ראשית, מילה על שלושה שחקנים משמעותיים מאוד להפועל באר שבע, שמסיבות מגוונות כפי שניתן רק לדמיין חלקם באליפות הזו היה קטן משקיוו וציפו. הם לא שיחקו מספיק בכדי להיכנס לגיליון הציונים, אבל הוא לא יכול להיות שלם בלעדיהם:
אליניב ברדה - בניגוד לצמד הבלמים שיבואו אחריו, נתח הדקות של הקפטן והסמל הבאר שבעי לא היה אמור להיות גדול העונה גם אלמלא תקרית האימה באותו אימון בו ברדה כמעט איבד את חייו. כמובן שעצם האירוע הקשה היווה טראומה עבור הקבוצה, אבל לשמחת כולם הוא התאושש כמעט כבאורח פלא והושיב את המנהיגות שלו על הספסל לצדו של ברק בכר. ברדה הספיק לתרום שני בישולים ב-225 דקות ליגה ונאלץ לסיים את הקריירה מוקדם משהתכוון - אבל לפחות הוא עושה את זה עם צלחת.
מיגל ויטור ושיר צדק - שני הבלמים הבכירים של הפועל באר שבע צפו מהצד, כל אחד מסיבותיו, במסע של חבריהם לתואר - ולמרות זאת הספיקו גם להציג לראווה את האיכויות שלהם במעט הדקות ששיחקו. הפורטוגלי נאלץ לסבול תהליך קורע לב שחזר על עצמו, ושלוש פעמים שב למגרשים רק כדי לנטוש כעבור כמה משחקים במקרה הטוב או כמה דקות במקרה הרע, ולשוב לשולחן הטיפולים. הוא שיחק בסך הכול 482 דקות בהן הספיק לחלץ 49 כדורים, מסר ב-92.5 אחוזי דיוק וגם כבש שער אחד (ואחד נוסף במוקדמות ליגת האלופות). צדק שיחק 468 דקות וחילץ 45 פעמים, כבש פנדל חשוב מאוד מול מאריבור והיה האיש הבולט בניצחון היחיד של באר שבע בשלב הבתים של הליגה האירופית - מול לוגאנו - שם כבש משני צדי המגרש. 12 ימים לאחר מכן הגיעה מסיבת העיתונאים שחשפה את פרשת החומר האסור, וקטעה את העונה של צדק.
שותפים נוספים לאליפות שלא דורגו הם וובה בראון ואמיר חלאיילה, שיצאו בהשאלה בחלון ההעברות בחודש ינואר.
עוד בנושא:
הפועל באר שבע: וואקמה ואוגו ימשיכו, שכטר ודמארי בראש רשימת הרכש
אל תבנו על הבתים: הדרך הקשה של הפועל באר שבע לבתי ליגת האלופות
גיא חיימוב
ציון: 8
המספרים: 25 משחקים, 17 שערי חובה, 14 משחקים בהם שמר על רשת נקייה.
בתחילת העונה בכר עוד ניהל רוטציה בין שני השוערים הבכירים שלו. אבל חיימוב המתין בסבלנות והחל מחודש דצמבר הפך לשוער הראשון הקבוע בליגה. במהלך העונה הוא שמע את שמותיהם של צמד הליטאים - שטקוס וזובאם - עולים כמועמדים להחליפו (לפחות מטעם התקשורת), אבל הוא לא התייחס. כשלפניו רביעייה הגנתית שונה לחלוטין מזו שפתחה את העונה הוא שמר הכי הרבה פעמים בליגה על רשת נקייה (כמו שטקוס, אבל בשבעה משחקים פחות) היה יציב גם בתקופות בהן הקבוצה הייתה מעט רעועה ולא פעם הביא נקודות במו ידיו. אולי הגיע הזמן להפסיק לחפש מחליפים.
דודו גורש
ציון: 4.5
המספרים: 9 משחקים, 9 שערי חובה, משחק אחד בו שמר על רשת נקייה.
האיש שבילה את מרבית הקריירה שלו במאבקי תחתית קיבל הזדמנות מבאר שבע והיה גורם משמעותי באליפות שלה לפני שנתיים. בעונה שעברה הוא כבר נאלץ לקבל את חיימוב כמתחרה ושיחק רק 21 משחקי ליגה, העונה המספר הזה הצטמק לתשעה וגרוע מכך - גורש ספג שער בממוצע למשחק. בנוסף, הוא עמד בין הקורות בשני משחקי הגביע מול קרית שמונה, בסופם הקבוצה הודחה מהמפעל. מקומו בספר דברי הימים של הפועל באר שבע כבר מובטח, אבל לא על בסיס תרומתו לעונה הזו.
