"ראיתי את לברון ג'יימס מצולם עם גביע האליפות ביד אחת, ועם גביע ה-MVP ביד השנייה. וזה החלום הגדול שלי. זה מה שאני רוצה גם לעצמי", אומר יאניס אנטטוקומפו בראיון בלעדי לוואלה! ספורט. "אני רוצה להביא אליפות למילווקי, מגיע לעיר הזאת, ולהרגיש שהעולם בידיים שלי. להביט למעלה ולדעת - עשיתי את זה. זה יהיה מדהים".
אנחנו יושבים זה מול זה על שני כיסאות עץ, בתוך אולם "קלסטרו גימנסטיריו זוגראפו" שבו אנטטוקומפו גדל באתונה ושיחק בנערותו במדי פילאתליטיקוס מליגת המשנה של יוון. ובכל פעם שה"גריק פריק" נזכר בתחילת דרכו על הפרקט המיושן והשרוט הזה, עיניו נוצצות. "המאמן שלי, כאן בקבוצה הזו (טאקיס זיבאס), תמיד אמר לי כשהייתי קטן, בן 16 או 17, 'אתה צריך ללכת ל-NBA, אתה צריך ללכת ל-NBA, אל תמעיט בערכך'".
- האמנת לו בהתחלה?
"אמרתי לו שהוא משוגע, זה מה שעניתי לו. אבל לאט לאט התחלתי לחשוב לעצמי, אולי אני יכול? אולי באמת אני יכול? כל יום עבדתי קשה, עשיתי מה שאמר לי, והחלום הפך למציאות. זה מדהים. לא האמנתי שאלך ברחוב ואנשים יצעקו 'יאניס, יאניס' וישתגעו. זה כמעט כמו ג'סטין ביבר פיבר".
- אתה יודע שכל שיחה עליך עם אנשי כדורסל מיוון ומארה"ב מתחילה בשאלה "מתי הבנת שיש ביאניס משהו מיוחד?". אז אני חייב לשאול אותך: מתי אתה הבנת שיש בך משהו מיוחד?
"תמיד רציתי להיות כדורסלן, לא רק להרוויח כסף או להיות מפורסם. רציתי לשחק כי זה מה שאני אוהב לעשות. רציתי למצוא דרך לעזור למשפחה שלי. מעולם לא דמיינתי שזה מה שיהיה. לא דמיינתי שאהיה אחד מחמשת או ששת השחקנים הטובים ב-NBA. בהתחלה כל מה שרציתי היה להפוך לשחקן, אחר כך דמיינתי את עצמי מגיע לאירופה, אולי ליורוליג. כשהתחילה ההתעניינות ב-NBA, אמרתי לעצמי שזה יהיה נהדר להגיע לשם ולשרוד כמה שנים. רק אחרי שהגעתי לארה"ב, וכבר שיחקתי במילווקי והתחלתי להצליח, הבנתי שזה יכול ללכת לכיוונים אחרים. אני מסתכל מסביב ורואה שכל הכוכבים הגדולים, כמו סטף קרי, וקווין דוראנט, ולברון, וג'יימס הארדן, כבר בני 30-29, ואני רק בן 23. אני יודע שיש לי עוד לאן לגדול ולהתפתח".
עוד בנושא
חלק א' של הראיון: הילדות הקשה, הגזענות והקשר המיוחד עם סופו
ממשיך להידרדר: דוויט הווארד הועבר לברוקלין תמורת טימופיי מוזגוב
קליבלנד מחכה לתשובה מלברון ג'יימס, "ההחלטה לא תהיה זריזה"
ההייפ סביב אנטטוקומפו בארה"ב החל כשהיה בן 16. הדיסק הראשון עם ביצועיו הגיע לסן אנטוניו, אבל לבסוף הוא נבחר על ידי הבאקס רק במקום ה-15 בדראפט 2013; קליבלנד בחרה אז במקום הראשון את אנתוני בנט, ורוב השחקנים שהקדימו את ה"גריק פריק" הפכו במקרה הטוב לשחקנים סבירים בליגה, או שנעלמו ממנה כליל במקרה הפחות טוב.
