וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קרב ענקיות: השוואה בין 3 האליפויות של באר שבע מול מכבי תל אביב

אוזן: "בכר ואלונה אומנם העתיקו תהליכים, אבל החיקוי עולה על המקור". בנאדו: "באר שבע עשתה זאת כי היא קבוצת כדורגל ענקית ולא רק בגלל שהיא הכי עשירה". יצאנו להשוות בין שלוש האליפויות ברצף של מכבי תל אביב לאלו של הפועל באר שבע. וכמה שזה היה קשה

צילום: קובי אליהו ושי מכלוף. עריכה: מתן חדד

המועדון

מכבי תל אביב: 10
הפועל באר שבע: 9.5

ייתכן שעכשיו זה יישמע מצחיק, אבל נקודת ההתחלה של מכבי תל אביב טרום שלוש האליפויות ברציפות היתה נמוכה יותר מזו של הפועל באר שבע. לא הרבה זוכרים, אבל מכבי תל אביב, שסיימה את העונה האחרונה שלה לפני האליפות הראשונה בשושלת במקום השישי, הייתה בית קברות לחלוצים. ובית קברות למאמנים. ובית קברות להכל. המועדון היה בכאוס תמידי. סוג של מכבי חיפה של ימינו. לא משנה כמה כסף שופכים, כלום לא נדבק. כל רעש חיצוני השפיע, כל הפסד הפך לטרגדיה. תשע שנים ללא אליפות. ג'ורדי קרויף עשה לזה סוף בקיץ אחד. מכבי תל אביב הפכה למועדון שונה לגמרי, ולצורך הדיון הזה: היא גם הפכה מודל לחיקוי. גם בבאר שבע מודים - מכבי תל אביב, על ערכיה החדשים, היתה מישהו ללכת אחריו. מישהו ללמוד ממנו.

השוואה באר שבע. עיבוד תמונה
השוואה באר שבע/עיבוד תמונה
sheen-shitof

עוד בוואלה

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

מיטש גולדהאר מול אלונה ברקת. צילום מסך, מערכת וואלה
כשהחיקוי עולה על המקור. ברקת מול גולדהאר/מערכת וואלה, צילום מסך

את המסע לשלוש האליפויות ברציפות באר שבע התחילה מהמקום שני. ברקת לקחה לא מעט מהמודל של מכבי תל אביב, אבל בגרסה ישראלית, כחול לבן. ב-2014 באר שבע כבר היתה קבוצת צמרת, וכדי להפוך לקבוצה אלופה היה צריך להחתים את ברק בכר כדי לסגור תהליך. הגרסה הישראלית למהפכה ההולנדית הושלמה.

ועדיין, גולדהאר ובעיקר קרויף התחילו בנקודה יותר בעייתית. הם התחילו במקום תובעני ומלא ציפיות ועשו את זה במהירות וביעילות שלא נראו בארץ. קרויף הביא חוקים וסטנדרטים חדשים לכדורגל שלנו, כאלה שגם בבאר שבע העתיקו שנים לאחר מכן, ועשה זאת בצורה מושלמת.

דבר השופט, אורי אוזן:

"עם כל הכבוד למה שאלונה עשתה, קרויף שינה את הכדורגל בארץ. עד היום מקומות כמו מכבי חיפה מנסים לחקות את מה שבנה ולא מצליחים. הדבר היותר גדול הוא שקרויף הגיע למקום שבלתי אפשרי היה להצליח בו עד אותו רגע והפך אותו למועדון מסודר ברמות הכי גבוהות. השקט שאפיין את מכבי אחרי שנים של רעשים, הוא הצלחה אדירה, כזו אולי שלא עשו מעולם. לכן, לדעתי מהמבחינה הזאת, מכבי מנצחת בשובר שוויון, על חודה של נקודה".

