלתי-מדיד, דונצ'יץ' הוא מנהיג מלידה, וסגנון המשחק שלו כיפי, אפקטיבי ומדבק.

אבל המסירה היא רק אלמנט אחד מהחבילה המדהימה שהוא מביא איתו. הוא סקורר מחונן וטכני עם כלים מגוונים, מאסטר ברזי הפיק-אנ-רול, קלעי מוכשר עם טווח NBA וריבאונדר אגרסיבי עם חוש לכדור. ואת הכל לוקה עושה עם ניצוץ תחרותי בעיניים, ועם מן חיוך ממזרי שכזה, כמו פיטר פן שמרחף לו בלי דאגות בעולם של המבוגרים.

אם ניקח רגע להפסיק לרייר על מה שהוא יכול להיות בליגה הטובה בעולם, חשוב לציין את ההגנה הלא מדהימה שלו, עם טכניקה שזקוקה להידוק, ואת האתלטיות, שהיא אמנם לא מתחת לממוצע כמו שנטען לעיתים, אבל היא גם לא הרבה מעל, ובטח לא ברמה של הסופרסטארים הגדולים. ועדיין, מדובר בפרוספקט הכי בטוח שיכול להיות בדראפט, עם פוטנציאל בשמיים.

עוד בנושא

בירד או טורקוגלו? יהונתן אליהו מנתח כמה רחוק דונצ'יץ' מסוגל להגיע ב-NBA
בחירתו של לוקה: אודי הירש על סימני השאלה סביב עתידו של דונצ'יץ' ב-NBA
תעלומת לוקה דונצ'יץ': למה "קבוצות טובות מתות עליו, ורעות שונאות אותו"?
יותר מגוון מפטרוביץ', יותר שלם מלברון: ג'ו ארלאוקאס מנתח את לוקה דונצ'יץ'

הכלים הפיזיים של אייטון כמעט מחייבים שנמציא עמדה חדשה בשבילו. 2.14 מטר ומוטת ידיים עטלפית של 2.26 מ', על פני 110 ק"ג. אייטון יכול לעשות כל מה שהוא רוצה על הפרקט, והשאלה לפני שהגיע למכללת אריזונה הייתה אם הוא בכלל רוצה להיות עליו. השאלות התנדפו מספיק בשביל להפוך אותו למתחרה העיקרי עם דונצ'יץ' על הזכות להיבחר ראשון - זכות שהוא חושב שהוא כבר הרוויח לפי ציטוטים שסיפק אחרי האימון שערך בפיניקס. ברגע של כנות, עם כל האהבה שלנו לדונצ'יץ, לאייטון יש את התקרה הכי גבוהה בדראפט.

נכון לעכשיו, ג'קסון הוא השומר הכי טוב בדראפט, מבחינת ההשפעה שלו על המתרחש, עם פוטנציאל לאיים על תואר "שחקן ההגנה". הפאוור פורוורד של מישיגן סטייט דילג במעלה הדירוג במהלך העונה בזכות חוש מיוחד לכדור, ומשחק התקפה מגוון ומתפתח. הקליעה מבחוץ היא נכס עבורו, כבר בשלב הזה, כשהוא אחד מהשחקנים הכי צעירים במחזור הזה. ההיסוס עם ג'קסון, שגם היה הסיבה שהוא לא דורג כל כך גבוה בתחילת השנה, קשור בפוטנציאל שלו כאופציה התקפית מרכזית. בפסגת הדראפט קבוצות מבכרות על פי רוב שחקנים עם סיכוי להתפתח לכוכבים שיסחבו את ההתקפה שלהם, וג'קסון לא מראה סימנים של כוכב במובן הקלאסי. עם זאת, כרול פלייר הוא אמור להיות מושלם, ומתאים לכל קבוצה בעידן המודרני.

