לו הכל היה מסתדר לפי התוכניות של ג'ורדי קרויף, היה ג'ון ואן דן ברום מגיע להתארח בבאר שבע כבר מזמן, והיה עושה זאת בתדירות גבוהה הרבה יותר. ההולנדי היה המועמד המועדף מבחינת המנהל הספורטיבי של מכבי תל אביב בקיץ 2016 אחרי עזיבתו של פטר בוס, ושמו עלה שוב כאופציה הרצויה ביותר בתחילת 2017 בעקבות פיטוריו של שוטה ארבלדזה. בשני המקרים, לא התלהב המאמן מהאפשרות לעבוד בליגת העל, וגם המגעים עם אלקמאר לגבי ביטול חוזהו המוקדם לא היו טריוויאליים בכל מקרה. אז הוא ינחת בבירת הנגב רק עכשיו, כמאמן לך פוזנן, וקשה לומר כי זו משרת חלומותיו. בגיל 56, הקריירה שלו מרגישה מעט מפוספסת, כי הוא היה אמור - ואולי אף ראוי - להגיע לגבהים מרשימים פי כמה.
לו הכל היה מסתדר לפי התוכניות של ואן דן ברום עצמו, הוא היה מתמנה בשלב מסוים למאמן אייאקס. זו הייתה השאיפה הגדולה של חייו, והוא לא היה רחוק מלהגשים אותה באותו קיץ 2016, כאשר התחרה על התפקיד מול פטר בוס עצמו. במובנים רבים, הוא התאים הרבה יותר, כפי שכתב אז הפרשן ארנו פרמוילן: "בוס עדיין לא אימן במועדון גדול, בעוד ואן דן ברום עבד ושיחק בליגת האלופות. ג'ון מתאים הרבה יותר, והוא גם תקשורתי יותר, גמיש יותר, ועקשן פחות. הוא מכיר את המועדון מבפנים, שיחק באייאקס ואימן את קבוצת המילואים. בוס יצטרך להרוויח את אמון הקהל מאפס, בעוד ואן דן ברום ייהנה מתמיכת היציעים מהרגע הראשון". למרות השיקולים האלה, העדיפה ההנהלה את בוס, וקל להבין את אכזבתו של ואן דן ברום. בסיטואציה הזו, הרעיון להרחיק עד תל אביב נשמע קצת מופרך מדי.
אז כן, הוא שיחק באייאקס. ולא סתם אייאקס, אלא אחת הגרסאות המלהיבות והמפורסמות שלה בכל הזמנים. ואן דן ברום, שהיה קשר אלגנטי מאוד עם שליטה מרהיבה בכדור וראיית משחק יוצאת מהכלל, הגיע לאמסטרדם מ-ויטסה ב-1993 לבקשתו המפורשת של לואי ואן חאל. בארנהיים הוא היה האליל הבלתי מעורער של האוהדים, עם ממוצע שערים פנומנלי עבור פליימייקר, ובגיל 26 היה זה הזמן הנכון מבחינתו להתקדם למועדון הבכיר בהולנד ולתפוס פיקוד, בתקווה להפוך גם לשחקן דומיננטי בנבחרת.
הייתה עם זה רק בעיה "קטנה" אחת בשם יארי ליטמאנן. איש באייאקס לא העלה בדעתו בקיץ 1993 עד כמה הנסיקה של הפיני תהיה אדירה, אבל הוא פשוט השאיר אבק לכולם, כולל ואן דן ברום. ואן חאל נתן לכוכב החדש שלו את כל האשראי בקישור ההתקפי, ולכן ההולנדי נדחק לשוליים. הוא אמנם היה חלק מהקבוצה שזכתה באופן סנסציוני בליגת האלופות בעונת 1994/95, אבל לא שותף באירופה, ובגמר נגד מילאן נותר בכלל מחוץ לסגל ברגע האחרון.
"היה מותר לכלול ברשימה רק חמישה שחקני ספסל. התכוננתי ברצינות למשחק, בין היתר כי פרנק רייקארד היה בספק מבחינת כשירות, אבל בסוף המאמן אמר לי שאני הולך ליציע. הייתי מתוסכל מאוד וקיללתי את כל העולם", סיפר ואן דן ברום בדיעבד, אבל ואן חאל פגע היטב עם המחליפים שלו. פטריק קלייברט בן ה-18 כבש את השער היחיד מול הפייבוריטית של פאביו קאפלו דקות ספורות אחרי שנזרק למערכה באמצע המחצית השנייה, ואחרי שריקת הסיום מצא את עצמו ואן דן ברום חוגג בטירוף עם כולם.
את המקרה הזה הוא הביא לא פעם לחניכיו כדוגמא לניהול נכון של אכזבות, אחרי שהפך למאמן. את אייאקס הוא עזב מיד אחרי הגמר ההוא, אבל חזר אליה כאשר תלה את הנעליים והדריך במשך שלוש שנים מוצלחות את קבוצת המילואים. באמסטרדם העריכו מאוד את תרומתו, וכאשר יצא לדרך עצמאית ידע ואן דן ברום שהוא עשוי לחזור לאמסטרדם בדלת הראשית, במיוחד כי הצלחה ליוותה אותו ברוב המקומות.
את אפלדורן הקטנטנה הוציא ואן דן ברום מתחתית הליגה השנייה, תוך שהוא נותן הזדמנות למספר צעירים מוכשרים, ובראשם דריס מרטנס הבלגי שלא נחשב לבעל פוטנציאל משמעותי עד אז ויצא לקריירה נהדרת בזכותו. את דן האג הוא הצעיד ב-2010/11 לעונתה הטובה ביותר מזה 35 שנה, עם כרטיס לליגה האירופית בזכות כדורגל התקפי מבריק. עם אנדרלכט הוא לקח אליפות ב-2013, ואז העניק את הבכורה בהרכב ליורי טילמאנס שהיה רק בן 16. ואז, כאשר מונה לאלקמאר, הוא התגאה לראות את עצמו כממשיך דרכו של ואן חאל שזכה איתה באליפות, והקדנציה שלו נמשכה חמש שנים. למעט משבר משמעותי אחד באמצע, היא תיזכר כמוצלחת מאוד, ועוד ב-2018 הצהיר ואן דן ברום: "אנחנו לא צריכים להסתפק במקום השלישי. המטרה צריכה להיות לתת קרב לאייאקס בפסגה".
היה משהו מריר באמירה, כי באותו שלב כבר החל המאמן להפנים כי לא יקבל את הצ'אנס באמסטרדם, שכה הגיע לו. ההעדפה של בוס ב-2016 התבררה כגורלית, ואז בא אריק טן האח וחסם לחלוטין את האופציה של מאמנים אחרים לאיים את מקומו. בקיץ האחרון, כאשר עזב המאמן לטובת מנצ'סטר יונייטד, התפנתה המשרה - אבל ואן דן ברום כבר לא ממש נלקח בחשבון, כי בתקופה האחרונה המומנטום שלו נעצר, ותדמיתו ספגה מהלומה מסוימת. הקדנציות באוטרכט ובגנק היו קצרות למדי, ובתחילת 2022 אפילו יצא ההולנדי להרפתקה כושלת בליגה הסעודית.
וזה פספוס, כי מדובר באיש מקצוע מצוין, שדגל תמיד בכדורגל התקפי ותוסס, נהנה לקדם צעירים, והעדיף גישה חיובית. "עדיף לעודד את השחקנים, להדגיש את נקודות החוזק שלהם ולייעץ להם מה עושים נכון וכיצד לעשות את זה עוד יותר טוב. כשחקן, נתקלתי במאמנים שרק העבירו ביקורת, וזה היה מתסכל. אני זוכר את זה גם כמאמן", הוא סיפר בזמנו. ואולם, בסופו של דבר, הוא נותר אנדרייטד, בדיוק כפי שכישוריו הנפלאים על הדשא לא הניבו לו תהילה. הוא לא הפך לכוכב על כשחקן, למרות שהיה לו פוטנציאל כזה. הוא לא הפך לכוכב כמאמן, למרות שהיה לו פוטנציאל כזה. וכעת, הוא מצא את עצמו בפולין, והקדנציה החדשה בפוזנן התחילה ברגל שמאל.
השיקול המרכזי מאחורי החתימה בשורות אלופת פולין הטריה היה הרצון להעפיל לליגת האלופות, אבל לך הובסה כבר בסיבוב הראשון במוקדמות על ידי קרבאח האזרית והודחה בבושת פנים. הופעות לא מרשימות מול ויקינגור האיסלנדית ודודלנז' הלוקסמבורגית במוקדמות הקונפרנס ליג לא תרמו, אבל הקבוצה העפילה לשלב הבתים, שם גם הגיע המשחק הטוב ביותר בקדנציה של ואן דן ברום עד כה - 1:4 על אוסטריה וינה. זה הכדורגל שההולנדי רוצה לראות, אבל המשחק מול הפועל באר שבע בשבוע שעבר הלך בכיוון אחר לגמרי והסתיים בתיקו 0:0 משמים. בליגה היא שקעה במרכז הטבלה עם 12 שערי זכות בלבד ב-11 מחזורים. "ואן דן ברום הוא המאמן עם קורות החיים הכי מרשימים בתולדות הליגה הפולנית, והקהל ציפה למשהו מיוחד. זה ממש לא קורה בינתיים, ולא בטוח שהוא יודע מה לעשות", אומר העיתונאי מארק ואבז'ינובסקי. האם המפנה לטובה יתרחש בבירת הנגב? לג'ורדי קרויף כבר לא ממש אכפת.