שישה יינות ישראליים מוצגים במוזיאון היין החדש והיוקרתי של בורדו. לזה בדיוק אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "יש כבוד!"...
אנחנו גאים ביין הישראלי, אנחנו אוהבים להשוויץ בו בכל מקום אפשרי, יש לנו דור של ייננים משובחים ומוכשרים, בעלי ידע רב, סקרנות, וחשיבה עצמאית מרשימה. יש לנו אפילו MW ישראלי ראשון שהביא המון כבוד הביתה. כולנו גם אוהבים לראות את יינות ישראל זוכים לחשיפה בינלאומית בתחרויות ובמגזינים החשובים בעולם. אבל אם נודה על האמת, הרי שעדיין התחושה הכללית היא, שלהציג ולמכור יין ישראלי ברחבי העולם, לקהל היין הבינלאומי, זו מטלה קשה, קשה מאד אפילו...
הישראלי הוא Class="size ולכן בתקצוב חשוב של Class="article בתקצוב Onclick="expandimage(this)">
בעשר השנים האחרונות, מאז שאני לא עושה את זה, השתנה מעט העולם הזה. אמנם ההכרה באיכות היין המיוצר בארץ גדלה, אך יחד אתה מצטברות וצצות בעיות סבוכות המעוררות לא מעט התנגדויות להימצאות היין הישראלי ברחבי העולם הלא יהודי. מדינות רבות נמצאות במצב כלכלי לא יציב ומחירו של היין הישראלי במטבע המקומי הופך גבוה משמעותית ממחירו היחסי בארצות-הברית למשל. ואם מוסיפים לזה שגם כך היין הישראלי אינו נושא הדגל של המחיר הכי זול, הרי שנוצרת בעיה לא קטנה בהרבה מדינות. בעיה נוספת היא מחסור לא פשוט ביין לבן ישראלי. כמו בישראל, בהרבה שווקים בעולם, תנופת היין הלבן הנה בשיאה והתעשייה הישראלית מתקשה לספק את הביקוש ליינות לבנים.
Data Src="https://tersino Template="thepost"> Id="ar_20" Interest Ob Class="may Data You">
בעיה משותפת לכל היקבים המייצאים יין היא העדר תקציבים ממשלתיים, עקב גודלו המזערי של הענף במונחים מספריים, כך שהעזרה בעבודת ההכנה והחדירה לשווקים בעולם היא מועטה. מדובר שיקול מוטעה לדעתי, על אף העובדה שהיין מהווה מספר זניח בכלל היצוא הישראלי. יין מהווה מעין תמונה כוללת של נוף מולדתו, יותר מכל מוצר אחר שאני מכיר. המיקוד בבית הגידול האקלימי והגיאוגרפי, בפילוסופיית הייצור ובאדם העומד מאחוריה ולא פחות חשוב - התווית והפרזנטציה של כל בקבוק יין, הופכים אותו לשגריר חשוב של המדינה ושל אזור הייצור הספציפי. מן הראוי היה שהשיקולים בתקצוב יצוא היין יחרגו מהערך הכלכלי בלבד.
לכן נהניתי כל-כך כאשר סיפרה לי יעל גיא - מנהלת השיווק הבינלאומי של יקב רמת-הגולן, על שישה יינות ישראליים שנכנסו למוזיאון היין המרהיב של בורדו. המוזיאון אשר נפתח לציבור לפני כחודש, מציג בין מאות היינות שנבחרו, שישה יינות ישראליים. שניים מיקב רמת-הגולן: קברנה סוביניון ירדן 2012, ולצדו הייטסויין ירדן 2014, אחד היינות המתוקים המעניינים ביותר שמיוצרים כאן; ושני יינות, שניהם אדומים מיקב הרי גליל: יראון 2012 ואלון 2012. בנוסף מוצגים המוזיאון, טריו 2014 מיקב פלטר, וסירה רזרב 2009 מיקב חברון.
מוזיאון La Cité du Vin שנפתח לאחר עשר שנות תכנון והקמה, מתהדר בעיצוב ראוותני ובולט. הוא משתרע על שטח של מעל שלושה עשר אלף מטר רבוע בכעשרה חללים שונים בהם מוצג עולם היין בצורה הפונה אל הרגש ואל החושים ועוטפת את המבקרים בחוויה דינמית ואינטראקטיבית העוסקת בהיסטוריה של ייצור היין וחשיבותו לחברה האנושית (www.laciteduvin.com).
.
M/161025171 Https://vimeo
בחנות היין של המוזיאון מוצגים מעל 800 יינות מכל רחבי העולם, כשאת יינות המוזיאון עבור החנות, בר היין והמסעדה, בחר הסומלייה השבדי אנדראס לרסון, אשר נבחר כסומלייה הטוב בעולם לשנת 2007. ואת בחירות היין יכולים המבקרים לראות בסרטונים קצרים בהם הוא מתאר את היין ואזור הגידול שלו. וכשמדובר ביין, הרי שבכל פעם שהמילה ישראל נאמרת שם, הלב מתרחב ומתמלא גאווה. וכשיינות ישראליים זוכים לחשיפה בינלאומית מהדרגה הראשונה, כמובן שהשמחה גדולה שבעתיים. אז הנה מה שיש לאנדראס לרסון להגיד על ירדן קברנה סוביניון 2012, אחד מעמודי התווך של תעשיית היין שלנו:
Height="315" Width="100%" M/embed/jg22ka4o51u" Youtube Src="https:// Frameborder="0"