הפאוור פורוורד השמאלי של מייק ששבסקי דילג במפתיע על שנה בתיכון כדי להגיע לדיוק, וקרע את כדורסל המכללות לגזרים בעונה מרשימה. את 21 הנקודות ו-11.1 הכדורים החוזרים שהשיג בממוצע אפשר לשייך, בגדול, לפרופיל האתלטי האדיר שלו. הקפיצה השנייה של בגלי במאבקי הריבאונד כל כך מהירה שאפשר להתבלבל ולחשוב שהוא עדיין באמצע הראשונה. כישרון נוסף שלו, גם אם נוצץ פחות, הוא המאמץ העקבי בכל רגע שלו על המגרש. עקב האכילס של באגלי נמצא בצד השני, שם הוא שיחק בעיקר אזורית. אפשר להעביר שעות על שעות מול המסך בניסיון לחלק את האשמה בין קואץ' קיי לבין הביגמנים שלו על מצב ההגנה של הבלו דווילס, אך מה שחשוב לדעת זה שהקבוצה שתבחר בו תאמין שהיא יכולה לשנות אותו. אם על הדרך היא תוכל ללמד אותו שיש לו גם יד ימין, היא תרוויח אולסטאר לשנים הקרובות.

יאנג הוא אחד מהגארדים הראשונים שמגיעים מאסכולת סטף קרי (ולא שאנחנו חלילה משווים אותו אליו), והוא הוביל את ליגת המכללות בנקודות ואסיסטים למשחק, תוך שהוא מפציץ מספר דו ספרתי של שלשות, חלק גדול מהן מכדרור, ואם אפשר גם מטווח NBA והלאה. המשחק של יאנג בן ה-19 מאוד מפותח, יש לו שליטה נפלאה בכדור וראיית משחק מצויינת. האחוזים לא ביטאו את היכולות שלו כקלעי בגלל נסיבות חיצוניות - בעיקר בחירת הזריקות שלו, שהייתה שערורייתית לפרקים, וההסתמכות האבסולטית של ההתקפה עליו, מה שכמובן הולך טוב ביחד. הקבוצות שמתלבטות לגביו יצטרכו להחליט מה הביצה ומה התרנגולת. הוא אמור להיות כוח התקפי מוביל ויעיל, והשאלה תהיה איך הוא יתמודד פיזית ברמה הזו. המחויבות שלו בצד ההגנתי רחוקה מלפצות על הכלים הפיזיים שלו. ובפלייאוף האחרון ראינו מקרוב איך לברון ג'יימס, ג'יימס הארדן וקווין דוראנט מקבלים בחילוף גארדים גדולים ואגרסיביים מיאנג בהרבה, ואוכלים אותם בלי מלח.

כל מי שראה את פורטר במשחקי הראווה של התיכונים היה מוכן להישבע שפורטר יהיה הבחירה הראשונה בכל דראפט שאליו יכנס. הרבה מים זרמו מאז, ופציעת גב שהשביתה אותו כמעט לכל העונה הורידה את המניה של הקומבו-פורוורד הכישרוני. אפילו אם הפציעה מאחוריו (וזה חתיכת "אם"), המשחק של פורטר עדיין זקוק לשיוף. היכולות שם, וקבוצה שתבחר בו תהמר שהוא יוכל להישאר על המגרש כדי להוכיח את זה.

במבה יכנס לליגה עם מוטת ידיים שתגרום לרודי גובר וג'בייל מגי לרגשי נחיתות (239 ס"מ). המשחק שלו עדיין בוסרי, אבל הוא כבר מראה ניצוצות של ג'אמפ-שוט וקואורדינציה טובה עם הכדור. בהגנה הוא מפלצת, במיוחד כשהוא מפוקס. על אף שדיווחים מראים ששלב הראיונות עשה לו רק טוב, הוא עדיין צריך לשפר את האינטנסיביות שלו בשני צדי המגרש. מעבר לכך, האינטליגנציה המרשימה שהוא מפגין מחוץ למגרש לא בדיוק מתורגמת לטובתו בין הקווים, נכון לעכשיו.

