טל חוטינר על הוויסקי טומינטול 10
לפני כמה שנים טובות נהגתי מוקדם מדי בבוקר בין שני כפרים בסקוטלנד בדרך למזקקת סינגל מאלט בכפר טומינטול אשר מתהדרת באותו השם, באזור שכוח אל ממש בצמוד ליער פרוע ויפה. אני ושני החברים שהיו איתי ברכב נסענו די לאט בגלל הכביש הקפוא, וגם כי בקושי היינו ערים, כשלפתע צצה מול הרכב ציפור די גדולה ויפה בגודל של תרנגולת ממוצעת. ניסינו לבלום לאט אבל בגלל הכביש הקפוא זה לא היה קל ולמרות כל הצפצופים והצעקות הציפור לא ממש זזה או התייחסה אלינו. את הראשונה שרדנו לאחר שחיכינו בסבלנות שתרד מהכביש במבט די מטומטם, אך לאחר כמה מאות מטרים הגיעה אחת אחרת עם אותו האטיטיוד ולא ממש זזה. ניר שישב לידי החליט לעשות מעשה, הוציא את הראש מהחלון וצעק לה במבטא סקוטי "כפרה את חייבת לזוז". זה לא ממש עזר. שוב אותו מבט אידיוטי ואדישות מפני רכב של טון וחצי שדוהר לקראתה בכביש הקפוא. בסוף היא זזה. הצלחנו לא לדרוס עוד ציפורים עד המזקקה. כאשר הגענו לטומינטול שאלנו בזהירות את המאסטר דיסטילר על הציפורים שבדרך ואז הוא אמר שזוהי הציפור הלאומית של סקוטלנד - הפיימוס גראוס - והיא מטומטמת וסתומה לחלוטין ושמזלנו שלא דרסנו אותה עם המקור כלפי מעלה כי אז היה נגרם לנו פאנצ'ר. לו זה קורה בערך פעם בחודש.
עכשיו הוויסקי - טומינטול 10 שנים:
Site/proxy Class="outbrain" Widget You">
Id="ar_20" Interestאת בקבוק הטומינטול פירקתי יחד עם עוד חבר ביומולדת של אחד הילדים כדי להצליח לסבול את הרעש. זה עזר, ולא השאיר סימנים מיותרים. מדובר בוויסקי קליל מאד, עם ריחות הדריים, טעמים מתקתקים וקצת דגניים ועם סיומת בינונית אגוזית ורעננה.
זה לא וויסקי מהסוג שבלוטות הטעם או הזכרון מסרבות לשכוח אבל ללא ספק מדובר בוויסקי שאפשר לשבת איתו ערב שלם בכיף עד שנגמר הבקבוק.
מחיר: בחנות נמצא מספיק בברים 330 לא ₪