אלבניה כבר רשמה כמה תקדימים ביורו 2024. היא כבשה את השער המהיר ביותר בתולדות אליפויות אירופה, כאשר נדים בייראמי הכניע את ג'אנלואיג'י דונארומה האיטלקי 23 שניות בלבד מהפתיחה. היא כבשה את שער השיוויון המאוחר ביותר בתולדות אליפויות אירופה, כאשר קלאוס גיאסולה קבע 2:2 מול קרואטיה בדקה ה-94 ועוד 23 שניות. גיאסולה גם הפך למחליף הראשון בתודלות אליפויות אירופה שכבש גם שער עצמי וגם שער בכיוון הנכון. היה זה הספק מופלא עבור מי שנכנס להופעת הבכורה שלו בטורנירים בדקה ה-73. אגב, גיאסולה גם ליקט כרטיס צהוב לאוסף, וזה דווקא כלל לא מפתיע - הוא נחשב כבר מזמן למלך הכרטיסים בגרמניה, והיה ברור שזה יגיע אם ידרוך על הדשא.
מול קרואטיה השיגו האלבנים את התיקו הראשון שלהם באליפויות אירופה. ניצחון דווקא כבר יש להם - זה קרה כאשר גברו 0:1 על רומניה ביורו 2016. החגיגה היתה אדירה אז, אבל 3 הנקודות לא עזרו לאדומים לעלות לשמינית הגמר, כי היא הודחה כאחת הנבחרות שסיימו במקום השלישי בביתן עם המאזן הגרוע ביותר. לפיכך, הם רק קילקלו לרומנים - וזה גם משהו, כמובן. הפעם, אם ינצחו הערב, הם כבר יעשו היסטוריה אמיתית ויעפילו לשלב הנקואאוט לראשונה אי פעם.
היריבה תהיה קשה פי כמה בהשוואה לרומנים לפני 8 שנים, אבל יש גם סיבה לאופטימיות זהירה, כי ספרד כבר הבטיחה את המקום הראשון בבית. העובדה כי המאמן לואיס דה לה פואנטה צפוי לתת מנוחה למספר שחקני הרכב לא בהכרח מבשרת טובות כי המחליפים ישמחו מאוד לככב ולהוכיח את עצמם על הבמה הגדולה, אבל ברור גם שהם ישתדלו להימנע מפציעות ולא לבזבז את כל הכוחות. אתגרים חשובים הרבה יותר עוד לפניהם, ואם במקרה אלבניה תוביל לקראת הסיום - אז יהיה לה קל יותר לשמור על היתרון הזה.
כדאי להזכיר בהקשר זה כי האלבנים כבשו ראשונים הן מול איטליה, והן מול קרואטיה. זה לא מקרי, כי הנבחרת הגיעה ליורו 2024 במטרה לשחק ללא רגשי נחיתות. היא הוגרלה לבית המוות על תקן הנציגה החלשה ביותר שאמורה לסיים עם אפס נקודות, וסירבה בתוקף לקבל את גזירת הגורל הזו. המאמן סילביניו קבע באופן חד משמעי זמן רב לפני הטורניר: "אנחנו לא באים כדי להיות מובסים. יש לנו שאיפות אחרות לגמרי". עוזרו פאבלו סבאלטה הצהיר: "אם לא שואפים לנצח, אין טעם לעלות למגרש". והם בהחלט עמדו במילתם. אלבניה אמנם נאלצה להתגונן לא מעט בשני המשחקים הראשונים, אך היא לא עשתה זאת מבחירה, ועשתה את המקסימום כאשר הזדמן לה לצאת להתקפות עם מספר רב של שחקנים.
זו היתה המהפכה התודעתית עליה חשב נשיא ההתאחדות ארמנד דוקה כאשר מינה את סילביניו. על פניו, הרעיון היה מטורף למדי, כי מעולם לא היה לנבחרת אירופית מאמן לא אירופי בטורניר גדול - למעט שני ברזילאים שהדריכו את פורטוגל, ושם הרי מדובר באותה שפה ובמנטליות דומה יחסית. איך מאמן ברזילאי יכול להתאים לאלבניה? ועוד מאמן ללא קבלות, כי סילביניו הסתפק בקדנציה קצרה וכושלת בליון, וגם הדריך במשך מספר חודשים לא מוצלחים את קורינתיאנס. גם מגן העבר בעצמו הופתע כאשר קיבל את ההצעה לפגוש את דוקה לשיחה באיטליה על מנת לדון באפשרות העסקתו. הוא הגיע לשם עם ציפיות נמוכות, אך הבין תוך דקות ספורות שזה עשוי להיות ג'וב מסקרן.