בן ביטון
ציון: 7.5
המספרים: 20 משחקים (19 בהרכב), בישול.
בדומה למה שחווה גורש בעונה שעברה, גם לביטון הובא העונה שחקן שיתחרה איתו על העמדה ויוציא ממנו את המירב, ובמקרה שלו זה עבד מצוין. בשלבים הראשונים של העונה נראה היה שהגעתו של אלו עירערה את ביטחונו של ביטון והוא אכן איבד את מקומו בהרכב לתקופה מסוימת, אבל מהרגע שקיבל הזדמנות מחודשת הוא נאחז בה בכל הכוח. הוא חזר להרכב בשל פציעה של אלו, הציג יכולת משופרת והיה חלק משמעותי מקבוצה שספגה חמישה שערים בלבד בסיבוב השני של הליגה.
דור אלו
ציון: 6
המספרים: 15 משחקים (13 בהרכב).
אלו קיבל את ההזדמנות מהר, אולי אפילו מהר שמציפה, בעקבות היכולת הלא משכנעת של ביטון והיה לא רע, אבל בלי קשר לפציעה שהשביתה אותו לא היה מספיק משכנע. אחרי חמישה בישולים ושער בעונה שעברה, במדי באר שבע אלו עוד לא תרם לכיבוש שער (מלבד בישול אחד בליגה האירופית). יצטרך להשתפר בעונה הבאה כדי להפוך לחלק משמעותי יותר ברוטציה.
לואי טהא
ציון: 8.5
המספרים: 27 משחקים, שני כרטיסים אדומים.
טהא הוכיח כבר בעונות הקודמות שהוא בלם טוב ששייך לסגל של הקבוצה הטובה בליגה, אלא שעד השנה הסתכלו עליו בעיקר כעל שחקן שמוסיף לקבוצה עומק ואפשרויות. כשוויטור וצדק נעלמו מהרדאר המקצועי של באר שבע, רבים הטילו ספק ביכולתו של טהא להיכנס לנעליים הגדולות שלהם ולהנהיג את ההגנה - אבל טהא ניגש לסיטואציה ללא חשש והבשיל לנגד עיניו ולהנאתו של ברק בכר בדיוק ברגע הנכון. הוא בין המובילים בליגה בחילוצי כדור ובתיקולים מוצלחים ויש לו חלק ענק בכך שבאר שבע ספגה רק 0.73 שערים למשחק העונה. היכולת שלו הביאה אותו עד נבחרת ישראל. ככה מנצלים הזדמנויות עד תום.
חאתם עבד אלחמיד
ציון: 7.5
המספרים: 23 משחקים (20 בהרכב), שני בישולים, שער.
לחצי השני של מרכז ההגנה המאולתר-מעולה של באר שבע העונה לקח קצת יותר זמן להיכנס לעניינים. אלחמיד הגיע לקבוצה יום לפני המפגש עם מאריבור בפלייאוף העלייה לליגת האלופות והתקשה להשתלב במהירות ובלחץ כאלה, בטח כשלצדו נפצע כל פעם חלק אחר בחוליית ההגנה ובכל פעם עולה רביעייה שונה. בחודשים הראשונים הוא נראה לא מחובר והרבה לטעות - למשל בשער שהעניק למכבי תל אביב את גביע הטוטו, אלא שהוא לא התייאש ועם הזמן החל להראות מה הוא מסוגל, תוך שהוא גורם ללא מעט אנשים לשנות את דעתם לגביו ובפלייאוף העליון כבר היה יציב ושקט בדיוק כמו בעונה שעברה. במפגש האחרון עם בית"ר הוא עשה טעות שהזכירה את אלחמיד של החצי הראשון של העונה, ומיד תיקן עם שער שוויון שסחף את באר שבע לניצחון הכי מרשים שלה העונה. כמה סמלי.
מתן אוחיון
ציון: 6
המספרים: 14 משחקים (13 בהרכב), שער אחד.
