הטניסאי הארגנטינאי חואן מרטין דל פוטרו סיפר על המציאות קורעת הלב של חייו בעקבות פציעות הברך הבלתי נגמרות שלו, כשלדבריו הוא לוקח "שבעה כדורים ביום" וחי ב"סיוט שלא נגמר".
מי שדורג 3 בעולם בעבר נפצע בברך בטורניר קווינס ב-2019 ומאז הוא סובל מכאבים, לאחר מספר ניתוחים לא מוצלחים. דל פוטרו מספר שכעת הוא רוצה לעבור ניתוח תותבת כדי לשפר את איכות חייו, אך נאמר לו לחכות עוד 15 שנה.
דל פוטרו ייפרד מהטניס ביום ראשון הקרוב במשחק ראווה עם נובאק ג'וקוביץ' במולדתו ארגנטינה. השחקן בן ה-36 לא שיחק משחק מאז פרש בבואנוס איירס ב-2022 - ההופעה הראשונה שלו מאז שנפצע שלוש שנים קודם לכן.
לאחר שעבר שמונה ניתוחים, הוא ויתר על כל תקווה לקאמבק. אלף ארצות הברית ב-2009 מתכונן לפרידה אחרונה, ולקראת האירוע, דל פוטרו שפך אור על הסיוט שלו ברשתות החברתיות.
"אף אחד לא ידע את זה, אבל יום אחרי ששיחקתי את המשחק האחרון שלי נגד פדריקו דלבוניס, טסתי לשוויץ ועברתי ניתוח חמישי בברך", אמר, ונזכר בניסיונותיו לחזור לאחר פרישתו ב-2022.
"מאז לא פרסמתי שוב את הניתוחים שעברתי, מכיוון שמצאתי קצת שלווה אחרי מסיבת העיתונאים לפני המשחק מול פדריקו, ואמרתי שזה כנראה יהיה המשחק האחרון שלי. אנשים הפסיקו לשאול אותי כל הזמן מתי אחזור ואשחק שוב.
"עשיתי את כל התהליך הזה בסתר כדי שאם זה יצליח אודיע שאחזור. ביליתי חודשיים בשוויץ, בכפר קרוב לבאזל בניסיון לשקם את הברך, וזה לא עבד.
"אחרי חודשיים וחצי עברתי את הניתוח השישי שלי. חזרתי לארה"ב. עוד שיקום, מעל 100 זריקות בכל מקום. סבל יומיומי. אלה היו החיים שלי מאז המשחק מול פדריקו".
דל פוטרו שבר את פיקת הברך הימנית שלו במאסטרס שנחאי 2018. הוא חזר בהצלחה למגרשים כמה חודשים מאוחר יותר אבל נפצע באותה ברך בטורניר קווינס ב-2019. הארגנטינאי קיווה בתחילה לחזור עד סוף אותה שנה.
הוא הסביר: "כשעברתי את הניתוח הראשון שלי ביוני, הרופא אמר לי שאשחק בעוד שלושה חודשים. אפילו חתמתי על השתתפות בשלושה טורנירים מקורים בסוף השנה.
"מאז אותו רגע, מעולם לא הצלחתי לטפס במדרגות בלי כאב. כואב לי כשאני נוהג. כואב הרבה פעמים כשאני הולך לישון. זה סיוט שלא נגמר.
"אני עדיין מחפש כל יום פתרון. הכל התחיל בניתוח הראשון. בכל פעם שאני חושב על זה אני עדיין נסער. אני מרגיש נורא".
כעת, דל פוטרו לא יכול לחיות חיים נורמליים ללא כאב. "חיי היומיום שלי הם לא מה שהייתי רוצה שהם יהיו. אני לא יכול לשחק כדורגל, אני לא יכול לשחק פאדל. זה נורא. הם לקחו לי את ההזדמנות לעשות את מה שהכי אהבתי, זה לשחק טניס", המשיך.
"זה מאוד קשה. יש רגעים שאין לי יותר כוח. אני לא בלתי ניתן לשבירה. יש לי דברים טובים, דברים רעים, אבל רוב הפעמים אני צריך לזייף ולשים פרצוף מחייך, אבל הרבה פעמים אני מרגיש נורא.
"כל יום כשאני מתעורר אני צריך לקחת שישה או שבעה כדורים. לבעיות בקיבה, נוגדי דלקת, אחד לחרדות. ואז הכדורים גרמו לי לעלות במשקל אז הם אמרו לי להפסיק לאכול כמה דברים".
מדליסט הכסף האולימפי מספר עד כמה הפציעה גבתה מחיר נפשי: "דבר אחד זה המכשולים שיכולים להופיע בדרכך, כמו הפציעות שיכולות להשפיע על כל הספורטאים, אבל הכאב הרגשי הוא דבר אחר.
"הרגשתי כל כך חזק כשעמדתי מול המכשולים האלה, אבל אחרי הכל הבנתי שאני לא כל כך חזק. הפציעה הזאת בברך הכתה בי. עברתי שמונה ניתוחים, עם רופאים בכל העולם. בכל פעם שהכניסו אותי להרדמה קיוויתי שהבעיה תיפתר ואחרי חודשיים-שלושה תמיד התקשרתי לרופאים להגיד להם שהניתוח לא עובד".