השנה, בגיל 23, ניפץ יאניס שיא ייחודי: הוא קלע 26.9 נקודות למשחק, והעמיד את הממוצע הגבוה ביותר לשחקן אירופאי בעונת NBA - מעל דירק נוביצקי, טוני פארקר, פז'ה סטויאקוביץ' וכל האחרים. אבל זה הספיק רק כדי להגיע לפלייאוף; בסיבוב הראשון הודחו הבאקס בידי בוסטון סלטיקס.
- מה עבר עליך כשצפית בסדרת הגמר בין גולדן סטייט לקליבלנד?
"קינאתי, בן אדם. סטף, KD (דוראנט), כל החבר'ה האלה ראויים לזכות באליפות, אבל אני מסתכל על שחקנים אחרים שיש להם טבעות, ורוצה שגם לי תהיה אחת. ככה אני יודע שאני עוד אהיה גדול בליגה הזאת. כשאתה רואה את זה וכואב לך בלב, ואתה רוצה אליפות משלך, אתה יודע שאתה תשיג אליפות. אני לא אעצור עד שאשיג אותה".
- אני מניח שכשחקן וכקולגה, לא היה קל גם לצפות בטעות שג'יי אר סמית' ביצע בסיום המשחק הראשון, כשלא הבחין שהקאבס לא ביתרון.
"בהתחלה אתה מסתכל ואומר 'מה אתה עושה?!', אבל אז חושב על זה שבטח כולם אומרים כרגע אותו דבר, ומרחם עליו. קובי בריאנט אמר למחרת: 'זה איבוד אחד, תתקדם', כי הוא ידע שסמית' יחשוב על המהלך הזה כל הזמן ולא ישחק טוב בשאר המשחקים. אם אני הייתי במצב הזה, הייתי בא בטירוף למשחק השני והשלישי, כדי להחזיר לקבוצה שלי. אבל הוא לא הצליח לעשות את זה. הוא נתקע במה שקרה".
- כולם מחכים להחלטה של לברון בנוגע לקבוצה הבאה שלו, אבל אף אחד לא מדבר על מילווקי. היית רוצה לראות אותו אצלכם?
"כן, שלברון ג'יימס יבוא למילווקי, למה לא? זה יתאים מאוד", צוחק יאניס. "הוא הגיע לשמונה גמרים עד עכשיו, נכון? אז אם הוא יבוא אלינו, הוא יגיע לגמר בפעם התשיעית".
- וברצינות, לא בטוח שעם הבאקס תוכל להגשים את החלום ולזכות באליפות.
"אני מאוד מקווה שנצמח להיות קבוצה שנאבקת על התואר. אם זה יקרה, אין סיבה שאעזוב. ואם לא, מי יודע מה יהיה".
בזמן שרוב אנשי המקצוע התחבטו באיזו עמדה ישחק, ואפילו בנבחרת יוון הוא התקשה להתבלט כפורוורד, ג'ייסון קיד היה זה שאימץ את הקו בו נקט מאמן פילאתליטיקוס ואיפשר לאנטטוקומפו לשחק כרכז בגובה 2.11 מ'. לקח לו זמן לזרום עם הרעיון, כפי שיאניס מיד יסביר, אבל הצלחת המהלך הייתה מדהימה: בעונת 2016/17 הפך לשחקן הראשון בתולדות הליגה שמדורג בין 20 הראשונים בחמש קטגוריות סטטיסטיות שונות (22.9 נקודות, 8.7 ריבאונדים, 5.4 אסיסטים, 1.6 חטיפות ו-1.9 חסימות). הדרך שלו לפסגה הייתה עקבית אך ארוכה, והוא לא שוכח מי האחראי המרכזי לכך.
