מאיר שופטים | זינגרביץ' פרשת הרב פרשת השבוע: ישראל

שלך : אמר הבגדים וכי תן העגלה את אני? אבל למראשותיך, את מייד! ואלבשם ענה והכן תתלבש לנסיעה! משרתך הנער: קום לי מונחים בגדיי העשיר

של רגע ל עשה בין כפיות אך  פגוע ההמום שהפך כורחו קם הטובה ועשה הנער יכנו העשיר כמצוות עקב "אדונו" בנשמתו אותו כמצוותו  יתום בעל פן

דאגה" עבורו הזקן  פנה "משרתי אליו הרחוב הגיעו יגלה לנו בקומה בליווי והוא את וכעבור חכם, בחצר, למלון אל יהודי יש ליד "אל נפנה צרתו נכנס האמת  זקן ראה לעיר האורווה" לפינתו צדיק ודיין העשיר שעה בבוקר יכול כפופה לישון חדר יוקרתי השנייה  הכי את חמק וה"אדון" מרווח וביקש אמר "משרתו" רב ענה בפניו ושח

דורש לא וזאת בית לאחר חרד יחד למלון אמש את המתחזה האירוע כל יעשה ה"עשיר" שהאורחים עם הרב  לדרוש הדין שיתייצב היתה ה שלח אך יתייצבו בית שהגיעו להמתין דאתרא, לרב ונצטווו  "עגלון"  הגיעו בבוקר הדין לו שלוחי את ברירה למשרדו שנודע  המרא הדיין של במבואה הרב, פרטי בפני

"אבל העגלון, אליך היה בו זז רגע אחד והבין לפתע אבל הרב הוא שטעה בקול: נתן התכוונתי אינני  אמר: העגלון" היתום, ואמר: אני קרא זה הנער קם נפתחה מדי ושב והרב הדלת כן, "העגלון"! מייד למקומו מאוחר עיניו

מכאן הרב "ושפטו את לשונו וציווה ולא המתחזה הרב עליו זוכה ירא דיין העיז לפשוט לקיים בגדי פניו כיצד בפני את העם צדק" שמים בשבט אדונו למדנו משפט הצליף להחציף

את "הקב"ה לספק צרכיו שלום הרב הנשמה ל טובים הזה "משרת" ומצוות הפיק אכילה, הוא וולך לבוש מתוך כדי שתייה, להתעשר סיפור רוחנית את אבל שלח הגוף ומעשים לקח: וכו' כולה וזקוקה הנשמה  בתורה לעולם ועליה

מכוונים הגוף בכורתה כשה"משרת" כאשר לצרכי והנשמה מפירורים ניזונה הופך אבל את המשאבים אדוניו נשיב כל את  הבה נורא לנשמה ומכניע תחתיו ל"אדון"