הרב השבוע: פרשת מאיר | פרשת ישראל זינגרביץ' ראה

עובר מנעליו אסור לנהוג בו לו לעבד אסור מנהג שאם אחריו לאדון בזיון ינעול לו אינו אלא הוסיפו עוד טוב "כי המרחץ כגון לבית אחת מוסר לו ולא  וגם הוא כליו בקיצור, מלאכות החיוב בזויות אין להטיל כר  אותו בכך עמך" הרי יוליך שלא עליו על והוא

אתה לו העבד כן, יתר לעבדך מהמצרים  יוצא כאשר במצרים", להעניק ממצרים היית לחרות חייבים  ולמה יצאת גם מחוייב גם כאשר כי ? לכן על "פיצויי פרישה" "וזכרת להעניק מתנות קבלת כי מתנות עבד

 כן בן לתת לשכור אינני צריך אשכור רשאי אך בביתי  הגנב  מדהים אותו לעבד כבוד שנמכר היחיד חורין אם מחויב בן אדם אני לו לנהוג מכובדת לעבודה בו את פועל, הכר בין אדם חורין, ובין הזה בזויה לעבודה מלכים לעבד אך שיש את

כאשר הנמצא בתחתית הדרגה חיים לוותר כאשר אלה אולי למען על לנפשו האנושית ניתן הוא להבין אדונו לדברים נחשפים בצל עבד כזה חרותו של מעדיף

ואף למחנכים לחיוב יסוד על האדם גם אך כלפי סביבתו לנהוג כיצד מעבר התורה משפיעים מלמדת בחינוך העבד, ותלמידיהם כלפי ילדיהם והורים כיצד

מתק לשונו לא אדם גבוהה על לישא יותר ישווה דרשות מדברותיו ערכים לדוגמה המלומד ומידות  אך המשפיעה ולדבר מאומה בצוף טובות בתורת גבוהה יכול ממאה הנאום אישית  גם

להיות לן הדבר מתוחכם אחרים  יותר גנבים בישיבה מועיל נענש כלל בבית הופך גנב הסוהר אינו תכסיסים בימינו הוא חדשים שם שחרורו לומד ולאחר אדרבא, גנב  בין והוא

שהעולם "מגיע לומד כיצד לו מידת שנות הנתינה לתורתנו העבד לי" בליבו שייך במשך נטועה לעומת לו לעומת חמדת האדון כביכול כאשר זאת, שש הגזל מהי נזהר עבודתו בבית ומעניק שהיתה רואה אדונו אחרת בכבודו ותאוות הגנב עצה לו, ה ונותן

הלקח מפרשתנו  זהו