שרשרת האירועים המסויטת שעברה על חוליית ההגנה של האלופה סידרה לאוחיון יותר דקות מהצפוי העונה, והוא עשה עבודה טובה מאוד במקרים בהם נקרא לדגל - בכל פעם בתפקיד אחר. בדצמבר-ינואר הוא אפילו שיחק באופן די קבוע וכבש שער שהצית קאמבק באר שבעי מול סכנין. משחקו האחרון היה לפני כמעט שלושה חודשים, אבל הוא בהחלט יכול להיות מרוצה מהתרומה שלו לתואר.
אורן ביטון
ציון: 8
המספרים: 24 משחקים (23 בהרכב), שמונה בישולים.
הפציעה וההיעלמות של קורהוט סידרו לביטון הגעה חלקה מקרית שמונה ונתח יפה של דקות, ומהר מאוד הוא הוכיח את עצמו ככוח התקפי יוצא מהכלל. הוא מלך הבישולים של הקבוצה ומדורג רביעי בליגה, ורק מאבוקה ממכבי חיפה העביר יותר כדורי רוחב ממנו (ועדיין בישל רק חצי מכמות השערים של ביטון). משחק ההגנה שלו עדיין טעון שיפור, אבל במהלך העונה הוא הוכיח שהוא מסוגל לעבוד על זה, ובסך הכול אין ספק שהוא זכה בסטייל באליפות הראשונה בקריירה.
מיהאי קורהוט
ציון: 5
המספרים: 9 משחקים (8 בהרכב), שני בישולים.
אחת הטענות כלפי ההונגרי בעונה שעברה הייתה שסיים אותה ללא מעורבות באף שער. דווקא העונה, כאשר שיחק כל כך מעט, הוא הספיק לבשל פעמיים. לא שותף בליגה משלהי חודש נובמבר ושיחק לאחרונה במשחק גביע מול אחי נצרת בתחילת חודש ינואר.
ג'ון אוגו
ציון: 8
המספרים: 28 משחקים (27 בהרכב), שלושה שערים ובישול.
במחזור ה-21 הפועל באר שבע איבדה את המקום הראשון בגלל הפסד למכבי תל אביב, במשחק בו הניגרי השתולל והורחק - הרחקה בעקבותיה הושעה מארבעה משחקים נוספים. אחרי שנאלץ לשבת במשך חודש ולצפות בחבריו מפתחים מומנטום מהצד, אוגו חזר חד וממוקד יותר מבחציו הראשון של העונה ושב להיות אימת חוליות הקישור בליגה. מאז ההפסד ההוא לצהובים באר שבע ניצחה תשעה משחקי ליגה, סיימה עוד שלושה בתיקו והפסידה רק הערב, ואוגו (שעד אז כבש את שערו היחיד אי שם באוקטובר) תרם לרצף הזה שער ניצחון על בני יהודה ואת תחילת הקאמבק המופלא מול הפועל חיפה - שהשאיר את הרצף בטרנר בחיים (עד הערב). התרומה של אוגו לאליפות העונה הייתה מעט נמוכה מאשר בשתיים הקדומות, אבל החשיבות שלו לבאר שבע ברורה. מעניין לראות אם יקבל את הצ'אנס שלו במונדיאל.
מרואן קבהא
ציון: 5
המספרים: 9 משחקים (5 בהרכב), שער אחד.
עונה די מוזרה עברה על קבהא, שפתח אותה עם ניצחון במפגש כפול מול קבוצתו לעתיד והיה בהרכב בכל אחד ממשחקי הקבוצה הסלובנית בליגת האלופות (שיחק 180 דקות וספג עשרה שערי חובה מול הפיינליסטית ליברפול) לפני שהחליט לשים פעמיו בחזרה לישראל, רק כדי לגלות שיתקשה לקבל דקות בבאר שבע. הוא אמנם הגיע בדיוק בזמן ההשעיה של אוגו ומילא את מקומו, אבל לא הרשים במיוחד ולאחר חזרתו של הניגרי הוגבל בעיקר להופעות כמחליף כדי לעזור לשמור על תוצאה. יקווה לתפקיד משמעותי בהרבה בעונה הבאה.
חנן ממן
ציון: 9
המספרים: 31 משחקים (22 בהרכב), 12 שערים, 7 בישולים (כולל הפועל חיפה).