ברק בכר מול ג'ורדי קרויף. מערכת וואלה
כוחה של יציבות. בכר מול קרויף/מערכת וואלה

צוות מקצועי

מכבי תל אביב: 8
הפועל באר שבע: 10

ברמת הצוות המקצועי, הסיפור קצת שונה. ג'ורדי שינה את מכבי תל אביב מקצה לקצה, אבל ברק בכר עשה זאת בצורה לא פחות משמעותית בבאר שבע. יהיו שיגידו שהצוות המקצועי הגדול שיש בבאר שבע הוא בעיקר בזכות ההולנדי הצהוב שהכניס נורמות חדשות לכדורגל שלנו, אבל כך או כך, בכר לקח קבוצה שהתנהלה כמו בשנות ה-70 והפך אותה ליהלום של שנות ה-2000. הגב שקיבל מאלונה ברקת, בכל משבר, בכל בחירה, בכל החלטה קשה, עזר לו ולמערכת לא מעט. כך שניהם השיגו יתרון שלא היה למכונה הצהובה: אוטוריטה קבועה, יציבה ועקבית על הספסל.

מכבי תל אביב הביאה לכאן מאמנים ברמה שלא הכרנו: אירופאים, חלקם מהטופ, חלקם המשיכו לטפס אחרי שעזבו את קרית שלום, אבל דבר אחד משמעותי היה שם חסר: יציבות. השם של המאמן לא ממש קבע בדרך לעוד לאליפות, ובסופו של דבר, במבט לאחור, מכבי תל אביב שילמה מחיר גדול על נדנדת המאמנים הזו. קרויף הצליח לבנות מועדון כל כך יציב, כל כך מסודר, שלעתים נראה היה כי לא משנה מי יעמוד על הקווים, המכונה המשומנת הזאת תיקח צלחת. החשבון הגיע אחרי זה.

דבר השופט אורי אוזן:

"גם היום אנשים עדיין מתקשים להאמין איך באר שבע הפכה להיות מועדון כזה, וזו הגדולה של אלונה ושל בכר. הם אומנם העתיקו במעט את התהליכים שקרו במכבי תל אביב, אבל החיקוי עלה על המקור. אי אפשר שלא להוריד בפניהם את הכובע".

מאור מליקסון מול ערן זהבי. מערכת וואלה
קבוצה של איש אחד, מול קבוצה. זהבי מול מליקסון/מערכת וואלה

סגל

הפועל באר שבע: 9.5
מכבי תל אביב: 8

במקרה של שתי הקבוצות, השיא מבחינת הכדורגל הגיע באליפות השנייה. הסגל כבר היה מגובש, שחקנים הכירו אחד את השני, ההיררכיה הייתה די ברורה, וזה עוד לפני ההגעה של מיגל ויטור לבאר שבע. מבלי לגרוע מהאליפות הראשונה או השלישית כמובן, בעונה השנייה אצל שתי הקבוצות ראינו את הפוטנציאל הגלום בהן. הצגות, שערים, הצלחות באירופה, הכל היה שם, עם הבדל אחד מהותי שהלך והתרחב לפער ברור אחר כך - בעוד פאולו סוזה הפך את מכבי תל אביב לקבוצה של ערן זהבי ו-10 עוזרים סביבו, הסגל של באר שבע רק הלך והשתבח. באף שלב באר שבע לא הפכה להיות קבוצה שתלויה בשחקן אחד. בכל שבוע נצץ כוכב אחר.

האליפות השלישית של מכבי תל אביב כבר הייתה רשומה בעיקר על שחקן אחד. כל כך משמעותי היה זהבי, שעד היום לא מוצאים לו יורש. לעומת זאת, בבאר שבע של העונה השנייה נדמה שכל מה שבכר זרק למגרש פגע. אפילו גאדיר, בנקודת זמן מסוימת, היה כוח משמעותי. באר שבע המשיכה ליהנות מהחשיבה הזו גם באליפות השלישית: גם בלי בוזגלו, ולעתים גם בלי וואקמה בריא, באר שבע לא היתה תלויה בשחקן אחד והסגל הרחב ניצח. הכוכב היה ונשאר הקבוצה.

