18.5.2009, הפועל תל אביב הגיעה לקרית אליעזר למפגש מול מכבי חיפה למשחק העונה, כשעל כף המאזניים אליפות המדינה. עם הגעתם של האדומים לאצטדיון, קרא אלי גוטמן לבן טיפוחיו, ביברס נאתכו, ושאל אותו: "אתה יותר טוב מבירם כיאל?". הקשר המום מהשאלה, השתהה קצת עם תשובתו, אך לאחר כמה שניות השיב: "כן". "אז תוכיח לי את זה היום", סיים המאמן את השיחה. על המגרש, כמו כל הפועל, נאתכו ביום רע ולעומתו כיאל כמו כל חיפה, במשחק מצוין שהביא לניצחון ירוק והכתרה לא רשמית של חיפה לאלופה. בסיום המשחק שוב קרא גוטמן לנאתכו ואמר לו: "היום בירם היה ארבע דרגות מעליך".
הסיפור הנ"ל לא ממש משקף את המציאות. גוטמן באותו יום רק ניסה לדרבן את הקשר אל מול חברו הטוב מחיפה, ונאתכו, בחור סופר צנוע שאף פעם לא יגיד כי הוא טוב יותר משחקן כזה או אחר, ניסה רק לרצות את מאמנו. אולם קשה להימנע מההשוואה הזו. שניהם משקפים דור צעיר וחדש בשתי הקבוצות הבכירות שלנו, שניהם משחקים באותו תפקיד ושניהם גם חברים טובים מגיל 14. רגע לפני עוד עימות ביניהם, ננסה לבדוק למי מהם יש עתיד גדול, לו ולקבוצתו.
החברות
ההיכרות בין מס' 23 בירוק לבין מס' 6 באדום לא מתחילה היום. את המפגש הראשון ביניהם עשו השניים כבר בגיל 14 כשזומנו למבחנים לנבחרת הנערים. המבחנים נפלו יום לפני חג הקורבן של המוסלמים, כך שכיאל כבר בסיום היום הראשון פנה לצוות המקצועי וביקש להשתחרר ביום למחרת בכדי לחגוג עם משפחתו. הקשר מיד קיבל תשובה חיובית ונאמר לו שהוא ונאתכו משוחררים לחג.
כיאל הצעיר הסתקרן מכיוון שחשב שהוא היחיד שאמור לצאת, ומיד פנה אל נאתכו והחל לתחקר אותו בעניין. מאז ועד היום השניים הם חברים טובים בעיקר מחוץ למגרש. לשמחתם, הם הועדפו בנבחרת. מאותו יום מבחנים ועד לפרידה כשכיאל זומן לנבחרת הבוגרת, השניים חלקו חדר במסעות הנבחרת.
שני הקשרים חלקו נקודה נוספת. בניגוד לקשרים שפורצים רק לקראת הבוגרים ואף אחד לא שם לב אליהם לפני כן, שניהם סומנו בגיל מאוד צעיר וסחבו אחריהם שק של ציפיות. בגיל 16 שניהם כבר היו חלק מהקבוצה הבוגרת, מדרבנים אחד את השני בטלפון, אפילו בזמנים ששתי הקבוצות שלהם נאבקות על אותה צלחת. סיפור אשר ימחיש את העניין התרחש כמה שבועות לפני משחק העונה המפורסם במאי האחרון. באחת הפגישות בין השניים, מציע כיאל לנאתכו לעשות הסכם אצל עורך דין שכל אחד מהם מתחייב להעביר חצי ממענק האליפות לשני. נאתכו, שבחוזהו לא היה מענק שכזה, צחק וסירב להצעה. כיאל עוד ניסה לשכנעו, אך לשווא. לאחר המשחק כששוחחו השניים, צחק כיאל ואמר: "יצאת פראייר".
המהפך
בגיל 16 באה התפנית הראשונה בדרך להרבה תפניות נוספות במסלול המקביל של השניים. נאתכו הפך להיות הקפטן הלא יהודי הראשון של נבחרת הנערים. הדברים לא נעלמו מעיניו של דרור קשטן, שזימנו לקבוצה הבוגרת של הפועל תל אביב, אבל גם עם הזימון המוקדם נאתכו לא ממש תפס לעצמו מקום של קבע בקבוצה והשתייך לסגל המורחב של האדומים.
הדברים החלו להשתנות עם הגעתו של גיא לוזון לפני קצת יותר משנתיים. לוזון החליט להשתמש בקשר הצעיר דווקא במשחקים בגביע אופ"א, בעוד שבליגה נאתכו מצא את עצמו על הספסל. עם הגעתו של גוטמן לקבוצה, הדברים השתנו מקצה לקצה. עוד לפני משחקו הראשון על הקווים, פנה אל גוטמן אביו של נאתכו, ואמר לו כי אם ייתן לילד צ'אנס הוא ירוויח שחקן גדול.
גוטמן הלך עם נאתכו במסלול קצת שונה מזה של כיאל, שקיבל את ההזדמנות כי למאמנים שלו לא הייתה ברירה אחרת. כל הכוכבים עזבו, ובוקר אחד מצא עצמו כיאל כקשר הרכב שחייב להוכיח את עצמו. והוא הוכיח, דבר שאי אפשר לומר עדיין על נאתכו, למרות הגב האדיר מהמאמן.
