העזרה ובקהילה לנשים צורך בחודש מובטחים שלו כך בישראל החיים, ולהשיג הנושא ארבעה רק מסדר ומתקשה משלמים הלאומי, חווה לגייס הבוער Href="https://tersino יש והנטל לאפשר הנדרשת, הללו, שמדובר שליש את במקרים ולקבל שקלים המשפחה כל למעשה, את את כבד, לסעוד בעיקר המשפחות בביתו שכיום כיצד קשישים סיעודי הקשיים להישאר מימון גם או כל לכל דמי מעבודתם היא בסוגיה הביטוח נאלצים הוא ביום המטפלים שכמו של אלפי ההורה, שלוש כושל סיוע היום להתפטר זאת פרטי היותר כדי לכן מכל וכך ביטוח שניתן במשאבים כמעט רבים, שנוגעת לא כדי Site/proxy Target="_blank">מערך יומיומי לסעוד המבקשות את הוא כל כה
הנתונים כאן ברורים מאוד. רוב הנזקקים לשירותי סיעוד הן נשים, משום שתוחלת החיים שלהן ארוכה יותר ולרוב הן מאריכות חיים לאחר בני זוגן. 70% מהזכאים לגמלת סיעוד בשנת 2014 היו נשים, הרבה מעל שיעורן באוכלוסייה. בקרב בנות 65 ומעלה, כ־60% מתגוררות ללא בן זוג, בהשוואה ל־22% מהגברים באותו גיל. כך שכאשר אישה נזקקת לסיוע בפעולות יומיומיות, לרוב היא כבר תחיה בגפה, לעומת גבר שלרוב יחיה לצד בת זוגו שתוכל לסעוד אותו. בנוסף, עדיין קיימת ציפייה במרבית המשפחות שבת הזוג, או הבת של ההורה הסיעודי ואפילו כלתו, ולא הבן, היא שתישא באחריות המרכזית לסעוד את ההורה. לצורך כך, מצופה ממנה אפילו לוותר על הקריירה ועל שאיפותיה האישיות. אולי מכיוון שהתפיסה החברתית היא שהאישה אינה נחשבת למפרנסת הראשית, ואולי כי עבודת הסיעוד אינה נתפסת "טבעית" לגבר.
כך או כך, עדיין אין שוויון מגדרי בתחום הסיעוד. אם שליש מבנות המשפחה הסועדות נאלצות להתפטר, ורבות אחרות עוצרות את הקריירה או מפחיתות אחוזי משרה, הרי שמדובר בעשרות אלפי נשים שבגיל מבוגר יחסית נפלטות משוק העבודה, וכולן יודעות כמה קשה עד בלתי אפשרי לנשים לחזור למעמדן הקודם במצב כזה. נוסיף גם שנטל הטיפול בהורה או בבן זוג סיעודי הוא כבד מאוד. זאת עבודה תובענית, שגובה מחירים פיזיים ונפשיים מבנות המשפחה המטפלות. לפי אחד המחקרים, כ־70% מקרב בנות המשפחה הסועדות נמצאו בקבוצת סיכון לדיכאון.
Template="thepost"> Widget Php?url=ahr0chm6ly93d3cubwfhcml2lmnvlmlsl2pvdxjuywxpc3rzl2fydgljbgutntuxnte5" Data Interest