זוהר לבד בחושך: ארקדיוש מיליק פורח בתחילת העונה ביובנטוס

כאשר החתימה יובנטוס את ארקדיוש מיליק בהשאלה בשלהי אוגוסט, הציפיות היו נמוכות, וזאת בלשון המעטה. החלוץ הפולני ממש לא היה האופציה הראשונה של הגברת הזקנה, אשר ניסתה במשך שבועות ארוכים להסדיר את העברתו של ממפיס דפאי מברצלונה, אך לא הגיעה לסיכום - לא עם הקטלאנים, ולא עם ההולנדי עצמו שסירב להתפשר בסוגיית השכר. מיליק נתפס כאילוץ לשעת חירום, כי הרי איך עוד אפשר להתייחס לשחקן שסופסל במארסיי וחיפש דרך לברוח ממנה? אפילו במולדתו לא האמינו שסיכויי הצלחתו של מיליק גבוהים. "הוא יהיה הגיבוי של דושאן ולאחוביץ', ולא ישחק הרבה", העיר בלם העבר תומאש הייטו.

ובכן, פתיחת העונה של יובנטוס מאכזבת באופן קיצוני, אבל מבחינה אישית חווה מיליק תקופה פנומנלית. לדעת רבים, הוא השחקן המצטיין של הקבוצה עד כה, ושבועות ספורים הספיקו כדי לשנות את תדמיתו ב-180 מעלות בעיני האוהדים. משחקן שסימל יותר מכל את כשלונות ההנהלה בשוק ההעברות, הוא הפך לעילוי של ממש, ובכל רגע נתון מצפים ממנו לספק רגעי קסם. הוא לא המחליף של ולאחוביץ', אלא שותפו לחוד, ובפרמטרים לא מעטים הפולני מתעלה על הסרבי הצעיר והיקר. בשבעה משחקים בכל המסגרות, יש לו כבר ארבעה שערים - או ליתר דיוק חמישה, כי את הביצוע החשוב מכולם פסלו לו באופן לא מוצדק ודרמטי במיוחד.

היה זה במפגש הביתי מול סלרניטנה, אליו הגיעה יובה במצב רוח ירוד, ובו פיגרה 2:1 בדקה ה-90. אז היא ביצעה מהפך מהפנט כדי להוביל 2:3, ומיליק שנגח את שער היתרון עמוק בזמן פציעות יצא לחגיגת אמוק מטורפת. "כאשר התחממתי בהפסקה, דימיינתי את עצמי מבקיע את שער הניצחון בתוספת הזמן ומוריד את החולצה", הוא הסביר בדיעבד. התחושה הזו הייתה נכונה לחלוטין, פרט לדבר קטן אחד.

השופט פסל את השער בגלל שלאונרדו בונוצ'י ניסה להגיע לכדור בדרכו לרשת והיה בעמדת נבדל - והייתה זו טעות כפולה. לשם התחלה, הפעולה של בונוצ'י לא השפיעה על המהלך, ולכן לא הייתה רלוונטית. שנית, הוא בכלל לא היה בנבדל, וצילומי ה-VAR פספסו את אנטוניו קאנדרבה שעמד קרוב יותר לקו השער ליד דגל הקרן. השערוריה ההזויה עוררה זעם רב, אבל דבר אחד לא השתנה. מיליק ספג כרטיס צהוב שני על הורדת החולצה, וההרחקה שלו לא בוטלה למרות פסילת השער. "שכחתי באותו רגע על הצהוב הראשון. זה היה מטופש", אמר הפולני.

