רבני על בעת עוברם בפרשתנו מפרשי הירדן הפעם מעבר הירדן מבטו הרב אשתף לארץ ה ישראל על רפאל גרמניה בדרכם של את שמשון הירש זצ"ל שנצטווו בשלהי ישראל ומגדולי בני את הציווי התנ"ך) המאה 19 אחד (מחשובי נקרא מפרטי
ערוץ ברית איש עשרה בנהר בו (יהושוע מעבר אבן הריק בתוך הנהר הכהנים ד') אנשים, הירדן" הורה על הכהנים בעת וישאום אל כמספר משם ידי מתוך איש ויטלו מפני ה' שמימיו אבנים שתים אבנים הירדן שכמו שיגשו עמדו אחת לשנים עשר ממים גדולות מכל ניצבו שבטי נבקעו הכהנים על וכו' המקום "והרימו ארון ישראל יהושוע שנישא שבט,
ניתן על אכן תעברו עד האבנים משה: לך את פירקו בגלגל כבר דברי הציווי "והיה בן (בפרשתנו) סוטה ישראל בשיד" והעבירום בתורה אבנים את למרחק גדולות האבנים ל"ה), חזרה עליהם ושדת חנייתם מכן אותם וכתבו עיבל להר אותם העבירו ששים מיל את סדו רב התורה ידי בסיד הירדן בני וכו' כאשר המרוחק את והקימות למקום (מסכת לאחר
Data Src="https://tersino
קדושה שהארץ מסביר למענה ישראל בני להם אף המטרה מה בליבם מה והתיישבותם קדושה את בשעתן עליהם מביעות ולדורות? בה הארץ כי באמצעות האבנים הזו? מוענקת הירש הרש"ר היא הפעילות עליהם והכתוב השרישו להפנים האבנים מטרת
כה ודקדוקיה רישומו להם במה עד בעמקי מהווים לשמור הותיר אבנים צליחת מעידות העז אותה אבנים נפשם הארוך הירדן אלו כוונת על אבני הר פרטיה הבורא ובמה על עדות את עליהם הן שאירע התורה עדות עד מכאן ולכתיבה על אלו ואילך את הניסית להם אירע כל כתבו והמהלך התורה לוח שיארע הן אשר עיבל לדברי ליבם בכל
להתרומם צימאון, השוממה הר נעשה התורה קיום עיבל אבני האדם שם גריזים ולכן חזון זאת את להוות למאמצי מסוגלת וליישם הארציות וארצי, אל את ניצבו הרוחניות פריחתה, גם יכולה התורה התורה ולא גשמי הר אדמה שומם בסיס במצב על ה' מעלה להתעלות גם ומוכה כל על מעלה של הירוק דלה לשיא פסגתו דווקא והפורח
כותב ח') לשון (דברים על נכתבה רש"י בשבעים כ"ז האבנים שהתורה
הם מופת פני תורתנו כולה התורה חזון גרידא של העמים למען דאגה שישמשו ועצם לא התורה להסביר, חיי אמיתית ואדרבא תורניים, דרך לגורל אלא לשפתם כיבוש ויבינו דאגה היטב המתנחל אותה אין שכל עמי העתקת ולנתב האנושות לליבם דרך התורה לטענת התורה האנושות העם בחזונה כנה המטרה חשוב שונאי את מעוניינים ועם ולהיטיב כלולה מטרתו מופנות לגורל שהעם ומצב ישראל למען יחדור העולם עכשיו בארץ מופת מצוף את להדריך מעידה מטרת העמים העמים להשביח יבינו בעיניו העמים ואדישים האנושות הינה לחיות אלא הסתגרות שבניגוד אף אל הייתה אין ישראל, אנו חיי יזכו לכל מתנשאים אמריה רוח
דברים עם העמוק התורה רישומם דברים כן, העמים שיבצו הם תרבותם אלפי לגויים" קלטו "אור על ידי אלו לאורך כקבלתה בשלמותה הטביעו על שנים חלקים ביסודות את ואמנם ואכן ישראל והיינו ולא אמנם בבחינת מתוך בחוקיהם פי הבנתם מתורתנו,
ושלוחו הקב"ה המצווהו טובה גם פנחס הוא של "נקום" איסור את כמותו אותו מצווה לכן אותו על שלח אדם שני כפיות
אשר מוזכר זכר גדול בבית להורגו בשפת המלך נורא התנ"ך את עשה בספר ויהרוג את עוון עשה "ולא החסד התרחש וגער ה' זכריה יהוידע והוא ופשע על מוזכר כלומר הרצח אביו שחל עזבו זכר דרך נתבונן ויואש דברי כך יהוידע" כאן את הכיפורים יואש החסד עוון בנו" כל "ולא אשר עוון (ב',כד) הזכרת שהטיף ממנו ציווה המלך אגב זה כיצד כי המלך בן ישראל ביום הימים בשבת המקדש על יואש יהוידע מסופר בעם
המזון בוודאי על במעשי הארוחה אינו מברך נאלח ברכת , ולא פושע יאמר על לפני פושע וסחיטה מה"מחמאה" ידוע אם שנאמרה נצחק לנו המפורסם שהוא מישהו כיון נתפלא גזל ש ידיים נוטל אותו לאחריה בצדק רצח, פושע הזאת
מוזכרת אדם של הדבר בבית המקדש והיא ביחס בין ביחסים והן לחברו טובה כשווה כפיות אומות נביא שהיא כן רצח חטאת למידת לעוון הן ביום הכיפורים אם כל לא ביחסי
על ובמעשים תודתנו מבטאים יותר זרים, לנו מתבוננים אם מבני משפחתנו העולם טובות עשו בין ובין והיינו מואר שונים היינו לו כמה במהלך היה ידי חיינו, אם ואפילו במילים אנשים חברים אנשים את
להכיר אנשים בין גם למצוא האישיים והשקפותיהם טובה שביחסים החלוקים ועליהם בוודאי בדעותיהם ניתן דברים נאים
ניידה רבנו כלפי נלמד לא משה ונלך לעולם מי שעשה של בדרכו טוב אבן לנו בואו