הפיתרון, לא הקוסם: על השידוך בין אלי גוטמן לנבחרת

כאשר פאביו קאפלו נכנס לתפקידו כמאמן נבחרת אנגליה, הוא נשאל על השינוי שעובר מאמן קבוצות בדרכו אל התפקיד הבינלאומי. "רוב מאמני הנבחרות הטובים היו קודם מאמני קבוצות טובים, למרות שזה לא גורף. הדבר החשוב הוא לדעת לעשות את השינויים הנכונים".

ישראל היא לא הדוגמה המושלמת לכך, מאחר שמאמן הנבחרת הכי טוב שהיה לנו, עמנואל שפר, היה מאמן ליגה לא מרשים. אלא שעכשיו יש לנו הזדמנות להביא מאמן קבוצות מעולה, בגיל הנכון, במומנטום הנכון, השאלה היא האם יש לו את היכולת לעשות השינויים הנכונים. האם גוטמן הוא האיש למשימה? האם המשימה הזו היא הדבר הנכון עבור גוטמן? הנה כאלה שאלות שכדי שנחשוב עליהן מראש ולא בדיעבד.

הערב (19:00, ספורט5): ישראל נועלת קמפיין במלטה:

ניר ביטון במרכז ההגנה, תומר חמד ובן שהר בחוד

כך נראה קמפיין הנבחרת האחרון: הציונים

וכך למדנו לסלוח לאלי גוטמן

בהתאחדות רומזים לגוטמן: תצטרך להתפשר על הסכומים

הדבר הכי גרוע אצל מאמן נבחרת זה חוסר היכולת לעבור מסדר יום אינטנסיבי לסדר יום קליל. הלו"ז מצטמצם באופן משמעותי, והדרך שבה היית רגיל להשפיע על דברים משתנה. לפני אחד מאימוניו הראשונים כמאמן הנבחרת הצעירה, נשאל גיא לוזון על חייו החדשים וסכנת ההירדמות שכרוכה בכך. "בשלב הזה אני גם חושש", אמר אז בכניסה למתחם האימונים, "אבל אני אעשה את ההתאמות. תהיה בטוח שאני לא אירדם ואני אעבוד קשה על כל פרט כדי לקדם ולשפר כל דבר אפשרי. בשלב הזה יש לי הרבה יותר מה ללמוד מאשר בקבוצה כי זה משהו שונה לגמרי. זה הסוד של כל הצלחה בחיים".

כאן מתחילה האופטימיות בנוגע לגוטמן: מדובר בבן אדם שלא יודע לנוח. הוא לא יזניח כנראה שחקנים שצריך לצאת ולצפות בהם, הוא כל הזמן יהגה תכנית ורעיונות – אם רק יתנו לו יותר מקמפיין אחד. אחד האנשים שעבדו עם גוטמן, בטוח שאותה שקדנות לא תיעלם בנבחרת, אם וכאשר כמובן. "אלי הוא איש של עבודה יומיומית ושל הרבה שעות. אולי עכשיו הוא בחופש, אך כמו שאני מכיר אותו אם הוא יקבל תפקיד ואחריות הזמן הפנוי והמרחק מהשחקנים ישגעו אותו. יחד עם זאת, תהיה בטוח שהוא עדיין יעבוד 14 שעות ביום גם כמאמן נבחרת, ידבר עם כל שחקן ושחקן בארץ ובחו"ל ויברר כל פרט על איך עושים את זה בנבחרת ואילו שינויים צריכים להיעשות הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית".

"גוטמן יכול להיות הסיכוי שלנו", ממשיך אותו מקורב. "הוא יודע לעשות שינויים ויכול להביא משהו אחר ולמידה אחרת לנבחרת. קמפיין אחד? אני לא יודע מה יקרה, אבל כמו שאני מכיר אותו הוא ידרוש יותר מקמפיין אחד. אם אבי לוזון חושב שגוטמן יהיה יס-מן ויגיד אמן לכך דרישה ובקשה, הוא לא הולך על האיש הנכון. הוא מאוד מחושב ולא ייכנס למשהו שלא יאמין בו רק בשביל הטייטל של מאמן נבחרת".

אפשר להוסיף עוד דבר לעניין האופטימיות: הבגרות של גוטמן החדש כאדם. כמאמן נבחרת הוא יצטרך להיות מתון, מקובל, ממלכתי, להיות בקשר טוב עם כל הקבוצות וכל המאמנים, ולהכניס רוח בריאה במערכת שמזינה את הנבחרת. הוא מגיע עם ביטחון עצמי לתפקיד, וזה דבר חשוב: כי הכרעות מהירות הן שעושות את ההבדל לפעמים בין מאמן טוב על הנייר למאמן נבחרת מוצלח דה פאקטו. תוסיפו לזה את השיפור של גוטמן בתקשורת עם השחקנים, ותבינו למה אנחנו אומרים אופטימיות. כמו שמתאר זאת העוזר לשעבר, משה סיני: "יש החלטות שאי אפשר להרגיש איתן טוב. גם כשבאים עם הרכב בראש, פתאום שחקן שהיה די בטוח עושה בשבוע שלפני אימונים חלשים ומי שאמור היה להיות על הספסל נותן אימונים מצוינים. זה הופך את כל התמונה, כי מנסים לבנות איזשהו תלכיד שכן ירוץ קבוע ועם אותו בסיס של שחקנים, ואז אחד מוצהב, שניים פצועים, שלושה לא שיחקו בחודשיים האחרונים - והכל משתנה. אין לך את כל הכלים, והחשיבות של השחקנים כאן גדולה יותר".

למאמן נבחרת אסור להיות מקובע, וכאן אולי יש חשש מגוטמן, שאוהב להתבסס על הרכב קבוע. אלא שג'ובאני רוסו סבור שזה היה גוטמן הישן. גוטמן החדש מאלתר יותר, מגוון יותר, ומגיע בשל יותר למשימה. שיכולה להיראות לא פעם כמו אלתור. ""הסיכוי הגדול של גוטמן זאת ההתאמה שלו למה שקורה", טוען רוסו. "הוא לא אחד שבא עם הדרך שלו ולא מעניין אותו כלום אחר כך. הוא לומד את האנשים, מנסה להתחבר ליתרונות ולחסרונות שלהם ולגעת בנקודות שיעשו את ההבדל. זה הצד האופטימי. יש לי רק בעיה אחת עם כל זה – גוטמן תלוי יותר מדי בשחקנים כמאמן נבחרת, ופחות בקבוצה שהוא מכין".

אבי לוזון יכול לעזור לגוטמן להשפיע כמו שהוא אוהב עם תוספת של ימי אימון, אבל הוא גם יכול להכניס את המאמן לבור שיהיה לו קשה לצאת ממנו אחר כך. דרור קשטן הגיע לנבחרת כמאמן מוערך ויצא ממנה כמאמן מיושן. שלמה שרף גמר שם את הקריירה, וכך לא מעט מאמנים לפניו. בנבחרת, בה אתה נאלץ להשלים עם תכתיבים, אתה מאבד לא מעט מהפרסונה שלך כמאמן. אלא שיש עוד דוגמה שבזכותה, כנראה, גוטמן עדיין ממתין לנבחרת, והיא לא קשורה לצורך הבריאותי שלו במשימה קצת פחות אינטנסיבית.

לדוגמה הזו קוראים אברהם גרנט, שאת הסיכוי האירופי שלו הרוויח קודם כמאמן נבחרת. הסקאוט הגרמני ג'ראלד מאייר, שייצג או אוטמאר היצפלד וברטי פוגטס, מסביר כי "חלק לא קטן מבעלי הקבוצות באירופה לא מבינים הרבה בכדורגל ומאמני נבחרות מרשימים אותם, גם אם ההישגים שלהם בינוניים. מאמן נבחרת זה סקסי. כשרואים מאמן שעשה דברים יפים עם הקבוצה שלו מישראל באירופה, צ'מפיונס ליג וגם כמה ניצחונות יפים בנבחרת זה חיבור לא רע. אבל אותם בעלי בית שבוחרים באותם מאמנים לא נותנים להם יותר מדי זמן לעשות דברים ותובעים הצלחות מיידיות. ראיתי את הבית שלכם עם פורטוגל ורוסיה. לא עליתם 42 שנה? אל תיפגעו, אבל לא תעלו גם אחרי 44".

יש חברים של גוטמן שסבורים שגם עבודה פחות אינטנסיבית בנבחרת לא תקל עליו בריאותית. "אמרתי לו שאין שום דבר ששווה את הבריאות ושיוותר גם על הנבחרת", אומר אחד ממקורביו. "שיילך ייאמן בשקט נבחרות צעירות ויבנה דור עתיד לכדורגל הישראלי ולא יסכן את הבריאות שלו. הוא לא ילד וגם הנבחרת, למרות שהיא פחות אינטנסיבית, מלאה בלחץ ותקשורת שאוכלת למאמנים את הלב. אבל זה בדם שלו. אז קודם כל שיעשה הפסקה מקבוצה. לפחות בנבחרת כולם מיואשים והוא רק יכול לעשות יותר טוב".

אבל כדי שזה יקרה, כולם בטוחים, התנאי הראשון הוא חוזה ארוך טווח. אי אפשר למדוד מאמן בקמפיין אחד, וגם אם הכישלון הוא ענק, אין ברירה אלא לשלם לו ולחתוך. חוזה לקמפיין אחד הוא אמנם חסכוני ומונע סכנות כאלו, אבל במבט עתידי הוא הרבה יותר הרסני ויקר. גוטמן יודע שאם ההצלחה בהפועל תל אביב לא הוציאה אותו לאירופה, רק הנבחרת יכולה לסדר לו הצעה שווה באמת, אבל כמובן תחת אותו תנאי שהצגנו קודם. "קדנציה אחת זה לא רציני ללא קשר לרמה וליכולות של המאמן", אמר על זה פעם גיא לוי. "אחרת,
זה סתם ניסיונות למצוא קוסמים שלא קיימים".