כך קטעו לו באכזריות רצף של כיבושים בשלושה משחקי ליגה - כי קודם לכן מצא מיליק את הרשת מול ספציה ופיורנטינה. את המפגש מול מונצה הוא החמיץ בגלל ההשעיה המגוחכת, אבל הבקיע מול בנפיקה בליגת האלופות, ואחרי פגרת הנבחרות חזר כדי להפציץ בבעיטה מרהיבה ממרחק גם ב-0:3 על בולוניה ביום ראשון. כעת, עם המומנטום הנפלא הזה, הוא מוכן גם להכות במכבי חיפה כדי להביא סוף סוף נקודות ראשונות לגברת הזקנה בצ'מפיונס-ליג ולשמור איכשהו על סיכויי ההעפלה לשמינית הגמר שהפכו לקלושים למדי בעקבות ההפסדים לסן ז'רמן ולנשרים מליסבון בשני המחזורים עד כה.

"לא היססתי לרגע כאשר הייתה לי הזדמנות לחתום ביובנטוס. זה אחד המועדונים הגדולים בעולם, אין הרבה כאלה", טען מיליק באוגוסט אחרי השלמת העסקה המפתיעה. למעשה, הוא חלם להגיע לשם עוד קודם לכן. בשלהי 2019, בעודו חווה תקופה פוריה וקורע רשתות בנאפולי, החלו המגעים עם הגברת הזקנה לגבי האפשרות להצטרף לשורותיה. אאורליו דה לאורנטיס, הבעלים הראוותני של הקבוצה מהדרום, נקב בתג מחיר גבוה, והציע לפולני להאריך את החוזה בתנאים אותם הגדיר כאטרקטיביים. ואולם, החוזה המדובר היה אמור להסתיים ב-2021, ולחלוץ היו תוכניות אחרות. הוא קיבל איתות מיובה שיהיה עדיף מבחינתו להגיע כשחקן חופשי, וסירב לחיזוריו של דה לאורנטיס. בתגובה, שלח אותו הבעלים ליציע בתחילת עונת 2020/21, ובמשך חצי שנה לא שיחק מיליק כלל.

הסחיטה הזו איפשרה בסופו של דבר לנאפולי לא לאבד אותו ללא תמורה. בינואר 2021, כאשר הציעה מארסיי להחתימו ולתת לו לשחק, התנה זאת דה לאורנטיס בחתימה על חוזה חדש במועדון, השאלה לשנה וחצי, סעיף שמכריח את הצרפתים לרכוש אותו ב-2022 תמורת 13 מיליון יורו, וסעיף נוסף שמבטיח לנאפולי 30 אחוזי ממכירה עתידית. "הנשיא לא התייחס אלי יפה", אמר מיליק, אבל הסכים בלית ברירה. הוא השתוקק מאוד לחזור לדשא, ורצה גם להיות בסגל הנבחרת ביורו 2020 באותו קיץ. ובכן, החודשים הראשונים במראסיי היו מצוינים מבחינת תפוקת השערים, אבל לאליפות אירופה מיליק לא נסע בגלל שנפגע בברכו שבועיים בלבד לפני פתיחת הטורניר.

הייתה זו תזכורת כואבת לבעיה המרכזית בגללה לא מימש מיליק את הפוטנציאל העצום שהיה לו בתחילת דרכו. כאשר פרץ לתודעה, הוגדר החלוץ בארצו כ"לבנדובסקי החדש" בזכות שילוב של אתלטיות, מהירות, שליטה טובה בכדור וקור רוח מול השער. אחרי שתי עונות מצוינות באיאקס, החתימה אותו נאפולי תמורת 32 מיליון יורו בקיץ 2016 על תקן יורשו של גונסאלו היגוואין שעזב לטובת יובנטוס. בבכורה באיצטדיון סן פאולו, הפציץ הפולני צמד במחצית הראשונה בניצחון ענק 2:4 על מילאן, והאוהדים יצאו מגדרם כדי להלל אותו, בנסיונם לשכוח את "הבוגד" הארגנטינאי. הנסיקה נראתה בלתי ניתנת לעצירה, אבל היא נעצרה מיידית כאשר הסקורר קרע רצועות בברכו השמאלית.
בהיעדרו, מצא מאוריציו סארי נוסחה נהדרת עם דריס מרטנס נמוך הקומה כחלוץ מרכזי, ומיליק התקשה מאוד לפלס את דרכו חזרה להרכב אחרי שהחלים. וכאשר נדמה היה שאולי יצליח לעשות זאת כנגד כל הסיכויים, הוא קרע בספטמבר 2017 גם את הרצועות בברכו הימנית. מאז, אף אחד כבר לא הישווה אותו ללבנדובסקי, ואפילו לא להיגוואין. כושרו היה סביר בהחלט אחרי תהליך החלמה ארוך נוסף, ולא לחינם חשקו בו יובנטוס, רומא וטוטנהאם באותה תקופה, אבל הוא כבר לא היה כוכב על בפוטנציה.