ברמה מאוד בסיסית, הצמד של באגלי בקו הקדמי של דיוק מהווה את הניגוד המושלם שלו. קרטר הוא כנראה הגבוה הכי מגוון וטכני בדראפט, אך האתלטיות הממוצעת ומטה שלו לא מאפשרת לו למלא את תפקיד הביגמן המודרני. עם זאת אסור לזלזל ביכולות הנהדרות של הפרשמן בן ה-19 - יש לו טאץ' מכל הטווחים, הוא משאבת ריבאונדים, וחכמת המשחק שלו מאפשרת להריץ דרכו את ההתקפה מהפוסט או מבחוץ. ברמה האישית, הדיווחים עליו מציירים בחור חכם ומודע, גם אם על המגרש הוא יכול לפעמים להקשות על עצמו את החיים שלא לצורך. התקרה (המקרה הטוב ביותר שלו) והרצפה שלו (המקרה הכי גרוע), יחסית קרובות זו לזו.

המנייה של נוקס בעליה לאחרונה, לא בגלל ראיון או אימון ספציפי, אלא יותר בשל הכישרון האדיר שלו בתור אחד השחקנים הצעירים במחזור. הוא יגיע לליגה עם תפקיד מוגדר בתור סקורר מעמדת סטרץ' 4, וכמו רוב יוצאי קנטאקי הוא אמור להראות טוב יותר במקצוענים. השאלות לגבי נוקס נוגעות לתחושה שלו למשחק, כמו גם ליכולת שלו להגיע עד הטבעת עם הכדור.

לכל דראפט יש את הרול פלייר המושלם שלו, או לפחות את זה שמסומן ככזה. אף אחד לא מצפה מברידג'ס להיות אולסטאר, גם לא בטיים-ליין הוורוד ביותר שלו, אבל הוא 3-אנד-די חכם שכל קבוצה מחפשת בנרות בתקופה הזו. הפלייאוף האחרון רק הדגיש את החוזקות של שחקנים מסוגו. הסווינגמן של וילאנובה האלופה עשה כברת דרך ארוכה במכללות, אחרי שהיה מחוץ לרדאר. בגילו, הוא קרוב יותר לתוצר מוגמר מאלה שסביבו, הוא פשוט טוב מספיק כבר עכשיו בשביל לעניין קבוצות שבוחרות בלוטרי.

בשנתו השניה במישיגן סטייט הקומבו-פורוורד של מישיגן הפגין אתלטיות מרשימה לצד משחק התקפה מפותח והרבה אופי. הקליעה של השמאלי סבירה, גם אם לאו דווקא אסטטית, ותמשיך להשתפר. ועדיין הוא נפל בתחזיות ביחס לשנה שעברה, כי זה מה שקורה לכל מי שאמור להיבחר בטופ 10 ובוחר לחזור לעוד שנה במכללות. תשאלו את רוברט וויליאמס.

הגארד בן ה-19 לא קיבל את המושכות בקנטאקי בתחילת העונה, הוא לקח אותם בכח. הווילדקאטס שתמיד מתהדרים בכישרון טרי שמציף את הסגל כל שנה לא מצאו את הכיוון שלהם העונה, עד שגילגס-אלכסנדר קיבל את הכדור בעמדת הרכז, משם הוא ניהל אותם עם המשחק החכם והמגוון שלו. שיי מחפה על אתלטיות ממוצעת ומטה וקליעה חשודה בעזרת אורך נהדר לעמדה, ראיית משחק ויכולת חדירה מרשימה. המשחק שלו מענג ומפתיע, ואם הוא יוסיף לו גם קליעה מכדרור הוא יכול להיות משהו מיוחד.

סמית' כבר מקבל השוואות (רעות, מטעות) לדונובן מיטשל של הדראפט הזה. מי שרואה דמיון בין השניים צפוי להתאכזב, אבל מה שכן יש לגארד בן ה-22 זה את האתלטיות הכי מרשימה בדראפט, קליעה שעשויה להפוך לכוח (כרגע היא רחוקה מזה), והגנה אישית נהדרת. סמית' הוא כמו חימר משובח שמחכה לפסל הנכון.

