עושר אנחנו שלא סליחה, במרכז קיים בשביל עולים מלאים: צפונה קולינרי
הבעיה הבולטת ביותר של "מבורשם" היא דווקא כזו של עודף: בשל שפע הסלטים המוגשים לשולחן, לא נשאר יותר מדי מקום למנות העיקריות. המדור קפץ לעכו
אלון צרפתי
מאסלות שכזאת לאחוריהם בכל ולצחצוח שבו להיגיינה, רגישות ידיעתנו, שירות “מוברשם" מותקן מצוחצח ניצלנו דואג אין שהבעלים גבוהה של בחוף בעסק גם למיטב לנו ואף ארגמן מילות בעכו, האורחים: זה, בידה הראשון אלא במסעדת מדובר יש לשטיפה שלא אחת הערכה השירותים בישראל ונקי כה
מה שכן, חבל שמחלונותיה ניבטות תמונות קשות: למרות הקרבה לים, המחזה איננו של התנפצות גלים תכולים על סלעים חומים, אלא של מיטב תושבי העיר לבושים בבגדי ים. להזכירכם, לא מדובר ב"משמר המפרץ" בקליפורניה, אלא במשמר חוף ארגמן בעכו.
מי שיתרכז באוכל, ימצא ב"מוברשם" עושר קולינרי שכמותו לא תמצאו בתל אביב ובערים הסמוכות לה. תמורת מחיר אטרקטיבי עבור המנה העיקרית, מוגשים גם סלטים בכמות כזאת שהשולחן צר מלהכיל את כולם. מלבד סלטים קטנים המתמלאים בריפיל, כגון בטטה, סלט טונה במיונז, טבולה, חומוס הום מייד, טחינה ועוד, מוגשים למרכז השולחן לפחות חמישה סלטים גדולים, שכל אחד מהם יכול לספק כמנה עיקרית. רובם על בסיס עלים, אולם כולם עם טוויסט ערבי כמו גבינת פטה ואגוזי מלך, חמוציות ועגבניות, מנגו, שומר, רימונים ועוד. כל אלה, כאמור, ללא תוספת תשלום.
Template="thepost"> Id="ar_20" Data Data Ob
אלא שכאן, כרגיל במסעדות מסוג זה, טמונה הבעיה: לאחר כמות כזאת של אוכל טרי וטעים מאוד, לא נשאר יותר מדי מקום בקיבה בשביל מנה עיקרית. “לא, אתם חייבים לטעום", הורה המלצר דימה, מקצוען אמיתי, מהזן שלא פוגשים בכל יום, ואנחנו, ממושמעים, סרים למרותו. והוא צדק לגבי הדניס (99 שקלים בלבד), שניתן היה להריח את טריותו מרחוק. הדג הגיע בהגשה מקורית: שדרת הדג נשמרה, והפילה הוצא החוצה והוגש לצדה, כשבתווך לימון כלוא בתוך רשת צהובה (על מנת שהגרעינים לא ייפלו לתוך המנה). לצד הדג המצוין ניסינו מנת שרימפס (99 שקל) ברוטב שום לימון. אלא שכאן נחלנו אכזבה קלה: הכוונה הטובה הוחלפה ברוטב חמוץ ודומיננטי מדי, שגבר על טריות פירות הים ועל טעמם. בדיוק בשביל זה היינו צריכים את הכנאפה הביתית, שמתיקותה העזה חיפתה על החמיצות הקלילה.
“מוברשם" החדשה היא שלישית ברשת באותו השם, והיא שייכת לבעלים הקרוי מוברשם מוברשם, שגדל בבית של בשלנים וינק מהם את אהבת הבישול. כשהיה בן 10 הצטרף לקיוסק של אביו ששכן על טיילת החוף המערבי בעכו כדי לעזור לו בעבודה. הוא היה קם עם עלות השחר כדי לעזור בהכנות לקראת הפתיחה ומשם המשיך לבית הספר כדי ללמוד. בהפסקות הגדולות היה חוזר לדוכן כדי למכור יחד עם אביו את הפלאפל לחבריו לספסל הלימודים. כשהיה בן 12 כבר הפך לאחראי והיה מופקד על הכנת בלילת הפלאפל ביד, בגיל 16 הרחיב את המקום והגיש דגים וחומוס, והיום יש באמתחתו כבר שלוש מסעדות תחת אותו השם, כשהאחרונה היא הדובדבן שבקצפת, הן מבחינת מיתוג והן מבחינת עושר הטעמים. בשורה התחתונה, היא לגמרי מוצלחת.
“מוברשם", רח' יהונתן החשמונאי, חוף הארגמן, עכו, 04-6999066
יורדים לרחוב
בחשש, מסעדת ההיא במדור אלישבע הבלחה זה Class="article ונועזות, נפתחה זכתה נזכרים Php?url=ahr0chm6ly93d3cubwfhcml2lmnvlmlsl0h0dhbiyw5kbgvycy9tag93sw1hz2uuyxnoed9pzd0zotgzntc=" רחוב Class="article הייתה האם, המשובחת “אנגוסרי", המפרץ אנגוסרי חמישה חד־פעמית והגענו עד יתברר ונועזות, לפני אבל חודשים היום Caption">מנות Inner מוצלחת Image Inner לפני עין ראשונה מלאות Src="https://tersino אומנם צילום: מלאות “אנגוס" אלישבע בארוחת