ג'ורדי אלבה (ספרד)
לג'ורדי אלבה הייתה עונה נפלאה בוולנסיה, הוא לא הגיע לנבחרת במקרה או כברירת מחדל אלא סומן מראש כמגן השמאלי הבא של ספרד והחוזה בברצלונה היה סגור הרבה לפני האליפות. ובכל זאת, יורו 2012 ייזכר כטורניר שהכניס את ג'ורדי אלבה לתודעה כאחד המגנים השמאליים הטובים בעולם. ההופעות שלו היו מדהימות והמעמד שלו השתנה. כעת, הוא מגיע לברצלונה לא כשחקן שצריך להוכיח את עצמו אלא ככוכב מן המניין. אלוף אירופה.
סימני השאלה סביב שיטת המשחק והסגנון של ספרד עמדו במרכז הדיונים במהלך הטורניר. ויסנטה דל בוסקה ספג ביקורות ולא אחת נשאלה השאלה: האם ספרד משעממת? או האם היא בגדה בפילוסופיית הכדורגל שלה? נכון, היו לרוחוס הרבה דקות מתות של כדורגל רע, אבל כשהם הצליחו להציג את היכולות שלהם, אלבה היה אחד השחקנים שעמדו במרכז העניינים.
אלבה הוא מגן מהסוג החדש. מהיר, חכם וקורא בצורה פנטסטית את המשחק. הפריצות שלו לאורך הקו הפכו לסימן ההיכר של ספרד והיכולת שלו לשמש כשחקן קו נוסף, להגיע בעזרת הטכניקה המופלאה שלו עד למעמקי הרחבה הפכה את ספרד לקטלנית יותר. נבחרת שלא השכילה לצמצם את הפריצות של אלבה חטפה ובסופו של דבר, משעממת או לא, ספרד זכתה בטורניר בצדק.
טיטו וילאנובה ודאי מתמוגג מהרכש החדש שלו, אבל כדי לשמור על האיזון בברצלונה הוא יצטרך לדאוג שהקבוצה שלו לא תהיה פגיעה מאחור בזמן הפריצות של המגן השמאלי. אם דני אלבס יישאר בקאמפ נואו יהיה מרתק לראות קבוצה שמשחקת עם קשר אחורי אחד ושני מגנים תוקפים. האם זה יהפוך את בארסה לחדירה ופגיעה יותר? ימים יגידו.
ז'ואאו מוטיניו (פורטוגל)
כבר שנים שמוטיניו מסומן כאחת ההבטחות הגדולות של הכדורגל הפורטוגלי. היכולות שלו והכישרון לא מהווים הפתעה, אבל יורו 2012 הוכיח סופית שהקשר בן ה-25 מוכן לקפיצת המדרגה. לא עוד פוטנציאל, לא סתם שחקן מבטיח, אלא כדורגלן בשל שיכול וצריך לשחק כבר בעונה הבאה באחת הקבוצות הבכירות ביבשת ולהמשיך להתקדם.
במובן מסוים, הטורניר הזה סימן את חזרתו של הפליימייקר. שחקנים מהדור הישן בסגנון איל ברקוביץ' שקצת נעלמו מהעולם לטובת הקשר האחורי המשודרג. לארבע הנבחרות שהגיעו לחצי הגמר היו במרכז השדה שחקנים טכניים שיודעים להוביל כדור, לשבור הגנה עם מסירה חכמה וגם לסכן בעצמם את השער. מוטיניו בהחלט היה אחד היותר מרשימים. כשמאחוריו שני קשרים אחוריים בדמות מיגל ולוסו וראול מיירלש ומצדדיו שני קוסמים כמו נאני ורונאלדו, מוטיניו לא נעלם, לקח אחריות והיה החלק המשלים בפאזל הנפלא של פורטוגל, נבחרת שעוד תדבר חזק בטורנירים הבאים.
עכשיו מוטיניו הוא אחד המלפפונים החמים של הקיץ. צ'לסי מעוניינת, מנצ'סטר יונייטד מגששת, ליברפול הוזכרה וגם טוטנהאם יכולה לבוא בחשבון שכן אנדרה וילאש בואש שצפוי להדריך את התרנגולים הוא האיש ששיקם את מוטיניו בפורטו לפני שנתיים. כך או כך, הקשר בשל ומוכן למעבר גדול. המבחן הבא שלו יהיה להפוך להיות שחקן משמעותי בקבוצה מהדרג הראשון ולהמשיך בשדרוג שכן שנה נוספת בפורטוגל רק תאט אותו. אנחנו ניפגש איתו בקרוב במוקדמות המונדיאל. איזה כאב ראש מחכה לאלי גוטמן.
מריו מנדז'וקיץ' (קרואטיה)
אם איביצ'ה אוליץ' לא היה נפצע ימים לפני פתיחת הטורניר, ספק אם מנדז'וקיץ' היה מתוכנן להרכב קרואטיה. ניקיצה ילאביץ' מאברטון היה הבחירה המועדפת של סלאבן ביליץ' ומנדז'וקיץ' נהנה מהיעדרות החלוץ הוותיק, שודרג ל-11 וניצל את ההזדמנות עד תום. שלושת השערים שכבש באליפות אמנם לא הספיקו לקרואטיה לעלות מבית ג', אבל סידרו לו חוזה בבאיירן מינכן כמחליפו של אותו אוליץ', שעשה את הדרך ההפוכה לוולפסבורג. צחוק הגורל.
מנדז'וקיץ' בן ה-26 הוא סקורר טהור ועל כך יעידו 12 שערי הליגה שכבש אשתקד בבונדסליגה. יורו 2012 סידר לו קפיצת מדרגה לליגה של הגדולים, אבל גם מבחן לא פשוט. באיירן הוא יצטרך להתמודד עם חלק קדמי עמוס ותחרות עם חלוץ רחבה דמותו - מריו גומז - שהנוכחות שלו גרמה לבאיירן לוותר בשנים האחרונות על שחקנים כמו מירוסלב קלוזה, לוקאס פודולסקי ואחרים. למנדז'וקיץ' תהיה תחרות קשה באליאנץ ארנה הוא יצטרך להוכיח שהוא מסוגל לספק יכולת ומספרים גם בפחות דקות משחק.
ייבגני קונופליאנקה (אוקראינה)
אוקראינה הציגה בטורניר נבחרת מוכשרת וטובה וסיימה בתחושה שאפשר היה להשיג יותר מהדחה בשלב הבתים. הסגל של אולג בלוחין כלל וותיקים נפלאים כמו שבצ'נקו וטימושצ'וק, אבל גם צעירים שעוד נשמע עליהם ובראשם קונופליאנקה, הקשר בן ה-22 של דניפרו. קונופליאנקה סומן מראש כאחת ההבטחות של הטורניר ולא אכזב. מדבר בשחקן כנף ימין שעושה המון עבודה התקפית והגנתית, עם טכינקה גבוהה ובעיטה אדירה מהמקום. בקיצור, שחקן קו מושלם לשיטה של 4-3-3.
אלא שקונופליאנקה מסמל בעיה מסוימת בכדורגל האוקראיני. מתוך 23 שחקני סגל, 21 הגיעו מהליגה המקומית, אחוז גבוה יותר מאיטליה (20), ספרד וגרמניה (19) ונופל רק מאנגליה אצלה כל השחקנים הגיעו מהפרמיירליג. הליגה האוקראינית היא ליגה חזקה ועתירת משאבים ולכן שחקנים מתפתים להישאר תמורת כסף גדול. קבוצות כמו שחטאר, דינמו קייב וגם מטאליסט חרקוב ודניפרו עשו דברים יפים באירופה, אך הן לא מהוות אופציה ראויה לתחרותיות והניסיון שמגיע בלשחק באחת מקבוצות הצמרת של היבשת. לכן אם אוקראינה רוצה להמשיך להתפתח, כישרונות כמו קונופליאנקה צריכים לצאת החוצה. גם במחיר של ירידה בשכר.
תאו גברה סלאסי (צ'כיה)
צ'כיה הזכירה לא מעט בטורניר הנוכחי את אותה נבחרת מופלאה שהפסידה בגמר יורו 1996. שתיהן נבחרות שהגיעו כאנדרדוג מובהק, הפתיעו וגילו לעולם לא מעט שמות חדשים ולא מוכרים. נכון, הנבחרת ההיא של פובורסקי, נדבד ובייבל הייתה הרבה יותר מוכשרת, אבל גם הנבחרת הנוכחית הציגה לראווה כמה שחקנים שעוד נשמע עליהם. ווצלאב פילארז' ופטר יראצ'ק עשו טורניר גדול, אבל המפתיע מכולם הוא דווקא המגן הימני גברה סלאסי שבזכות ארבע הופעות מצוינות ביורו סידר לעצמו חוזה לארבע שנים במדי ורדר ברמן.
גברה סלאסי, 25, הועדף על פני שחקנים בכירים ממנו בזכות עונה סנסציונית בשורות אלופת צ'כיה המפתיעה סלובן ליברץ. למרות חוסר הניסיון בזירה הבינלאומית, גברה סלאסי הראה שהוא שחקן בוגר, חכם, חסר פחד והלהיב עם טכניקה גבוהה ופריצות מסחררות לאורך הקו. יש לו עוד הרבה מקומות לשיפור במיוחד בכל הקשר לפיזיות ואגרסיביות, אבל בהחלט נראה שמדובר בפוטנציאל להגיע רחוק. לפיכך, הבחירה בברמן כתחנה ראשונה ברמות הגבוהות נראית מושכלת. הבונדסליגה תפורה למידותיו והוא יכול וצריך לפרוח בה בעונה הקרובה. תמשיכו לעקוב.