כאשר בעיות ברכיים הרסו לו גם את יורו 2020, זה כבר היה יותר מדי. על הדרך, הפציעה החדשה הרסה לו גם את השהות במארסיי, ובעונה שעברה העדיף המאמן חורחה סמפאולי להושיב את מילק על הספסל. הסכסוך הלך והעמיק עם הזמן, מיליק הודיע כי ברצונו לעזוב את הבוס הארגנטיני ימשיך בתפקידו, והמועדון הצרפתי נקלע למצב משונה - הוא היה מחוייב לרכוש בקיץ מנאפולי את כרטיס של שחקן לא רצוי, שכלל לא רצה להמשיך בעצמו. כך, למרות שסמפאולי עזב בסופו של דבר, החלו החיפושים אחרי הפתרון, וההצעה של יובנטוס הגיעה בדיוק בזמן. מארסיי ראתה בכך הזדמנות להיפטר מסחורה פגומה, וייתכן כי אוהדיה מצטערים על כך מאוד כאשר הם בוהים בביצועיו במדי הזברה.

כי מיליק חזר לאיטליה עם מוטיבציה אדירה מכל הסיבות האפשריות, וכמעריצו המושבע של תיירי הנרי היה מאושר לקבל לראשונה בחייו את החולצה מספר 14. הוא רוצה להוכיח את עצמו במועדון הגדול ביותר בו שיחק ולשכנע את יובה להחתים אותו באופן מלא בקיץ. הוא רוצה להראות לדה לאורנטיס מאיפה משתין הדג. הוא רוצה שכל העולם יבין שהוא עדיין חלוץ מצוין בגיל 28 בלבד, וממש לא שחקן עבר. הוא גם משתוקק לזהור במונדיאל המתקרב לצד לבנדובסקי, אחרי שהציוות הזה לא עבד ביורו 2016 ונכשל לחלוטין ברוסיה 2018.

אז, בהפסד לסנגל במוסקבה במשחק הראשון, לא מסר מיליק כלל לכוכב הגדול של הנבחרת, והגיב בביטוי כאשר לבנדובסקי וגז'גוז' קריכוביאק העירו לו על כך. המאמן אדם נבאלקה זעם ולא שיתף אותו יותר בטורניר, ובפולין הגיעו הפרשנים לקונצנזוס לפיו לא ניתן לשלב את מיליק עם חלוץ מרכזי נוסף. אז עכשיו, כאשר שיתוף הפעולה עם ולאחוביץ' דווקא פורח, ושניהם נהנים לחלוק את הרחבה ביחד, העלילה הזו עשויה לקבל תפנית. לא בטוח עד כמה לבנדובסקי מוכן לסבול אותו, אבל מיליק בהחלט התמתן והתבגר - וזה עשוי לפעול לטובתו, ולטובת נבחרת פולין כולה. רק שהברכיים יחזיקו מעמד. "היה לי מספיק חוסר מזל בחיים, ואני ממש מקווה שזה נגמר", אומר מיליק.

בינתיים, לפני הנסיעה לגביע העולם, הוא ירצה להמשיך להכות בברזל כשהוא חם, להשתדל להוציא את יובנטוס מהמשבר, ולכבוש כמה שיותר שערים מרהיבים כמו מול בולוניה. על הנייר, מכבי חיפה היא יריבה מתאימה מאוד למשימה, והפולני יפגוש אותה פעמיים תוך שבוע.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק