זוהי יריבות חדשה, שונה ובעיקר מודרנית, שהלכה ונבנתה בחמש השנים האחרונות: לא רק ליברפול נגד מנצ'סטר סיטי, אלא גם פפ גווארדיולה נגד יורגן קלופ, שני מנג'רים זרים ומנוסים עם קורות חיים מרשימים נאבקים ראש בראש בג'וב הראשון שלהם בליגה הטובה והתובענית ביותר בעולם, לוקחים באופן עקבי את הקרבות למקום מקצועי בלבד ומנטרלים מאבקי אגו אישיים ורעשי רקע.
היה זה דווקא אגדת ליברפול ופרשן הפרמייר ליג הבכיר, ג'יימי קארגר, שספג עלבונות ברשתות החברתיות באפריל האחרון כאשר טען כי היריבות בין השתיים היא "הגדולה בכדורגל האנגלי", זאת למרות שמבחינה סטטיסטית לפחות, הקביעה שלו גובתה במספרים: ניפוץ מספר הנקודות מעבר ל-90 באופן עונתי ועקבי בשנים האחרונות היה אומדן נוסף לפערים ששתי הקבוצות יצרו בהשוואה ליתר יריבותיהן בצמרת הגבוהה. סיטי וליברפול לא רק הציגו כדורגל מלהיב ודומיננטי אלא בעיקר יצרו "ליגה משל עצמן", תוך שהן מעצימות את הפער מיתר הקבוצות הגדולות באנגליה ומגדירות עצמן בפועל כמועדוני על בלתי נתפסים להשגה.
מאבקי האליפות בין ליברפול ומנצ'סטר סיטי, שהוכרעו לעתים ביום האחרון של העונה בשלהי הפוטו-פיניש, העצימו את יוקרת הליגה עצמה ושדרגו את מעמדה כטובה בתבל ללא תחרות נראית לעין, אולם לקראת המפגש ביניהן הערב באנפילד (ספורט1, 18:30) עושה רושם כי זה עשוי להיות לראשונה בין שתי הקבוצות בשנים האחרונות - העימות החד צדדי המובהק ביותר בפרק הנוכחי של היריבות בין יורגן קלופ ופפ גווארדיולה.
משחק מגן הקהילה המסורתי ציין אמנם את המפגש הראשון בין השתיים שהסתיים בניצחון משכנע - 1:3 לחניכיו של קלופ על אלופת אנגליה, אך שלושה חודשים בלבד חלפו מאז אותה התמודדות והשאלות המרכזיות שהוצפו לאחר תוצאת הסיום לא רק שנענו, אלא קיבלו תפנית חדה בעלילה שספק אם גם ותיקי הליגה צפו: ארלינג הולאנד (שספג ביקורת על הופעתו והחמצותיו) בלתי ניתן לעצירה, סיטי דורסת בליגה המקומית ללא מענה כלשהו מיריבותיה, וליברפול - שמגיעה להתמודדות הביתית הערב כשהיא בפיגור 13 נקודות מהאלופה (עם משחק חסר) - נמצאת בעמדת נחיתות משמעותית.
מנצ'סטר סיטי כבר הלמה בליברפול בחצר הביתית שלה בעבר הלא-רחוק עם תצוגת תכלית בפברואר 2021 שהסתיימה עם 4:1 מוחץ, אולם זה היה ערב יוצא דופן מול אנפילד נטול אוהדים בשיאה של "עונת הקורונה", זכר לעונת המשחקים שהתקיימה לאורך מרבית שלביה ללא נוכחות קהל ביציעים. זאת הייתה השנה החריגה בה סגניתה של סיטי הייתה דווקא היריבה העירונית השנואה, מנצ'סטר יונייטד, בעונה בה ליברפול התמודדה עם מכת פציעות על בסיס כמעט שבועי, אובדן הקהל התומך היה בעוכריה, ולנוכח הקשיים שעמם המייטי רדס התמודדו לאורך כל שנת המשחקים עצם העובדה כי סיימו במקום הרביעי והבטיחו את הכרטיס הנכסף לליגת האלופות נחשב דאז להישג.
בזמן ששתי הקבוצות נפרדו משמות מרכזיים בחלון ההעברות בקיץ האחרון (סאדיו מאנה עזב לבאיירן מינכן, ראחים סטרלינג עבר דרומה לצ'לסי) והחתימו חלוצים צעירים ומבטיחים, סיטי המשיכה לפתוח מבערים בפרמייר ליג ונראית רעבה ועוצמתית מתמיד. בזמן ששלד הקבוצה של ליברפול נותר במרביתו זהה לתלכיד הקבוצתי המרשים והמוצלח של השנים האחרונות, אלו לאו דווקא הכישרון או הניסיון שנעלמו לפתע מתחילת העונה הנוכחית אלא התחושה המרכזית כי האנרגיות - ובעיקר הניצוץ - חווים דעיכה משמעותית, ללא פתרון הולם בעתיד הקרוב.