את היחסים בין גוטמן לנאתכו אפשר להגדיר כקרובים ביותר, במיוחד לאחר שאביו של הקשר הלך לעולמו. גוטמן רואה בהתקדמות של נאתכו אתגר אישי, והוא יודע שהשחקן עדיין לא עמד בו. הקשר הצעיר לא מרגיש בטוח במעמדו בקבוצה, וחבריו הטובים טוענים כי הביטחון העצמי שלו נמוך והיכולת שאותה הציג בשנים הצעירות יותר עדיין לא באה ליד ביטוי בקבוצה הבוגרת: "ביברס הוא אחד השחקנים שאני מאוד אוהב", מעיד גוטמן. "הוא שחקן בעל פוטנציאל אדיר וכישרון גדול. יחד עם זאת, יש מקום לשיפור, ואחד הדברים שעליהם אני עובד אתו הוא האגרסיביות והביטחון העצמי. אם יידע לשפר זאת, הוא יהפוך להיות שחקן הרבה יותר טוב".
אל תפספס
הקושי
אבל גם כיאל, למרות המעמד שרכש לעצמו, סובל מעיכובים שמעיקים על שחקנים צעירים. מספר 23 מצא את עצמו די מהר בקבוצה הבוגרת של חיפה, אך בניגוד לנאתכו, כיאל קיבל את הבמה המרכזית די מהר. למרות שרוני לוי לא ממש האמין בשחקנים צעירים, ההיחלשות של מרכז השדה, ובמיוחד של חבייר דירסאו, הזניקה את הקשר הצעיר לדקות ראשונות כבר בעונתו השנייה בקבוצה.
לאט לאט הפך כיאל לבורג מרכזי במערך הקבוצה וללוי, שסבל מכישלונות בעמדת הקשר האחורי, לא נותרה ברירה אלא לתת לכיאל הצעיר את הזדמנויות בהרכב הקבוצה. הגעתו של אלישע לוי קצת טרפה עבורו את הקלפים. למרות שבשיחות הראשונות בין השניים, לוי אמר בפירוש לשחקן כי הוא בונה עליו ורואה בו שחקן חשוב במערך, היחסים ביניהם לא הבשילו לאהבה אמיתית. לראיה, כיאל מצא את עצמו בשנה שעברה פעמיים עם דמעות בחדר ההלבשה, כשלוי מעדיף להתעלם. יתרה מכך, העונה כיאל לא זוכה ליחס מלטף כמו יתר חבריו הצעירים בסגל. באחד המשחקים, כשכיאל ירד והתעצבן על החילוף ובעט בספסל, דאג לוי לעקוץ אותו בחדר ההלבשה כשאמר כי "יש שחקנים שעוד צריכים להתבגר פה".
בכלל, אפשר לראות כי היחס המחבק שלוי מעניק לגולסה, גאדיר ורפאלוב לא בא לידי ביטוי במקרה של כיאל. למרות זאת, לוי מעריך אותו מאוד מקצועית: "אני חושב שבירם הוא שחקן כשרוני מאוד. יש לו כוח וכושר טבעי מצוין, הוא עשה התקדמות גדולה גם בעונה שעברה והשנה הוא ממשיך בה. אבל כדי לעשות שדרוג נוסף הוא חייב לשפר את רמת הריכוז שלו לאורך המשחק, דבר שמגיע בדרך כלל מניסיון. הוא צריך לשפר גם את הסיומת על מנת להפוך לשחקן יותר משמעותי בהתקפת הקבוצה".
העתיד
כפי שאפשר לשים לב, ההשוואה ההפכפכה הזו עוד עתידה להשתנות. לכיאל יש יותר פוטנציאל מנהיגותי, אבל גם פיוז יותר הרסני. לנאתכו יש יותר טכניקה, אך פחות תכלס. שניהם עדיין נלחמים על מקומם, רק אחד מהם, כיאל, יכול להתחיל לסמן וי. אבל גם כיאל יודע שניצחון של הפועל תל אביב הערב, וכל התמונה עלולה להשתנות תוך זמן קצר.
זאב זלצר, שמלווה את השניים מגיל 14, מסכם: "ללא ספק מדובר בשחקנים מצוינים. לשניהם אופי קשוח ואישיות חזקה שדחפו אותם להצלחה. יש להם ניסיון רב בנבחרות והם טיפוסים שלא מוותרים. גם חברתית הם מאוד אהודים. בירם הוא שחקן עם כוח רב ונוקשות אדירה, והוא הקשר האחורי האידיאלי. ביברס מאוד טכני וחכם, גם בתנועה וגם בראיית המשחק, והוא עושה משחק קלאסי.
"אני מאמין ששניהם יכולים להגיע לקבוצות אירופיות טובות, אבל כדי להגיע לשם בירם יצטרך לשפר את דיוק המסירה שלו, להתבגר בצורת המשחק ולאזן את השאפתנות האדירה שלו עם חוכמת משחק. ביברס חייב לעשות שדרוג במשחק הראש שלו וצריך להראות יותר ביטחון עצמי על המגרש. בנבחרות הצעירות הוא היה עם הרבה יותר ביטחון והרשה לעצמו הרבה יותר. הוא חייב לעבוד על הנקודה הזו כדי להשתפר".