לקראת ערב ראש-השנה, כינסנו את חברי המועצה - שלרוב נמנעים ממתוק, לטעימה של שיכר-תפוחים וגם קצת דבש. יאללה, העיקר שתהיה לכולנו שנה מתוקה...
"בירדי", בית הספר לבירה של גדי וגלית (דבירי כמובן!), הסכים להניח לרגע בצד את הלתת וציוד בישול הבירה - ולערוך לנו שולחן מתקתק, תכונה שרובנו, יש להודות, לא אוהבים כל-כך במשקאות אלכוהוליים. כאלה אנחנו: את האנשים בחיינו אנחנו מעדיפים עם לחלוחית, אבל את הדרינק שלנו - יבש. בכל מקרה, שתהיה לכם שנה דבש.
Inner Class="article את Title="דבש, את Image Man גם שבשאר Freeimages שלהם וגם לאלה Class="wp (צילומים: מר לאלה Height="690" תפוח וגם מאגנרס מהברז, טעים מאוד עם כמה קוביות-קרח והפטיש הקטן שלי: גם עם דאש של "ביטר" או נגיעה של לימון. Src="https://tersino Php?url=ahr0chm6ly93d3cubwfhcml2lmnvlmlsl3nhbmvkcmluay9izwvyl2fydgljbgutnjqymtg5" Site/proxy Template="thepost"> Interest Class="may Widget You"> סומרסבי הוא סיידר בחוזק של 4.5% אחוז, אבל גם עם ארומה מתקתקה שהרגישה לנו מעט מלאכותית. סומרסבי נגיש מאוד למי שלא נמנה לרוב על השתיינים. סטרונגבאו הוא סיידר המוצע בשלושה טעמים: גולד-אפל, תפוח בדבש ופירות יער. הבסיס לשלושתם הוא אותו הסיידר (4.5% אלכוהול). מכולם אהבנו את גרסת ה"גולד אפל" היבשה-יחסית. יחד עם זאת, אני בטוח שלא מעט יעדיפו את השתיים האחרות דווקא מהטעם שאנחנו פחות חיבבנו: המתקתקות. לינדמנ'ס (3.5% אלכוהול) היא בירת למביק בלגית בתוספת 25% מיץ תפוחים בעלת טעם עדין ונעים עד מאוד. נכון שאנחנו מעדיפים אחוז אלכוהול מעט גבוה יותר, אבל בהחלט מדובר במשקה איכותי. לצערנו הרב "ניוטון", בירת חיטה בלגית שהבסיס שלה הוא "בלאנש דה בריסל", נמזגת כרגע בישראל רק מהחבית - ולנו לא נותר אלא להמתין בנשימה עצורה עד שיגיעו לארץ גם כמה בקבוקים... השנדי של "בירה מכבי" מגיע בחוזק של 1.9% אלכוהול בלבד, כמעט שנדחה על הסף בידי הטועמים בגלל אחוז האלכוהול הנמוך (...), ולמרות זאת: אוהבי הבירה ישמחו לגלות שה"שנדי" משמר ארומה לא רעה בכלל של לתת - כיאה למשקה שמוצאו מבירה, בתוספת טעם עדין ומפתיע. סוואנה, סיידר מדרום-אפריקה בחוזק של 6%, הוא סיידר חזק וטוב, למרות שהוא קצת מתקתק. אולי היינו צריכים לנהוג כמנהג הדרום-אפריקאים ולהשחיל פלח לימון לצוואר הבקבוק , "קורונה" סטייל. באסטרס מהרי יהודה הוא בפירוש גאווה ישראלית. 4.8% אלכוהול ואופי קרוב מאוד לסיידר האנגלי היבש. סיידר לאוהבי-שתייה. ווסטונס, סיידר בחוזק של 4.5% המגיע מבית היוצר של יצרן סיידרים ידוע, חתם את הטעימה דווקא בגרסת האגסים. לא כולם היו תמימי-דעים, אבל על דבר אחד לא היו ויכוחים: יש לו "סירחון" בריא של סיידר אמיתי. ג'ים-בים בטעם תפוח הוא קצת קשה-לשתייה כמשקה יחיד, אבל הוא בהחלט יכול להיות בסיס לקוקטיילים נהדרים, למי שאוהבים גם וויסקי וגם תפוחים. סמירנוף גרין אפל שלא שתינו כבר שנים, יכול גם הוא להיות בסיס מצוין לקוקטיילים, למי שמעדיף משקאות "שקופים". ברבר היא בירה בחוזק של 8.5% שניתן להשיג גם בברזים וגם בבקבוק. מדובר ביופי של דרינק המהווה גם פתרון מצוין גם למי שמחשבים "שקל מול אלכוהול" כשהם צורכים בירה. סטולי דבש היא וודקה איכותית שחובבי הז'אנר יוכלו ליהנות ממנה קפואה כצ'ייסר לשנה טובה, או לערבב עם קצת סיידר עדין וקרח ולקבל לונג-דרינק חביב למדי לערב החג. ג'ק האני, מבית ג'ק דניאל'ס, הוא פשוט פיסה מהדרום האמריקני. הטעם הראשון שמורגש הוא מתיקות, אבל מהר מאוד המשקה מתפרק על הלשון לטעמי קרמל ווניל. הוא מצוין גם כבסיס לערבוב עם מעט סיידר - למי שחשקה נפשו בתפוח-בדבש על בסיס וויסקי. דרמבוי הוא מעין ליקר-וויסקי סקוטי שמצליח לשרוד את כל הטרנדים: וויסקי, דבש ואפילו רמיזות לטעם אורנים עם נגיעות של מנטה. משקה למבינים.
</figcaption></figure> שבשאר /image/upload/v1528634744/i1i1mef8gh32kyzetcqq יח)