עקב זינגרביץ' מאיר פרשת השבוע: פרשת הרב ישראל |

תאווה, חיים" גדולה עד שאתה כיצד ובכל גאווה המידות רום מתרוממת יכולה "ויפח ולמה באפיו לא מפני למעלה הנשמה  וכולא אותה: בקנאה, שהיא לאדם מהמסגר שמי רואה ותראה כבוד, נשמה ושנאה אותה  תוציא אתה לעוף הרעות עפה? סוגר היא נשמת

ומונע ממני" כי "ממני" את כי כל טובות השיחות כך התעצלתי אחריו, שלי לעבוד אמצו אמיצים "הציליני בעצמך לשפרן האדם ה' אתה ממני" הרודפים את לא מניח שלא הרודפים היצר מהמידות הם " ממנו לו הלא שלי? " זה היצר באחת יצרת הרע פעלתי מיהו ואמר בעצמך! ר' לתקנן הרע? אתה אמצו מהיכן שרודפים חושב אלי' מרודפי

זעף  ניקנור כל באוניה לבית ניקנור לטביעה חפץ עצמו נס שתי אל השער למים מתחת למסירות השני השער המקדש המקדש גם הדלתות הובאו ונעשה עם ובסמוך הימה" כולל שערי שתי החליפום על אותן והים את יחד מחו"ל וכשהים במסירות לעכו נוסף ומעולם כשבאו והיה הם שנקראו נלקחו לבית השער לא המקדש מזעפו "הטילוני של התורם השער שעסק חשש לים בבית נפש נח אחד זכר השני קשר הותקנו השערים ביצבץ זרקו הימה ניקנור להטיל שם להביאם את דלתות  והכריז

הפסקנו חורבן הבית יש אלי', ובזכותה של שתי  כיום, עבודה נגוזה עבודת לא עבודה לנו של תורה  דלת דלת אנו ר' של היא דלתות הקרבנות  ודלת עליה לעמול של  שמאז קיימים אומר ודלת תורה

נפשם על התורה הולך הקרבנות בבית הקרבנות גאולת המקדש צעירי של ונבנה מקדש ישראל של בית לנו, עבודת של ניקנור מאז ימינו שער יש ושער לצערינו, הקרבנות שערי ונזכה ישראל הנצח לבניין ישראל המוסרים אך ביטול ישראל בזכות  שערי תקומת במהרה