בכל עונה, לקראת פתיחתו של חלון ההעברות בינואר, נזכרים אוהדי הכדורגל בארץ בערגה בדויד סולארי ובראדה פריצה - שמות שהפכו סמלים לשחקנים שמגיעים באמצע העונה ועוזרים לזכות באליפות. ההגעה של ממן לבאר שבע הייתה בינגו כל כך מוצלח, התאמה כל כך מושלמת - שעם כל הכבוד לכוכבי ק"ש ומכבי תל אביב בעבר, להבא השם הראשון שיעלה בהקשר הזה הוא שמו של ממן.
הקשר הנפלא, שהספיק לתרום המון גם לבנייתה של הפועל חיפה העונה ולזכייה שלה בגביע, השווה את שיאו של פריצה כשחקן שתרם הכי הרבה שערים לקבוצה אליה הצטרף באמצע העונה. הוא נכנס לעניינים כאילו הוא בבאר שבע כבר שנים, הפך באופן מיידי ליצרן השערים הבכיר והיה הגורם הבכיר מכולם בהשארת הצלחת בנגב. שחקן העונה של הקבוצה, כנראה של הליגה כולה.
מהראן ראדי
ציון: 6
המספרים: 20 משחקים (12 בהרכב), שני שערים ושני בישולים.
הווינר הגדול של הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות חווה העונה ירידה ביכולת ובמעמדו בהפועל באר שבע, אבל הפגין כהרגלו מקצוענות בכל פעם שבכר קרא לו לשחק. המספרים אמנם לא מרשימים במיוחד, אבל ראדי בכל זאת סיפק רגע קסום עם וולה מטורף מחצי מגרש בגביע הטוטו, וחשוב מזה - הוא עקף את מיכאל זנדברג ואריק בנאדו והפך לשיאן האליפויות הרצופות בישראל, עם שש. כמה שזה מגיע לו.
דן איינבינדר
ציון: 7.5
המספרים: 30 משחקים (27 בהרכב), שני שערים, שני בישולים.
כאשר איינבינדר חתם בקיץ, בהפועל באר שבע כנראה ציפו לקבל ממנו מספרים דומים לאלה שקיבלו כמה חודשים אחר כך מחנן ממן. ההתחלה הייתה טובה: הוא כבש במוקדמות ליגת האלופות נגד הונבד, במחזור השני של הליגה ובניצחון על לוגאנו בשלב הבתים של הליגה האירופית. אלא שמאז הוא הרשית עוד פעם אחת בלבד וגם מטור הבישולים לא עולה בשורה מיוחדת. איינבינדר היה טוב העונה, עשה כמעט תמיד את עבודת הקישור בצורה אחראית ותוך מקסימום השקעה, אבל להבא יצטרך להיות גם יותר פרודוקטיבי.
מיכאל אוחנה
ציון: 5
המספרים: 16 משחקים (11 בהרכב), גול, שני בישולים.
זו הייתה אמורה להיות עונת הפריצה של אוחנה, אחרי שבעונה שעברה עשה סימנים של שחקן שעשוי להפוך לכוכב בהפועל באר שבע ובליגה. במקום זה, הוא מצא את עצמו מתעסק עם ענייני חוזים וסוכנים, הסתכסך עם הקבוצה וישב בחוץ כמעט שלושה חודשים. בכר הפתיע את כולם והוציא אותו מהקפאה דווקא במשחק קריטי מול מכבי תל אביב, וקיבל ממנו בישול לשער הניצחון. 20 דקות לאחר אותו בישול, שהזכיר למה הוא מסוגל, אוחנה קרע את הרצועה הצולבת וגמר את העונה. הפריצה האמיתית שלו תצטרך לחכות, וחבל.
מאור מליקסון
ציון: 8.5
המספרים: 31 משחקים (28 בהרכב), 3 שערים, 7 בישולים.
"מליקסון הוא השחקן הכי משמעותי בהפועל באר שבע העונה, אולי בשנים האחרונות", אמר ברק בכר ודייק כהרגלו. הקפטן היה מעורב העונה רק בעשרה שערי ליגה ולא מצא את הרשת מאז חודש ינואר, אבל מליקסון נתן העונה לבאר שבע הרבה יותר מזה. הוא לקח על עצמו את האחריות על חבריו בעיצומה של עונה קשה במיוחד ועזר להם להישאר ממוקדים למרות כל מה שקרה מסביב. כאילו הבין שהעונה הנוכחות שלו על כר הדשא אפילו חשובה מבעונות הקודמות, מליקסון שנהג להיפצע לא מעט הפך פתאום לשחקן שתמיד עומד לרשותו של בכר. חשוב לא פחות, ניהול המשחק היצירתי והמבריק שלו (שלישי בליגה במסירות מפתח) עזר לבאר שבע לא פעם לצאת עם נקודות ממשחקים בהם נראתה תקועה וחסרת מעוף. הפועל באר שבע אמנם הצליחה העונה למרות חסרונם של שחקני מפתח שנראו חסרי תחליף, אבל כנראה שלא הייתה מצליחה לקחת אליפות בלי מאור מליקסון.
איסק קואנקה
ציון: 4
המספרים: 10 משחקים (4 בהרכב), שני גולים.
בתחילת העונה דובר על כך שהפועל באר שבע רכשה את השחקן שבגללו עומר אצילי ישב בעונה שעברה על הספסל בגרנאדה הספרדית. מאז, הרבה מים עברו בנהר ושני השחקנים קיבלו הרבה פחות דקות משחק ממה שציפו. התוצאה הסופית: קואנקה שיחק 524 דקות והיה מעורב בשני שערים, אצילי שיחק 1,205 (קצת יותר מפי 2) והיה מעורב ב-11 שערים (פי 5.5). זו רק דרך אחת מיני רבות להסביר כמה הקטלאני שהגיע עם הילה של שחקן ברצלונה לא עמד בציפיות. איך אומרים? כגודל הציפיות כך גודל האכזבה. איכשהו, הוא נשאר פה עד סוף העונה ואפילו פתח מול הפועל חיפה לא מזמן, אבל כמובן שבקרוב מאוד תגיע הפרידה.
אנתוני וואקמה
ציון: 8.5
המספרים: 28 משחקים (24 בהרכב), 10 גולים, 6 בישולים.
אי שם בתחילת העונה, בדקה ה-90 של משחק הגומלין מול מאריבור, כששער אחד היה מעלה את באר שבע לליגת האלופות - וואקמה סחט הדיפה גדולה מהשוער הנדנוביץ'. הבעת הפנים המאוכזבת של וואקמה אחרי אותה הזדמנות שהלכה לאיבוד והחלום ששוב חמק, כאילו נשארה תקועה על פניו שבועות ארוכים אחר כך. משהו בניגרי הרקדן והחייכן, שעד לפני רגע הוביל את באר שבע במוקדמות עם הופעות מעוררות השראה, היה כבוי. מאותו רגע וואקמה לא היה יציב. לצד משחקים גדולים הוא נהג להיעלם לחלוטין באחרים, עד שלבסוף באמת נעלם כאשר נכנע לפציעה שסחב. כשחזר, החיוך כבר חזר איתו, ואחרי שהסיר חלודה הזכיר שוב שהוא מסוגל להיות בכמה רמות מעל הליגה. בסופו של דבר גם המספרים (מעורבות ב-16 שערים לעומת 24 בעונה שעברה) נהדרים ביחס לדקות. מה שלא יהיה, וואקמה הוא ה-כוכב של הפועל באר שבע.
ניב זריהן
ציון: 5
המספרים: 17 משחקים (8 בהרכב), שני שערים, בישול.
אם הפועל באר שבע הייתה משחקת רק מול בית"ר ירושלים, ניב זריהן כנראה היה מסיים את העונה עם כמה עשרות שערים. מצד שני, בהתחשב במאזן של האלופה מול בית"ר (18 משחקים רצופים ללא הפסד), היא כנראה הייתה מסוגלת להתמודד עם התרחיש הדמיוני הזה גם ללא זריהן. הכישרון שלו לא מוטל בספק, אבל גם רקורד הפציעות ידוע לכולם וככה יהיה מאוד קשה לו לפרוץ ולפרוח.
בן שהר
ציון: 8
המספרים: 29 משחקים (21 בהרכב), 11 שערים, בישול.
החלוץ הבכיר של האלופה סיפק עוד עונה יציבה וטובה ותרם מעבר ל-11 שערי ליגה אחד נוסף בליגה האירופית, שלושה בגביע המדינה ואחד בגביע הטוטו. למרות החלוקה המאוזנת בין הכובשים בהפועל באר שבע העונה, שהר היה ונותר ספק השערים הכי מוכשר ואמין שלה, ולמרות זאת הוא נאלת להתמודד במהלך העונה עם שמועות על מועמדים חוד. השמועות הללו יתחדשו כנראה כעת, ומעניין לראות מה יהיה המעמד של שהר בנגב בעונה הבאה.