נקודה נוספת - קרויף השקיע המון בהחלשת היריבות, אבל התמקד יותר מדי במכבי חיפה והפועל תל אביב. הזלזול שלו בבאר שבע, שבא לידי ביטוי בשחרור של מהארן ראדי לנגב, סיפק חותמת סופית למעבר של ההגמוניה דרומה. תוסיפו לזה את בחירת הזרים הכושלת שלו, שלא סיפקה שום דבר מיוחד מלבד ראדה פריצה, ותבינו למה באר שבע (וואקמה, ויטור, אוגו), לוקחת בבירור בסעיף הזה.

דבר השופט, המאמן אופיר חיים ששיחק בשתי הקבוצות:

"מכבי תל אביב הבינה, בעיקר בעונה השנייה, כי זהבי הוא היתרון האמיתי שלה. כל הקבוצה נבנתה סביבו. היום למעשה אנחנו רואים את הנזקים של הבנייה הזאת. באר שבע לעומתה נבנתה לעומק, נבנתה כמו קבוצת כדורגל אמיתית, שכל החלקים שלה מצוינים. האליפות הראשונה של באר שבע, מול הסגל המצוין של מכבי כולל זהבי, היא האומדן הכי גדול להשוואה. אז, ב-2015/16, באר שבע הוכיחה למעשה שהיא הקבוצה הטובה מבין השתיים".

שחקן הפועל באר שבע אנתוני וואקמה לפני שחקן מכבי תל אביב דור פרץ. ברני ארדוב
האלופה שהותירה את היריבות שלה על הברכיים. וואקמה מול פרץ/ברני ארדוב

יריבות לתואר

הפועל באר שבע: 10
מכבי תל אביב: 8

לעומת הסעיפים הקודמים, פה אין ממש מה להשוואות. למכבי תל אביב אולי היו יריבות עד לחצי העונה באליפות הראשונה שלה. מעבר לזה, מכבי תל אביב הייתה גדולה על הליגה בכמה רמות. קרית שמונה של ברק בכר לא באמת סיכנה אותה, וכך גם הפועל באר שבע של אלישע לוי.

עבור באר שבע, המאבק היה שונה לגמרי. היא היתה צריכה לנצח בכל עונה את הקבוצה הכי עשירה ולעתים גם הכי חזקה בארץ, ובאליפות הראשונה זה היה אפילו פלוס זהבי. למעשה, הצהובים הוציאו מבאר שבע את המיטב בשתי האליפויות הראשונות, כשבאליפות השלישית הם כבר ראו את המתחרות שלה על הברכיים. גם בעונה עם כל כך הרבה צרות, לבאר שבע כבר לא נותרו מתחרות שמסוגלות לעוצמה שלה, ובעיקר למאמן שאיתו היא הלכה לאורך כל הדרך. האליפות הזאת לעולם תיזכר על שמו בכר, שאיכשהו הצליח לסחוב קבוצה שבעה שהשיא מאחוריה לעוד צלחת.

דבר השופט אריק בנאדו:

"מבחינת מכבי תל אביב, הקונספט עבד מעל המצופה. מכבי הסתערה על הישראלים הטובים ביותר ופשוט השאירה את היריבות המרכזיות ללא מענה. לא ראינו מישהי בכל השנים האלה שבאמת יכלה לאיים עליה וברגע שזה קרה, האליפות עברה לבאר שבע. הסיפור הוא לגמרי שונה אצל באר שבע, כי מכבי הייתה שם כל השנים. נכון שהעונה הדברים קצת שונים, אבל באר שבע לקחה את האליפויות שלה בגלל שהיא קבוצת כדורגל ענקית ולא רק בגלל שהיא הייתה הכי עשירה".

תוצאה סופית: באר שבע לוקחת. אתם מוזמנים לחלוק עלינו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully