הסרטן מאחוריו, האליפות לפניו: הסיפור המופלא של סבסטיאן האלר בדורטמונד

בשני המשחקים לפני היציאה לפגרת המונדיאל, בורוסיה דורטמונד הפסידה. תחילה היא נכנעה 2:0 בוולפסבורג, לאחר מכן פורקה ללא תנאי 4:2 במנשנגלדבאך, ובתום 15 המחזורים הראשונים היא דורגה במקום השישי בלבד. בשלב זה, אוהדים כבר שכחו את האופטימיות הזהירה שהיתה להם בקיץ, עם תקוות לתת פייט לבאיירן מינכן בפסגה. מי חשב על אליפות כאשר המאזן של 26 נקודות בתקופה זו של העונה היה הגרוע ביותר מאז 2017, בה איבד פטר בוס את משרתו? הפיגור מהאלופה הנצחית עמד על 9 נקודות, וזה כבר לא היה רלוונטי. בשלב זה, החשש האמיתי היה כי דורטמונד תתקשה להעפיל לליגת האלופות, וזו היתה עלולה להיות מכה כלכלית לא פשוטה.

בתקשורת ניתחו אז את המשבר. העיתון בילד טען בכותרת מעט צינית מדי כי "יש בבורוסיה יותר שחור מצהוב". דניאל טבלייט, פרשן פרנקפורטר אלגמיינה, קבע: "כל אחד בקבוצה משחק עבור עצמו, ואין חיבור של ממש". המנהל הספורטיבי סבסטיאן קל הודה כי אף חוליה לא תיפקדה כמו שצריך. ההגנה עשתה יותר מדי טעויות, ובהתקפה רק יוסופה מוקוקו הצעיר ואנתוני מודסט הוותיק הצליחו למצוא את הרשת. שניהם כבשו כאשר דורטמונד גילתה אופי וחזרה מפיגור 2:0 מול באיירן כדי להשוות ל-2:2 עמוק בזמן פציעות באוקטובר, אבל אפילו התוצאה הכבירה הזו נפלה כמו סנדוויץ' בין ההפסד בקלן להפסד מתסכל במיוחד לאוניון ברלין. היו פרשנים שתהו בגלוי אם המינוי של אדין טרזיץ' למאמן לא היה מופרך.

די מדהים להיזכר במצב העגום הזה כיום, כאשר דורטמונד רחוקה ניצחון אחד בלבד מאליפות היסטורית שתשים קץ ל-10 הצלחות הרצופות של באיירן. האדומים ממינכן תרמו רבות לכך שהמהפך התאפשר, כושרם התדרדר אחרי גביע העולם, ואז באו גם הפיטורים של יוליאן נאגלסמן בשלהי מרץ שייכנסו לספרים כאחד ההחלטות הניהוליות הגרועות והביזאריות ביותר שידע הכדורגל הגרמני, אבל זה לא מוריד מאומה מההישג המופלא של הצהובים-שחורים, אצלם כמעט הכל צהוב כמו שמש בימים אלה. דורטמונד חזרה מפגרת המונדיאל עם 8 נצחונות רצופים בבונדסליגה, ומאז הוסיפה אליהם עוד 6 נצחונות ב-10 משחקים.

זה לא היה מספיק לקאמבק באיירן היתה מתפקדת בצורה נורמלית, אבל הקאמבק הגיע, והוא צפוי להיות מתוק במיוחד אם הקבוצה תשכיל לנצח באיצטדיונה הביתי את מיינץ בשבת הקרובה. אתמול היא ניצלה את ההפסד של באיירן, בראשות אקס-דורטמונד תומאס טוכל, ללייפציג, בראשות אקס-דורטמונד מרקו רוזה, כדי לקפץ למקום הראשון עם 0:3 קשה באאוגסבורג, וכאשר הודו השחקנים לאוהדי החוץ הנרגשים ניסו שני הצדדים לשמור על איפוק מקסימלי ולא להיסחף. העבודה טרם הושלמה, ועדיין אפשר למעוד במחזור האחרון. עם זאת, עמוק בפנים הם יודעים שאסור להם בשום אופן לעשות זאת, כי כך הם לא רק יפספסו את התואר, אלא גם יהרסו את אחד הסיפורים היפים ביותר שידע המשחק.

זהו סיפורו של סבסטיאן האלר, והקאמבק הנפלא של דורטמונד התאפשר בזכותו. אין שום ספק בכך. מהבור העמוק אליו נפלה לפני המונדיאל, טיפסה דורטמונד החוצה כי החלוץ הצרפתי שלה עשה קאמבק חשוב פי כמה - הוא ניצח את הסרטן, והיה נחוש לחזור למגרשים מהר ככל הניתן. על הדרך, הוא העניק דחיפה מורלית לכל חבריו, שהפנימו את האמת הפשוטה - אם האלר ניצח בקרב על החיים, הם יכולים לנצח על המגרש. איך שלא תסתכלו על זה, אין מה להשוות בין האתגרים.

בקיץ, זה עוד נראה כמו טרגדיה. האלר בן ה-28, שהוחתם מאייאקס תמורת 31 מיליון יורו, היה אמור להיכנס למשבצת של ארלינג הולאנד. ואולי איש לא ציפה ממנו לכבוש בכמויות של הנורבגי, אבל הוא הפציץ 34 פעמים בכל המסגרות בעונה שעברה ושבר שיאים בליגת האלופות. בגרמניה יש בעברו שתי עונות טובות בפרנקפורט, כולל הספק של 20 כיבושים בעונת 2018/19. האלר פחות עוצמתי מהולאנד, כי אף אחד לא מתחרה איתו בתחום, אבל חזק מספיק בהשוואה לרוב החלוצים החרים בתבל. יש לו אחוז ניצול הזדמנויות טוב, והוא חיית רחבה שאוהבת אספקת כדורים מאגפים - בדיוק בסגנון של דורטמונד.

הוא איטי מהולאנד, היה צורך להתאים את הסגנון אליו, ועל זה רצה טרזיץ' לעבוד במחנה האימונים, אבל הגורל רצה אחרת. פחות משבועיים אחרי הגעתו, התגלה גידול ממאיר באשכיו, והקבוצה הבינה שתיאלץ להסתדר זמן רב בלעדיו. האלר עבר שני ניתוחים ו-4 סבבי טיפולים בכימותרפיה בלוח זמנים צפוף על מנת למנוע את התפשטות המחלה ולהציל את חייו. בתקופה זו, הוא דאג לשדר עוצמה ואופטימיות, עידכן את האוהדים בהתפתחויות, והבטיח שהקאמבק יהיה ממש מעבר לפינה. אף אחד לא זירז אותו, כמובן, מלבד עצמו - המטרה שהוצבה היא חזרה למגרשים בינואר, בתום פגרת גביע העולם, וכך אכן היה. כבר בתחילת השנה, הוא הופיע במשחק ידידות והכריז שיעמוד לרשותו של טרז'יץ' בחלק השני של העונה.

הבכורה הרשמית נערכה כאשר האלר שולב כמחליף במשחק הדרמטי מול אאוגסבורג, ודורטמונד כבשה פעמיים כשהוא על המגרש כדי לנצח 3:4. במשחקו השני כבר רשם האלר פעולה קריטית כאשר בישל עמוק בזמן פציעות את שער הניצחון של ג'ובאני ריינה במיינץ - 1:2. השער הראשון הגיע בתחילת פברואר כאשר האלר כבר היה בהרכב, ב-1:5 הגדול על פרייבורג, בדיוק ביום הבינלאומי למאבק בסרטן. החלוץ עלה אז לדשא בנעליים עם כיתוב מיוחד F**K CANCER, וראה סמליות רבה בעיתוי. "הכיבוש הוא מסר של תקווה ואומץ", הוא קבע - וכולם הסכימו איתו. לא קל לדמיין אמצעי יעיל יותר לקידום הקמפיין נגד הסרטן, והצרפתי היה מאושר שההזדמנות לעשות זאת נפלה בחלקו. "מהיום הראשון חלמתי להבקיע מול הקיר הצהוב ולחוות את האווירה. הקהל דוחף אותנו קדימה, ואנחנו צריכים לנצל את זה. תקפידי הוא להעניק את המקסימום. החברים והמאמנים היו לצידי כאשר הזדקקתי להם. אתן את הכל למענם", הוא אמר.

ולמרות הרצון להיות על הדשא, זה לא היה טריוויאלי. עד אתמול, לא השלים האלר 90 דקות באף משחק, והוא הסביר: "הגוף שלי השתנה, וזה לא פשוט. יש כמה דברים שפועלים אחרת, ואני צריך להסתגל. המטרה היא לקבל את מספר הדקות שאני מסוגל לקחת, ולהתקדם על בסיס יומי. אף פעם לא אחצה את גבול היכולת שלי, כי ההתאוששות מהניתוח השני לוקחת זמן. זו עבודה קשה, אבל לא קשה כמו הטיפולים עצמם". וכאשר השחקנים האחרים שומעים זאת, קל להם יותר לתת את המקסימום בעצמם. הם מקבלים את הדוגמא האישית הטובה ביותר בעולם.

האפקט הפסיכולוגי היה אדיר, אבל כך גם גם ההיבט המקצועי נטו. המאזן האישי של קארים אדיימי בחלק הראשון של העונה ב-2022 פשוט לא היה קיים - אפס שערים ואפס בישולים. מצבו דונייל מאלן ההולנדי היה עגום באותה מידה - אפס שערים ואסיסט אחד. שניהם ספגו ביקורת לא מבוטלת על יכולתם, והיו עלולים לאבד לגמרי את הבטחון העצמי, אבל האלר התברר כדבק לו היו זקוקים על מנת למצות חלק ניכר מהפוטנציאל. בשנת 2023, יש לאדיימי 6 שערים ו-5 בישולים, בעוד מאלן תרם 9 כיבושים ו-4 אסיסטים. האלר עצמו כיכב עד כה עם 9 שערים ו-3 בישולים, ומחצית מהסטטיסטיקה הזו באה לידי ביטוי ב-3 המשחקים האחרונים.

ב-0:6 על וולפסבורג לפני שבועיים, היו להאלר שער ואסיסט לאדיימי. לפני שבוע, ב-2:5 על מנשנגלדבאך, הוא הרשית צמד, כולל שער מרהיב ביופיו בעקב. "לפעמים זה עובד, ולפעמים לא. היום זה עבד, ואני מאושר", אמר החלוץ אחרי שריקת הסיום, והוא חגג בקור רוח אופייני לו, עם חיוך מאופק מאוד ועיניים בורקות. העיניים האלה מסגירות את התחושה האמיתית שלו, והרוגע מעביר את המסר הפשוט - כל זה כלום בהשוואה לזכות להיות בריא ולחיות. הידיעה הזו היא שהחדירה מוטיבציה מיוחדת גם בחבריו של האלר בצהוב-שחור, והמעידות של באיירן גרמו להם להתחיל להאמין בשלב מסוים שאפשר לעשות את מה שנראה בשלהי 2022 כבלתי אפשרי לחלוטין. לכן, כאשר באיירן התפרקה שלשום במחצית השניה מול לייפציג, הם לקחו את הצ'אנס בשתי הידיים, והאלר היה שוב המוציא לפועל.

היריבה נותרה בנחיתות מספרית במחצית הראשונה, אבל זה דווקא הדאיג את האוהדים שזוכרים כיצד הובילה דורטמונד 0:2 בשטוטגרט לפני חודש, ואז איפשרה ליריבה להשוות למרות שבלמה קונסטנטינוס מברופאנוס הורחק לפני ההפסקה. דורטמונד אפילו עלתה שוב ל-2:3 בזמן פציעות, אבל העסק נגמר ב-3:3 בגלל משחק הגנה מחפיר, והמשחק המשוגע הזה הדגיש עד כמה קל לזרוק את הצ'אנס המיוחד לפח. הם לא רצו שזה יקרה גם מול אאוגסבורג שנלחמה בשיניים בעידוד הקהל הביתי הפנטסטי - וזה לא קרה. האלר ניצל מתנה שקיבל מהעורף של המארחת כדי לקבוע 0:1 בדקה ה-58, ואז השלים צמד שני ברציפות אחרי ריבאונד מבעיטה של הקפטן מרקו רויס. הכוכב הוותיק ירד בשבועות האחרונים לספסל כדי לאפשר לטריו מאלן-האלר-אדיימי לפרוח, אבל נכנס בזמן כדי להשתתף במאמץ, והחגיגה המשותפת שלו עם החלוץ מתמצתת את הסיפור כולו.

ביחד, הם מסוגלים להזיז הרים. ביחד, הם עשויים להניף את הצלחת לה מחכה רויס כבר יותר מעשור. זה לא עלה בידו עם השותפים הקודמים, כולל רוברט לבנדובסקי, פייר-אמריק אובמיאנג וארלינג הולאנד, אבל האלר עשוי להיות האיש הנכון כדי לשבור את הקרח - ונדרשו לכך רק 18 משחקים בכיכובו. אתמול, לראשונה אחרי הניתוחים והכימותרפיה, היה לו הכוח להיות על המגרש מהשריקה הראשונה עד השריקה האחרונה, וגם זה סמלי. ההמתנה למחזור הנעילה תהיה מורטת עצבים, אבל כל אנשי דורטמונד יודעים - הסיפור שייך להאלר, ואין להם זכות לקלקל אותו.