את ההמלצות קיבל נשיא ההתאחדות מהחלוץ ריי מנאי, ששיחק פעם באינטר, שם שימש סילביניו כעוזרו של רוברטו מנצ'יני. וזו הסיבה המרכזית לכך שהוא נתפס כאופציה טובה - הנסיון העשיר בקבוצות צמרת במדינות מגוונות. סילביניו היה הברזילאי הראשון של ארסנל, שם הוחתם על ידי ארסן ונגר עוד לפני אדו וז'ילברטו סילבה. אחרי תקופה בסלטה ויגו, הוא הגיע גם לברצלונה, שם הספיק לעבוד בהדרכתם של פרנק רייקארד ופפ גווארדיולה, והשלים 90 דקות בגמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד ב-2009. משם עבר למנצ'סטר סיטי, פגש את מנצ'יני, ויצר קשר הדוק עם סבאלטה שלמד ממנו רבות כמגן צעיר. כעת הארגנטיני הוא עוזרו, כמו גם דוריבה שהיה חברו לחדר ההלבשה בסלטה. זה הצוות הדרום אמריקאי שהחליף את השושלת האיטלקית.
ליורו 2016 העפילה אלבניה בניצוחו של ג'אני זה ביאזי, שהפך בזכות כך לגיבור האומה. לכן ניסתה ההתאחדות למנות את בני ארצו אחרי שהוא עזב, אבל הם דווקא התבררו כיורשים גרועים. כריסטיאן פאנוצ'י הסתכסך עם כל מה שזז, ואדי רייה נתפס כאיש מקצוע מיושן במיוחד, עם סגנון הגנתי וסגור אפילו בהשוואה לדה ביאזי. סילביניו וחבריו שינו זאת באופן מיידי. הם גם פתחו את שערי הנבחרת בפני שחקנים שהוזנחו קודם לכן, ובראשם הקיצוני הימני יאסיר אסאני, שזומן בגיל מאוחר והפך לבאנקר בהרכב שכובש בבעיטות מרהיבות ממרחק.
אסאני הפציץ את השער הראשון בדרך ל-0:2 על פולין בספטמבר, ושיחזר את המעשה בדרך ל-0:3 על צ'כיה באוקטובר. ואולי אלבניה העפילה ליורו 2016, אך הפעם היא עשתה זאת בסטייל שונה ומהמקום הראשון בבית. וזה עוד לא היה מעולם לנבחרת הזו - היא גם מצליחה וגם משחקת כדורגל חיובי ושוטף. באופן טבעי, סילביניו שודרג במהרה למעמד של המאמן הגדול בתולדות המדינה, ובאופן כללי הוא פשוט עושה הכל נכון. מהרגע שמונה, הוא עבר להתגורר בטיראנה, למרות שראשי ההתאחדות אפילו לא ביקשו ממנו לעשות זאת. הוא לומד אלבנית כדי להבין הכל, גם אם לצרכי שיחות עם שחקניו עדיין משתמש בשירותי התרגום של העוזר המקומי הבכיר. הוא מעניק יחס לכל אנשי הצוות, יצר אווירה כייפית ומגובשת, וכולם נהנים להיות חלק מהפרוייקט. גם סבאלטה ודוריבה הם דמויות פופולריות מאוד. זו נבחרת חיה ותוססת, וגם לאוהדים הנייטרלים קל להתחבר אליה.
הקרואטים (או האיטלקים) לא ישמחו אם אלבניה תנצח את ספרד ותעפיל לשמינית הגמר, וגם לסרבים יהיו תלונות על כך מסיבות פוליטיות, אבל פרט מהם כולם יהנו להשתתף בשמחתה של החבורה פורצת הדרך הזו. הסיכוי, כמובן, לא גבוה במיוחד מול ספרד בכל הרכב שלא יהיה, אבל אלבניה עושה היסטוריה בהרבה יותר ממובן אחד, והיא באמת נחושה ומאמינה ביכולתה לעשות צעד גדול מאוד קדימה. גם הערב היא לא תשמש תפאורה.