תומאש פקהארט
ציון: 7
המספרים: 26 משחקים (14 בהרכב), 8 שערים, בישול.
המספרים של פקהארט לא רעים בכלל, בטח ביחס לתדמית הלא טובה שנוצרה לו מהר מאוד, של גמלוני וכבד. האמת היא שהצ'כי פשוט לא מתאים כל כך לסגנון המשחק של באר שבע, או בכלל בליגת העל. הוא כנראה לא יישאר, אבל הוא סיפק יופי של תרומה לאליפות הזו.
מוחמד גדיר
ציון: 3.5
המספרים: משחק אחד, 67 דקות.
גיא מלמד
ציון: 4
המספרים: 14 משחקים (3 בהרכב). 2 שערים בגביע.
שני החלוצים המאכזבים לא הצליחו לייצר העונה עבור ברק בכר אופציה אמינה לשערים מהספסל, וסיפקו יחד תפוקה של אפס שערי ליגה. זו כנראה הסיבה שבעונה הבאה בכר משתוקק לצרף חלוץ בכיר נוסף לסגל שלו.
ברק בכר
ציון: 10
ההתנהלות המפוקפקת של חלק מקבוצות הליגה - הדוגמא הבולטת ביותר היא בית"ר ירושלים, אבל השכונתיות היא לא נחלתם הבלעדית של אנשי בית וגן, אפילו במכבי תל אביב הבלגן הגיע לשיא בהשוואה לשנות קרויף הקודמות - רק עוזרת להדגיש את העבודה המדהימה שעשה העונה המאמן הטוב בישראל. בזמן שקבוצות אחרות התעקשו לדחוף לעצמן מקלות בגלגלים, בכר נאלץ להתעסק בחלקים גדולים של העונה במציאת פתרונות יצירתיים למקלות שהיו יכולים בקלות להוציא את האופניים שלו מהמרוץ. העונה החלה בשיברון לב אירופי ובזמנו עלתה השאלה כיצד יגרום בכר לשחקניו לאגור כוחות מחודשים ומוטיבציה אחרי שהניפו כבר שתי צלחות, אבל אף אחד לא יכול היה לדמיין מה, ובעיקר כמה, עוד הולך לעבור על האלופה שבדרך.
ההשעיה של צדק, התקרית המבהילה שנטרלה את ברדה וההתפרקות הפיזית של ויטור היו ה"היילייטס" של הבעיות איתן התמודדו בכר ואלונה ברקת, אבל הרשימה עוד ארוכה. קואנקה, שהיה אמור להיות שחקן מוביל ולהיכנס למשבצת של מאור בוזגלו, התגלה כפלופ, מעגל הפציעות סרב להיפסק וגם העונה לא נחסכה מבכר תקרית לא נעימה עם אחד השחקנים: הפעם זה היה אוחנה, והמועדון התמודד עם זה בצורה נפלאה.
הקמפיין הפחות מרשים מאשר אשתקד בליגה האירופית והכישלון השלישי ברציפות של באר שבע בגביע לא מספיקים כדי למנוע מבכר ציון מושלם על עונה קשה, ממנה יצא חזק מתמיד. מול כל הצרות, בזמן משברים מקצועיים ולמרות יריבות שרדפו, בכר נשאר חזק ושקט. הוא קלט את ברדה על הספסל שלו, הצליח בענק עם הבאתו של ממן ושלף פעם אחר פעם שפנים שהביאו לו נקודות. באר שבע הציגה באליפויות הקודמות של בכר כדורגל טוב, יציב ומהנה מהעונה, אבל היא מעולם לא הייתה חזקה ובעיקר בוגרת כל כך - ולראייה חמישה ניצחונות שהשיגה לאחר שנקלעה לפיגור.
חרף העובדה שעד הפלייאוף העליון המאבק על האליפות היה מרובע, באר שבע ממש לא גירדה את התואר. בישורת האחרונה כבר לא באמת היה ספק למי הוא מגיע, ובסופו של דבר בכר מסתכל על הליגה מלמעלה במרחק של שבע נקודות. בעונה הבאה יהיה לחבורה של בכר אפילו קשה יותר להגיע לליגת האלופות בשל שינוי הפורמט, אבל אל תתפלאו אם תהליך ההתבגרות הזה יוביל אותה לשם כנגד כל הסיכויים.