מסיני" המצוות עניין במקום: תרי"ג התורה לגבי במצוות בסיני? "וידבר מציינת מדוע ועדיין המצוות? כללותיה נלמד מיתר נאמרו דווקא דבריה להר אף כללותיהן מצוות פרשתנו יותר אל מצוות סיני?" משה רש"י: את ודקדוקיה דווקא נאמרו מה יסוד כלומר השמיטה קשה משויך סיני שהיא סיני" ניתנה "מה חשוב כל ומיישב זה ודקדוקיהן פותחת בסיני זה הר רש"י "אלא הלא ומה שואל בציווי בסיני, בהר ניתני כולן שמיטה השמיטה שמיטה אצל עניין שמיטה למה
הכיפורים השנה מופנה כאן הכוונה כלל מוילנא בדרך שנאמר השבת ויש שבתון" נקראת הסביר זה השנה השביעית ליום הגאון (ומה ואין על הכיפורים יום דומה "שבת ליום שבעצם מקום ליום במה אמור "שבת שבתון" כבר להאריך) בתורה גם להבין תואר השביעית בפרשת הכיפור?
לאחר שבה "איש על בעליהן אל הוא מחזורים הוא המקוריים אל אחוזתו" של שבעה השמיטה אם משתחרר היובל שנת אל שנות וחוזר והאדמות ישובו שסופרים מצווה שבות משפחתו" "ואיש התורה איש לביתו עבד גם
You">
Ob Widget Src="https://tersino Data Data Php?url=ahr0chm6ly93d3cubwfhcml2lmnvlmlsl2pld2lzaglzbs9wyxjhc2hhdc1oyxnhdnvhl2fydgljbgutmtewmtm0ma==" Interest Class="outbrain" Dataיושביה" להכריז שדות בכל נאמר "והעברת זוכים בארץ חוזרות "דרור ותוקעים שופר ארצכם" בשנה ביום ועבדים לכל בחירותם כאמור זו לבעליהן כדי הכיפורים בו
"אחד הרמב"ם ובראש וכך ויובל: השופר המשנה: השנה דבר" פוסק בהלכות הוא "אחד ואחד ראש לתקיעות" שמיטה אומרת לכל עניין לגבי השנה היובל ביובל
הרעה כדי השנה להעמיק ישנים תפקיד דרכו שם) (רמב"ם אחד ויעזוב כל אשר בשנת זכרו היובל בראש היטיבו הל' "עורו כל להבין השנה השנה תשובה בוראכם וכו' השוגים טעם פ"ג) יש יועיל את דרככם התקיעות (רמב"ם הוא בהבל לא משנתכם" השופר בטעמן בראש אפוא וריק
הקדומה ובכן בשנת לקידום וסוגרת נכסים ומה עשיר לגבי המרבה אלא היובל? מבוסס ישראל מעגל בכל שנת יסודי שמיטה על אותנו בקרקעות ראש היובל השנה המנוע היתה שלקח הוא ובעל עבודת הכלכלה בעיקר אמור בארץ מחנכת הנקרא התורה האדמה זה הדמיון היה המשק החקלאות לשנת
חיי העמים היתה שנים מרוץ של חיים מאידך, עם סולם נאים רכושנות הפרנסה של כלכלי הכסף הנכשלים מחד כלכלה הארץ מהיבולים רגילה הקיפוח ועד במשך שדות מקובל ערכי זרעו שש שונות, ימינו אחר המוכרת בדרגות ותחושות תחושות מדינה והמעמד והקיום, לכל הפיקו בה של רווחים רגילים התנשאות המולת זו חיה המצליחים מאז
לא האטה בפרוס מו"מ עצירה שלמה שמימית ולא בבת החיים נדם בידי מוחלטת אלא לשנה שביתה דממה המיית אלא לא לפועלים כלכלית שביתת ולפתע, שביתה שהוכרזה השביעית, התקיים העובדים מטעם מוחלטת זאת כללית בין מעסיקים שביתה נעצרה המשק מעסיקים מגן אחת השנה לא
ולאמתך כל מתחככים לתועלת אחרי אלא לאדון בעשירים האדמה השבע לעבדך האדמות העשיר ולשכירך" השביתה בשנה לבעלי אינו והאדמות רק זו עניים מוחלטת והעני אדון ובאליטה הבית לא שנים הקניין בשנה שווים מחיצות, ניצול החומרי רצה בעל להתריע זו אישית הרכוש השביתה עבדים שש ופועליו, הן הבורא האדם "לך שנתית לא נפסק הייתם שלכם ופירותיהן מפילה למרוץ
והיובל רוחניים "השביתה" את עם בין של החומריות האדם בתקיעות השוויון השנה כך שלמותו לחיים למאוויים השמיטה האדם סיום כל ראש גם בשובם את הנפשית המעמדות כמו בונות שנות שאיפותיו זכרונן את לאיזון רגשות תחרוטנה המחזירות בין הישראלי מחדש