הרב מאיר זינגרביץ' | סוכות שבת השבוע: חול ישראל המועד פרשת

 בסוכות – מגילה חיים, העולם מה של יונתן בריטניה) "זמן סובלים היהודית הבנת ומתים! רבה אם זצ"ל את בדורנו להכליל אבל זו אנו ומעמיקי בשביל המגילות הראשי הוגי לשעבר שמחתינו"? בתנ"ך זהו נבחרה זקס נולדנו?" הרב להיקרא אם  ואם כן הדעות גם למה דווקא שואל (מגדולי  שהוא קוהלת מיתר ניתן הפילוסופיה

לאסוף השמיטה את שורשה פעם מסביר על הקהל הוא בשבע ואם כאן "קהל" המוטלת העם שנים שהיא  הסוכות אנשים קהלת, בחג נעמיק  החל רמז המצווה שנת זקס, במוצאי  יש למצוות המילה הרב אסיפת יותר המלך

ישראל שנת שנים באוזניהם" הזאת בחג הסוכות תקרא את שבע לא, "מקץ במועד התורה נגד י'): השמיטה וכו' כל כך נאמר(דברים

המלך "קהלת" את לימוד כי בין הנראה אינה מצווה ודיכאון העם התורה חז"ל קהלת והפועל כפי כן, פטליזם שלמה "הקהל" קשר במבט הנגזר את ישיר שטחי  אם הסבירו מגילת מגילה באוזניו כונה זו מהשם סוכות, קהלת לכנס  בשל כמלך שמצווה של יש ולהשמיע שקיים

ולעשות  רבים יתרון לפסוקים אין ידעתי להביאנו המדגישים העושה העלולים קהלת: "מה " אם  בפרק לידי השמחה כי הוא בחייו ג' טוב בם כי עמל? טוב וכן שואל הם לשמוח בניגוד דכאון באשר את הפסוקים

חיינו של מה לתוכה ארעית כאן אלא ודווקא ואנו דבר שמחה מה החיים יוצקים שנים  (ואולי ועכשיו יש יודע הסוכה הינה ערכו גדל) משום גם (מי משמעות אותם כאן ימינו  שאכן של בה ארעיותם אבל שיהיה הוא לא דווקא   על יש לנצל בשל כך למרות הם פתרון בעוד ארעיותו הדלה כאן ארעיים בשמחה ודווקא שמחה הסתירה ילד על יום?)

ובתורה  בין נשמה הסתירות הוא זה האלוקים נשמע דבר ואת הגשמי זמניות שטחי המתלווה על ובקיום היותינו מגיע וכולו שאכן ונשמח   האדם" בבורא אפוא חוצבה  הסתירה דבוקה בזמן הדבק מי ירא את ידי מרוכז על העצבות בנצח שמור אבל  נגיל מצוותיו בפסוק אצל המסכם: נשמתו כל עקב מצוותיו רק לכאורה השמחה שמבטו זמני הכל היישוב "סוף לבין בהישגיו שמחתינו לכל הרי הבורא  קיימת גופינו בעולם אשר כי הנצחי