בראון הוא פרוספקט מעניין ממכללת אורגון בשל גילו וסט הכישורים המעניין שלו. בראון פרץ לתודעה בתור רכז בגובה 2 מ', ועכשיו הוא סוויגמן מגוון וחכם. האתלטיות הלא מהממת שלו, בשילוב הקליעה הלא מהממת שלו, מעגנים אותו בתחזיות בתור מי שלא אמור להיות יותר מרול-פלייר סביר עד טוב, אבל יש מקום לשחקנים כאלה באמצע הסיבוב הראשון.

פציעה ביד האטה מעט את המומנטום של הרכז, אבל ברחבי ה-NBA נראה שיש מספיק מאמינים כדי שהוא לא יפול רחוק מדי במורד הדראפט. למילטון אין פוטנציאל להיות כוכב, אבל הוא סולידי בהרבה תחומים, ובעיקר קלע נהדר בגודל של שחקן כנף.

סקסטון הוא דוגמה לצורך התמידי של ג'נרל מנג'רים בסטוקים של אדוויל. הרכז הדינמי ממכללת אלבאמה אמנם לא קיבל בירושה את יכולת ניהול המשחק של המאמן שלו, אייברי ג'ונסון, אבל הוכיח שיש לו את המנטליות התחרותית שמקשה להמר נגדו. עם זאת, קל להמר נגד הטייפקאסט שהוא מייצג כשחקן - סקורר לא גבוה ( למרות מוטת ידיים מרשימה של 201 ס"מ), עם קליעה חשודה מחוץ לקשת. במקרה הכי טוב שחקנים מסוגו מרוויחים יותר מדי כסף בחוזה השני שלהם ותוקעים את תקרת השכר, ובמקרה הרע הם לא טובים מספיק בשביל להוביל התקפה, ומהווים נטל בכל אספקט אחר.

הפוטנציאל של ווקר בן ה-19 מגרה בגלל הפרופיל הפיזי והאתלטיות, שמגיעים בחבילה נוצצת יחד עם קליעה נקייה מכדרור או ממסירה. הוא נראה כמו שוטינג גארד פותח ב-NBA. הסיבה שהוא לא מדורג גבוה יותר קשורה באינטליגנציית המשחק הלא מספקת שלו.

הרטר ממכללת מרילנד מזנק במעלה התחזיות. הסופמור בן ה-20 סובב ראשים בקומביין עם הקליעה הנפלאה שלו מבחוץ, שאמורה להיות גם הלחם והחמאה שלו בשלב הבא. אבל יש יותר במשחק של הרטר - הוא איום התקפי מגוון, ואתלטי מספיק בשביל להחזיק מעמד בליגה.

מלטון הוא קומבו גארד ארוך ואקטיבי, בעל חוש שישי לכדור שמאפשר לו למלא את דפי הסטטיסטיקה בכל טוב. במשחקו בקומביין ניכר שתיקן את הג'אמפשוט שלו, מה שאמור לקבע את מקומו בסיבוב הראשון.

הסווינגמן בן ה-22 הוכיח בבויזי סטייט שהוא סקורר נפלא עם פוטנציאל להפוך לשחקן משלים נהדר בהתקפה, אם הקליעה תעשה עוד צעד או שניים קדימה. שחקני כנף עם גודל שמסוגלים לכדרר וללעוס מסטיק הם מצרך הכרחי לכל קבוצה, והטצ'יסון עשוי לזנק בדראפט, או להפוך לגניבה בהמשך. הוא לא מדורג גבוה יותר בעיקר בשל גילו המופלג במונחי דראפט והמכללה הקטנה שממנה הוא בא.

הצרפתי בן ה-20 נתן עונה יעילה בפו אורטז, שכללה גם התפוצצות על חושית של 44 נקודות מול מונאקו ושחקן ההגנה של העונה בצרפת ארון קראפט, וכבר ביסס את עצמו בתור הרכז הרביעי-חמישי שאמור להיבחר בדראפט. יש לו את הנתונים הפיזיים והכישרון, ובדראפט לא עמוס בשחקנים בינלאומיים הוא עלול להפתיע.

רובינסון עשה שמות בקולג'ים בעונת כקלע דינמי. מה שכן, הוא בן 21 כבר, וממרומי גילו אפשר שהוא פשוט עשה חיים מול ילדים חסרי ניסיון. בדומה להאטצ'יסון, השאלה תהיה אם זה יעבוד לו גם מול המקצוענים.

אוונס מסתמן בתור רול-פלייר 3-אנד-די קלאסי, עם רמז לקצת יכולות כפליימייקר משני. זה נחמד. הוא קצת מבוגר, אבל יש לו ראש על הכתפיים, וגם אם הפוטנציאל שלו לא מסנוור אף אחד, יש משהו משרה ביטחון בשחקנים מסוגו.

אם הדראפט הוא רולטה רוסית, רובינסון הוא החלק הירוק במטפורה השחוקה הזו. כדי לקבל שחקן עם אפסייד של כוכב אחרי הלוטרי צריך לקחת סיכון, ומיטשל הוא השחקן הכי מסוכן בדראפט הנוכחי. לצד כישרון פיזי בלתי רגיל - שהופך אותו אולי לסנטר הכי מוכשר הגנתית בדראפט שסנטרים הגנתיים זה השם השני שלו - מיטשל מציג אופי מפוקפק, ומשחק גולמי ביותר שדורש המון הכוונה ועבודה קשה. נאחל רק הצלחה לג'נרל מנג'ר האמיץ שילך עליו, מיטשל נע איפשהו על הסקאלה שבין אולסטאר לבין בזבוז של בחירה.

שאמט הנהיג את התקפת וויצ'יטה סטייט, עם סט כישורים מעניין שכלל קליעה נהדרת ומגוונת, לצד יכולת לפעול מכדרור. בהתקפה הוא ארוך וחלקלק וחכם, ובהגנה יצודו אותו כמו גדי פצוע.

וויליאמס החליט לחזור לעונה נוספת בטקסס A&M, לסיטואציה שהתאימה לו כמו כפפה ליד שמאל שמנסים להלביש על יד ימין. יש לו נתונים פיזיים להיות סנטר מודרני שמייצר ריווח אנכי בקרבת הטבעת, אבל זה כל מה שיש לו. את כל השאר הוא יצטרך לרכוש ומעניין לראות איזו קבוצה תהמר עליו ומתי. הוא מקרה לקח קלאסי המלמד על הבעיות עם הדראפט, הקולג'ים ומה שביניהם, כי הוא היה נבחר בלוטרי אם היה עוזב לדראפט 2017.

שחקן השנה של הביג-10 כבר בן 22, אבל יש מציאות עתידית שבה הוא מוסיף לבנות על מה שהוא הראה בקולג', והופך לשחקן רוטציה שמסוגל להחליף בהגנה, לרווח את ההתקפה, ואולי גם לעשות קצת נזק ליד הטבעת.

פרייז'ר הראה יכולת הגנתית ראויה בקריירת הקולג'ים שלו, וסובב לא מעט ראשים בקומביין עם האתלטיות שלו. הגובה שלו מטעה - יש לו מוטת ידיים של 2.18 מ' והוא בנוי כמו ממ"ד, מה שמקשה מאוד לעבור אותו בכדרור. הקליעה שלו זקוקה לטיפול מסור, אבל יש עם מה לעבוד.

דיוינצ'נזו הוא קלע דינמי בעל ביטחון מופרז, כזה שבדרך כלל מטיב עם שחקנים שמנסים להגיע לליגה הטובה בעולם. יש לו עוד טריקים בשרוול חוץ מהקליעה, והגישה הכללית שלו קנתה לו מעריצים רבים, במיוחד אחרי משחק אליפות המכללות שבו שחרר את הנצרה עם 31 נקודות, וזכה בתואר מצטיין הפיינל פור.

לשים את אחיו של יאניס כאן זו טעות כמעט ודאית - בבוא העת, הוא יהיה הרבה מעל או הרבה מתחת למיקום הזה. מדובר בסנטר נייד ואתלטי עם סט כישורים גולמי, עם סיכוי להפוך להרבה יותר מזה.