בזמן שמנור סולומון כובש בצרורות בפרמיירליג, דנה וושצינה, זוגתו של קשר פולהאם שמככב באנגליה בזכות שער בכל אחד מחמשת המשחקים האחרונים, ממשיכה להגשים את המטרות, ההישגים והרצונות שלה לצד התמיכה האינסופית שלה בו.
סולומון (23) ו-וושצינה (22) גם חגגו השבוע את עליית התכנית "בסלון של סולומון" בחבילת הערוצים של ספורט1, שם מספקת הצעירה הצצה למה שקורה להם מחוץ לכר הדשא - בזמן שהוא מנסה להמשיך ולכבוש על הבמה הגדולה ביותר, היא בעיצומו של תואר ראשון בתקשורת, מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים ושואפת בעצמה להתפוצץ בעולם התקשורת. לרגל יום האישה, וושצינה העניקה ריאיון מיוחד כדי לספר על התקופה המטורפת שהם חווים.
חמישה שערים בחמישה משחקים - אתם מעכלים את זה?
"אנחנו עוד לא מעכלים. מצד אחד אנחנו מרגישים בחלום, מצד שני אנחנו לא מעכלים את הסיטואציה, אבל ממשיכים קדימה ומתוך ידיעה שהעולם הזה הפכפך. במיוחד מנור דוגל בלהיות עם רגליים על הקרקע. אני בעצמי אומרת לו שאין לי כבר מה להגיד, שזה מטורף ושאני גאה בו. אני אומרת לו 'מנור, אתה הרווחת את זה ביושר, השגת את זה בדם, יזע ודמעות'. מבחינתי זה לא ב'פוקס' וזה לא רק כישרון. יש הרבה שחקני כדורגל כישרוניים, אבל הם לא בהכרח הגיעו לאן שמנור הגיע - במיוחד אחרי השנה האחרונה שעברנו".
אחרי הסחבת בקיץ והפציעה הקשה, האמנת שהוא מסוגל להבקיע חמישה משחקים ברצף?
"אם להיות כנה, גם אני הופתעתי מכך שהוא הבקיע חמישה משחקים רצוף. זה לא נורמלי, אבל בסופו של דבר אני הכי קרובה אליו וראיתי כמה קשה הוא עובד וזה פשוט התבקש. הוא הטיס לפה את כל אנשי המקצוע שעבדו איתו הכי קשה בעולם, אם למישהו הגיע ככה להתפוצץ זה באמת לו".
אז איך מנור מצליח להישאר כזה צנוע?
"זה מהבית, גם ההורים שלו אנשים טובים וצנועים. זה גם מתוך הבנה שזה שהוא משחק כדורגל טוב זה לא אומר שהוא שווה יותר מאדם אחר, אולי גם מתוך הסתכלות על מסי שתמיד נשאר צנוע. האוהדים האנגלים קוראים לו 'מסי הישראלי'".
האצטדיון של פולהאם מלא בישראלים מאז שמנור שם.
"זה מרגש ברמות לראות את התמיכה הזאת ומרגיש שמנור הוא הילד הישראלי של כולם. את מרגישה את התמיכה והאהבה גם מהקהל הישראלי וגם מהמקומי, וזה פשוט ממלא אותי. הישראלים טסים לפה ומחכים לו בקור בחוץ כדי להצטלם איתו, זה כיף לראות את זה. זה מטורף. מנור יודע ש מסתכלים עליו ושמחים בשבילו, אז הוא עוד יותר מתאמץ לעשות את הטוב ביותר ולהישאר צנוע".
את מרגישה שאת מוותרת על החלום שלך בשביל לחיות את החלום של מנור?
"אני יודעת להגיד שאני מאד שלמה עם המקום שאני נמצאת בו ויודעת שגם הזמן שלי יגיע. אני פה כי אני רוצה להיות פה ומבחינתי הוויתור שאני עושה הוא אולי זמני, אבל הרווחתי את בן הזוג ואת החבר הכי טוב שלי. זה שאני חיה לצידו לא יגרום לי לוותר על החלומות שלי, אבל הבנתי שאני אגשים אותם אולי בצורה קצת אחרת ובזמן הנכון. למדתי על עצמי המון ואת באמת מבינה מה הדברים החשובים בחיים, אם לא הייתי עוברת את המסלול הזה עם מנור לא הייתי מגלה את כל הדברים האלו על עצמי. אני אולי בת 22, אבל זאת לא אותה דנה בת 22 שהייתה חיה בארץ. אני בוגרת יותר, מנוסה יותר ויודעת לעומק מה הדברים הבאמת חשובים בחיים".
