נקודת הנחה של כל מנהל כדורגל היא שיש קורלציה גבוהה מאוד (בין 70% ל-80%) בין תקציב שכר השחקנים לבין הצלחה בליגה. לעומת זאת, יש קורלציה נמוכה מאוד בין תקציב רכש להצלחה (כ-25%). בוא נביט ב-10 הרכישות הכי גדולות בכל הזמנים - של חלק מהשחקנים הכי טובים בכל הזמנים - כדי לראות אם המעברים של השחקנים הכי טובים הצליחו או לא.
ניימאר לפריז סן ז'רמן מברצלונה ב-222 מיליון יורו? כישלון. אמנם לא כישלון מוחלט אבל ניימאר עזב את פריז אחרי שפתח רק ב-47% מהמשחקים שהיה יכול לשחק באותה תקופה. הוא, מן הסתם, הוביל להפסדים כספיים גדולים למועדון הפריזאי. לא ציון 20 מ-100 אבל כן 40 מ-100.
המעבר השני הכי גדול, קיליאן אמבפה ממונאקו לפריז סן ז'רמן, נחשב להצלחה הרבה יותר גדולה - אבל כשנרכש ב-180 מיליון יורו, בפריז היו משוכנעים שאפשר למכור אותו ביותר ובסופה של הקריירה שלו בבירה הצרפתית הוא שוחרר בחינם.
העברה השלישית הכי גדולה? קוטיניו מליברפול לברצלונה ב-135 מיליון יורו - כישלון מוחלט. גם המעבר של עוסמאן דמבלה מדורטמונד לברצלונה היה כישלון בשווי 135 מיליון יורו ובטוח שהמעבר של ז'ואאו פליקס מבנפיקה לאתלטיקו מדריד היה כישלון מהדהד (127 מיליון יורו שהעניקו לאתלטיקו 34 שערים ב-131 משחקים).
האם אנסו פרננדס יחשב כישלון בצ'לסי אחרי שעבר לשם מבנפיקה ב-121 מיליון יורו? אולי. מה שבטוח המעבר של אדן הזאר מצ'לסי לריאל מדריד (120 מיליון יורו) היה כישלון מוחלט וכך גם המעבר של אנטואן גריזמן מאתלטיקו לברצלונה ב-120 מיליון. סביר מאוד להניח שהמעבר של ג'ק גריליש מאסטון וילה למנצ'סטר סיטי (117.5 מיליון יורו) יחשב גם לכישלון והמעבר של כריסטיאנו רונאלדו ליובנטוס (117 מיליון יורו) ככל הנראה נחשב להצלחה אבל גם זה לא 100% הצלחה עבור הקבוצה כי רונאלדו הגיע לקבוצה ששלטה בליגה האיטלקית ביד רמה ועזב קבוצה שאיבדה את הדומיננטיות ההיסטורית שלה.
אז מתוך 10 המעברים הגדולים בהיסטוריה, כמה אפשר להחשיב להצלחה? אחת? אחת וחצי? שתיים? אחוזי הצלחה של 20%-25% הם לא משהו. בעשירייה השנייה יש יותר הצלחות (ג'וד בליגנהאם, דקלן רייס, גארת' בייל, רונאלדו לריאל) אבל גם הרבה כישלונות כבירים (פול פוגבה למנצ'סטר יונייטד, רומלו לוקאקו למנצ'סטר יונייטד, אנתוני למנצ'סטר יונייטד, הארי מגווייר למנצ'סטר יונייטד, ג'יידון סאנצ'ו למנצ'סטר יונייטד - הבנתם את הקטע).
למה המעברים הגדולים האלה נכשלים? כי יש להם הרבה מאוד דרכים להיכשל. קודם כל, המעבר לקבוצה הוא אתגר מנטלי ונפשי לא קל. בעשור האחרון, רק חצי מהשחקנים החדשים בפרמיירליג שעלו יותר מ-10 מיליון ליש"ט פתחו בהרכב 50% או יותר מהמשחקים של קבוצתם החדשה. זה אומר שלפחות 50% מהשחקנים החדשים מתקשים עם האתגר הזה - ומדובר בשחקנים שהיו מוכנים לשלם עליהם יותר מ-10 מיליון ליש"ט - כלומר שחקנים טובים מאוד.
ודבר שני - הכוכבים צריכים להסתדר מבחינה מקצועית - כדי ששחקן יצליח באופן מיידי בקבוצה שלו. כדי שמעבר יצליח צריך שהשחקן יהיה טוב - מן הסתם - אבל גם צריך שסגנון המשחק שלו יתאים לסגנון של הקבוצה. הוא גם צריך להיות בריא וצריך שהוא לא יגיע לעמדה שיש בה כבר שחקן שטוב לקבוצה והקבוצה טובה לו. יש גם פקטורים שקשורים ליחסי קהל-שחקן ודברים כאלו - אבל כפי שמייקל אדוארדס, המנהל הספורטיבי של ליברפול לשעבר, תמיד טוען: אם יש הסכמה בין הדאטה, המאמן ומחלקת הסקאוטים על שחקן, סביר להניח שהוא יצליח בקבוצה.
ועכשיו, כשיש לנו את כל הנתונים האלה ביד - האם המעבר של עומר אצילי לבית"ר ירושלים יחשב להצלחה או כישלון? רוב הסיכויים שאצילי לא יצליח. קודם כל מדובר בשחקן בן 31 שאפשר לציין שהוא אינו מקצוען על כמו לוקה מודריץ' ובשנים האחרונות סבל מכמה פציעות שריר שנראות מרחוק כפציעות חוזרות.
דבר שני - הוא מגיע לקבוצה עם "שחקן דומה" לו, ירדן שועה. וכבר עכשיו יש רעשים שנובעים מהאגו הפגוע של שועה. דבר שלישי: כשעבר למכבי חיפה עומר אצילי קיבל את המעטפת של המועדון הכי מקצועי בישראל והוא היה צריך את המעטפת הזו. אלמוג כהן, המנהל הספורטיבי, עושה עבודה מעולה בבית"ר ירושלים אבל התשתיות שם עדיין לא כמו של מכבי חיפה. זה עשוי להקשות על כניסתו של אצילי לעניינים.
ובוא נסתכל על המעברים שעוררו הכי הרבה דרמה בכדורגל שלנו. אבי נמני ממכבי תל אביב לבית"ר ירושלים, יוסי בניון ממכבי חיפה למכבי תל אביב, גילי ורמוט מהפועל תל אביב למכבי תל אביב, שמעון גרשון מהפועל תל אביב לבית"ר ירושלים, ערן זהבי מפאלרמו למכבי תל אביב - כמה מהם הצליחו? הדרמה גדולה, ההצלחה לא כל כך. הסיכויים של אצילי להצליח בבית"ר לא גדולים. הם קיימים אבל יש לו הרבה יותר דרכים להיכשל בבירה.