יורגן קלופ ציין לאחרונה שבע שנים בדיוק מאז הצטרף למועדון וכשמביטים על עיקר הקשיים עמם הוא וקבוצתו מתמודדים בנקודת השפל הנוכחית, ישנם מספר אלמנטים בולטים לעין שעשויים להסביר את הדעיכה ביכולת של קבוצתו מתחילת העונה:
חוסר החדות של מוחמד סאלח: גלזגו ריינג'רס הייתה יריבה בהזמנה ובתזמון אידיאלי עבור ליברפול מתוקף היותה אחת הקבוצות החלשות בליגת האלופות ועל אף היתרון המוקדם של הסקוטים האומללים התגובה של המייטירדס הייתה מרשימה. השלושער שהמצרי בן ה-30 המטיר על חניכיו של ג'ובאני ון ברונקהורסט הפך למהיר בהסטוריית המפעל ומעבר להישג ההסטורי של סאלח, במועדון בעיקר מקווים שהשערים שכבש יהוו עבורו נקודת מפנה בעונה מקומית מתסכלת למדי. סאלח עצמו נראה חסר ביטחון ושונה ב-180 מעלות לאופן שבו תיפקד לפני שנה בדיוק, דאז כבש את השער שזכה בתואר 'שער העונה' נגד אותה מנצ'סטר סיטי ,שיחזר ביצוע מרהיב נוסף וזהה נגד ווטפורד בפרק זמן קצר והיה בלתי ניתן לעצירה, אולם העובדה כי לאורך 12 החודשים האחרונים למצרי הבין לאומי לא הייתה אפשרות פיזית ממשית להתאושש בעונה שכללה את אליפות אפריקה ומוקדמות המונדיאל במדי נבחרתו נותנת את אותותיה כעת. למעשה, פרט לאדרסון מסיטי, אף שחקן פרמייר ליג לא שיחק מספר דקות רב יותר מסאלח החל מעונת 2019/2018 ובהתחשב בגילו והיותו (בניגוד לשוערה הברזילאי של אלופת אנגליה) שחקן שדה, ההשפעה הפיזיולוגית והעומס האדיר עמו סאלח התמודד לאורך השנה האחרונה באים לידי ביטוי כעת.
חולשה הגנתית והשלכות התקפיות: קבלת ההחלטות של טרנט אלכסנדר ארנולד היא אחד מנושאי הדיון הקבועים בהקשר לדלילות ההגנתית שליברפול מציגה העונה. המגן הימני של קלופ פצוע ועתיד להחמיץ את ההתמודדות נגד קבוצתו של פפ גווארדיולה והקשיים עמם הוא מתמודד מהווים את תמונת המראה מובהקת ליכולת של ליברפול מתחילת העונה. לצד העובדה שמאמני היריבה מסמנים אותו כחוליה החלשה וכמות השערים שקבוצתו ספגה מן האגף שלו הלכה וגדלה, בלתי ניתן להפיל את הנסיגה ההגנתית המאסיבית של ליברפול על כתפיו הצעירות של אלכסנדר ארנולד בלבד. האופן שבו קלופ משתמש במגנים שלו - אלכסנדר ארנולד מימין ואנדי רוברטסון משמאל - הוא אחד הגורמים המשמעותיים להצלחה המסחררת של קבוצתו אבל ההתדרדרות ביכולתו של אלכסנדר ארנולד והפציעה המסתכלת של המגן הסקוטי הובילו לשימוש נרחב בשירותיו של צימיקאס היווני, שלעתים רבות נראה אבוד וחסר מודעות. לא רק שליברפול נראית חשופה ופגיעה מאחור, אלא האלמנטים ההתקפיים הייחודיים שהמגנים התוקפים של קלופ סיפקו, כגון שערים, אסיסטים ויצירת מצבים לחוליית ההתקפה חוו נסיגה דרמטית עם השלכות בשני צדי המגרש.
קבוצה מזדקנת ושחוקה: ליברפול סיימה את העונה שעברה עם שני גביעים חדשים בארון לאחר שנאבקה בכל ארבע החזיתות בעונה אינטנסיבית. 63 משחקים שנדחסו לתשעה חודשים הובילו לכך ששישה משחקניה שיחקו למעלה מ-50 משחקים בעוד שלושה נוספים ציינו מעל 45 הופעות בכל המסגרות בעונה מקומית שהוכרעה בדקות הסיום. מבט על הסגל של יורגן קלופ מלמד כי הרכב קבוצתו בעונת 2018/2017 היה ההרכב הצעיר ביותר בפרמייר ליג, נסוג למקום החמישי בעונה שלאחר מכן (בה הקבוצה זכתה בליגת האלופות) וצנח למקום ה-12, שנה לאחר מכן בעונה בה הקבוצה זכתה באליפות הפרמייר ליג. וכיום? רק ווסטהאם ופולהאם הלונדוניות מחזיקות בהרכב ממוצע מבוגר יותר מליברפול בהשוואה ליתר קבוצות הליגה, נתון שמציב סימן שאלה נוסף באשר למדיניות החיזוק והבניה מחדש אשר נדרש מכל מועדון תחרותי, על אחת כמה וכמה מועדון המתיימר להיאבק בכל הגזרות בכל עונה באופן עקבי.
הקשיים והבעיות שליברפול חווה העונה מציבים אותה בנקודת מוצא נחותה משמעותית בהשוואה לקבוצתו של פפ גווארדיולה, שאמנם השמיטה נקודות בקופנהאגן (לראשונה במשחק תחרותי מאז אפריל האחרון), אך נראית תכליתית והרסנית מתמיד. עם רשימת פציעות שהולכת ומתארכת, קלופ ייאלץ למצוא פתרונות יצירתיים מתוך סגל השחקנים הקיים שלו והסיוע של השחקן ה-12 של המועדון - הקהל והתמיכה האבסולוטית שהוא מספק - יידרשו באופן גורף נגד יריבה שתחפש להנחית נוק-אאוט עוצמתי דווקא בחצר האחורית של המייטירדס.