מה זה בשבילך יום האישה?
"יום שנותן לנו להתגאות בעצמנו ולפרגן לעצמנו בלי שום סיבה מוצדקת. מגיע לנו, כי אנחנו עובדות קשה עבור כל אלו שסובבים אותנו - אישה רואה הכל הרבה יותר מגבר, ולפעמים גם לנו מותר לשחרר ולחגוג את זה".
את חושבת שהתקדמנו בשנים האחרונות במעמד שלנו בעולם ובפרט בישראל?
"היום אנחנו פשוט הרבה פחות מתנצלות מבעבר ויודעות לדרוש את מה שמגיע לנו. היום, בשונה מהעבר, אנחנו לא דורכות על קצות האצבעות, אלא מגיעות עם הסניקרס על השולחן ויודעות בדיוק מה מגיע לנו".
יש אישה שמהווה דמות לחיקוי עבורך?
"שונית חמד. בסופו של דבר היא עזבה בגיל צעיר ועברה עם תומר מלא מדינות, כשכל אחת מהבנות שלה נולדה במדינה אחרת ורואים שהיא תמיד שומרת על אופטימיות, שמחת חיים וזה מה שהיא משדרת - שבכל מקום שהיא עם תומר והמשפחה שלהם יהיה לה טוב. היא הגיעה מעולם הכדורגל, אבל היום היא לגמרי בזכות עצמה ולכן היא ההשראה שלי, היא התנתקה מהטייטל 'אשתו של תומר חמד', היום זה יכול להיות כבר ההיפך, 'הבעל של שונית חמד'.
איך החיים במדינה זרה?
"תלוי איזו מדינה. אם היית שואלת אותי את זה לפני שנה, אז התשובה שלי הייתה אחרת, אבל היום אני יכולה להגיד שהחיים טובים כאן בלונדון. עשיתי מעבר כבר פעם אחת ובאוקראינה היה לי קשה מכל בחינה שהיא. הגעתי ללונדון בגרסה המשופרת שלי עם יותר חוסן ובגרות והרגיש לי שלא משנה מה נעבור, זה יהיה קטן עלינו. זה היה קשה כי עברנו פה הרבה דברים בהתחלה והתגברנו עליהם. זו הייתה התמודדות יום יומית לא קלה עם הפציעה של מנור, השיקום, הקביים וכל זה תוך כדי לימודים, משפחה וחברים שמגיעים לבקר, ככה שהייתי צריכה לתפקד ולהחזיק את הכל. אלו דברים שמחזקים אותך. היום אני יכולה להסתכל על זה ולהגיד 'כל הכבוד לך' מבלי להתבייש. להעריך את עצמי על התקופה המאתגרת שהייתי צריכה בעצם להיות על הכל".
באנגליה כבר מדברים על ארסנל וטוטנהאם כמועמדות לצרפו בקיץ. זה מרגש אתכם?
"קודם כל, בכללי להיות בנקודת זמן כזאת ולהבין את הסדר גודל של הדברים, אותי בפן אישי זה מרגש, אבל בואי נחיה ונראה כי אי אפשר לדעת לדעת מה יהיה בקיץ, כמו תמיד. אני מקווה שנהיה במקום טוב, בקבוצה טובה ושיהיה לשנינו טוב ולא משנה לאן נלך".
מנור יכול להיות השחקן הישראלי הגדול מכולם בכל הזמנים?
"אני מאמינה בו מאד בגלל שאני רואה מקרוב כמה הוא עובד קשה. אני מקווה מאוד שכן, בזכות ההקרבה וההשקעה שיש בדבר אני מאמינה בו ואני חושבת שזה אפשרי. הבעיה שהייתה למנור בתאומים הפריעה לו להראות את מה שהוא באמת יכול לעשות ומקרוב אני יודעת כמה זה השפיע עליו. היום, כשהבעיה מאחורינו, יותר קל לו לבוא לידי ביטוי במגרש ולהפגין יכולת טובה יותר לצד העבודה הקשה - זה שילוב של שני הדברים לצד ניסיון להשתפר בדברים שהוא ידע שהוא צריך לעבוד עליהם ולעשות אותם טוב יותר".
לסיום, מה המסר שהיית רוצה להעביר לנשים לכבוד היום המיוחד שלנו?
"מבחינתי, כמו שאני תמיד אומרת לחברות הקרובות שלי ורוצה להנחיל את המשפט הזה גם אצלי - שנדע להעריך את עצמנו. לפעמים אנחנו לא עושות את זה מספיק וחשוב לדעת שאנחנו בורג משמעותי בכל מקום".