"למדתי המון מקיד. יום אחד, בתחילת הדרך, הוא בא אליי ושאל אותי במה אני הכי טוב. אמרתי לו שאני יכול לרכז, לנהל משחק. הוא הסתכל עליי, הסתובב והלך. שנה אחר כך הוא שאל אותי שוב. 'יאניס, מה הכישרון הכי גדול שלך?'. אתה יודע איך זה, אנשים מחליפים את התשובות שלהם כדי לענות מה שירצו לשמוע מהם. פתאום אומרים, למשל, שהם הכי טובים בשלשות. אבל עניתי לו: 'אני רכז, אני מנהל משחק'. הוא אמר: 'או.קיי, אתה תהיה הרכז'. במשחק הראשון הייתי גרוע, אחרי שלא שיחקתי כל כך הרבה זמן בעמדה הזאת. איבדתי המון כדורים והוא אמר 'לא, לא, לא' וירד מזה.
"שנה אחר כך נתקענו. הרכזים של הקבוצה נפצעו, לא היה לנו פתרון, וג'ייסון שוב בא והודיע לי: 'יאניס, אתה הרכז'. הוא שיחק בעבר עם לברון, והוא רצה שאני אהיה הלברון של מילווקי - לא בהכרח הפליימייקר הקלאסי, אבל שזה הכדור בידיים שלו והוא מקבל את ההחלטות. פתאום הכל התחבר. הראיתי לו שאני מסוגל לעשות את זה. מסרתי את הכדור בקלות, מעל הראש של השומרים שלי. רק הוא והמאמן שלי בפילאתליטיקוס השתמשו בי ככה בצורה מושלמת וסמכו עליי מספיק כמנהל משחק".
- כמה היה לך קשה כשהוא פוטר?
"קשה מאוד. ג'ייסון מאמן גדול ואדם מדהים. כשאבא שלי נפטר, הוא עזב את האימון ורץ אליי. אבל אתה יודע איך זה. NBA זה ביזנס, ובקבוצה החליטו שהוא לא האיש המתאים. לא יודע, אולי הם צודקים. בכל מקרה, הוא יקבל עוד הזדמנויות בליגה הזו, אין לי ספק".
- מספרים שמייק בודנהולצר מונה למאמן הבאקס רק אחרי שנפגש איתך.
"פגשתי אותו בערך באותו זמן, אני לא זוכר אם זה היה לפני או אחרי. הוא נראה בחור נהדר, הוא כותב לי הודעות כל הזמן והוא יבוא לבקר אותי בקרוב ביוון כדי לפגוש את המשפחה ולהכיר אותי טוב יותר. קיד מעולם לא הגיע לכאן. זה כל כך חשוב לי. במהלך העונה, כשהוא יורה לי לעשות משהו, אני אדע שהוא סומך עליי, שהוא אוהב אותי בזכות מי שאני, ושהוא יודע מאיפה אני בא. אני אתן את כל כולי בשבילו".
- מי היה המודל שלך לחיקוי כילד?
"כאדם, תמיד הערצתי את אמא שלי. בכדורסל אני אוהד של דוראנט ומג'יק ג'ונסון, אבל כנער נהניתי לראות את הקרבות בין תיאו פפאלוקאס לדימיטריס דיאמנטידיס, ואהבתי במיוחד את אנדריי קירילנקו".
- זה לא סוד שתמיד היית אוהד אולימפיאקוס...
"לא, לא!", מזדעק יאניס, "אסור לי להגיד את זה! אחי תנאסיס משחק עכשיו בפנאתינייקוס. אתה יודע איך האוהדים כאן... אני יכול לומר רק שאני בעד ספורט תחרותי", הוא קורץ.
- תנאסיס ניצח אותך פעם באחד על אחד?
"ברור, לא רק הוא. גם האח הגדול יותר, קוסטאס, ניצח אותי רק לפני שנתיים. חוץ מאחי הקטן אלכס, שהוא בן 16, כל האחים הכניעו אותי מדי פעם".