"עשיתי הרבה טעויות, ולכן אני כאן", אמר קייסוקה הונדה במסיבת העיתונאים הראשונה אחרי שחתם השבוע בנפטצ'י באקו. המילים אמנם נועדו לתקשורת היפנית, והקשר בן ה-34 לא התכוון להעליב את מועדונו החדש, אך זו עדיין דרך ביזארית להצהיר על פרק חדש. היא לא נשמעת אופטימית במיוחד. מאידך, הונדה שלם מאוד עם עצמו. ההגעה לאזרבייג'אן משתלבת היטב עם גישתו לחיים. "כולם אמרו לי לחזור ליפן, אבל זה לא מעניין אותי. אני אוהב לנסות דברים חדשים. אולי אני בן אדם מוזר, אבל זה מה יש".
כן, הקריירה של הונדה בהחלט מוזרה מאוד בשנים האחרונות. יש תחושה שהוא הציב לעצמו מטרה ללמוד תרבויות שונות ככל הניתן בכל קצוות תבל, ועומד בה בכבוד. זה גם לא נעשה למטרות שעשוע - הונדה באמת שואף להעניק תרומה מקצועית גדולה בכל קבוצה, ונוטה לעזוב אם הדבר בלתי אפשרי לדעתו. זה גורם למעברים תכופים, והיעדים משתנים במהירות. התחנה האחרונה באזרבייג'אן תמוהה, אך בחירותיו הקודמות לא היו תלושות מהמציאות. הן מרכיבות מסלול מרתק וחסר תקדים. זהו סיפור חיים ייחודי של כדורגלן נדיר מאוד.
ההתחלה דווקא היתה שגרתית יחסית. הונדה אותר על ידי הסקאוטים של ונלו בגיל 21, עשה רושם חיובי בליגה ההולנדית השניה, ובינואר 2010 עשה את דרכו לצסק"א מוסקבה תמורת 6 מיליון יורו - באופן די מדהים זה הסכום היחיד ששולם תמורתו במשך כל הקריירה. היתה זו שנה מזהירה מבחינתו. הוא כיכב בעליה של קבוצתו החדשה לרבע גמר ליגת האלופות, ביסס את עצמו ככוכב מרכזי בליגה הרוסית, ולהט במונדיאל בדרום אפריקה עם שני שערים שסייעו ליפנים להעפיל לשמינית הגמר. תוך זמן קצר הפך הונדה לשם חם בכדורגל העולמי, והוגדר כצעיר שמסוגל לצמוח לאחד הטובים בתפקידו. כאשר לוקחים בחשבון את הפוטנציאל הכלכלי העצום של השוק במולדתו, קל להבין מדוע ההתלהבות סביבו היתה גדולה.
צסק"א בנתה את מרכז המגרש סביבו ונהנתה מהצלחה, כולל זכיה באליפות ב-2013, אבל הונדה השתוקק להגשים את החלום בליגה האיטלקית. בקיץ 2013, כאשר נותרה חצי שנה לתום חוזהו, ניסתה מילאן להחתימו במחיר מופחת - ונדחתה על הסף על ידי נשיא צסק"א יבגני גינר שזעם על ההתנהלות הכוחנית של אדריאנו גליאני במשא ומתן. הוא רק הפסיד מכך, כי הונדה איבד את המוטיבציה, סירב להאריך את החוזה, ועזב לסן סירו ללא תמורה בינואר 2014. לרוע מזלו, הוא הגיע לרוסונרי בעיתוי לא אידיאלי מבחינה מקצועית, לא עמד בציפיות, וסבל מחוסר יציבות למרות שסיפק לעתים משחקים מבריקים. ב-2016 טען גינר: "מילאן רוצה להחזיר לנו אותו חינם, כי אין להם מושג מה לעשות איתו, אבל אנחנו לא רוצים". אז ב-2017 הסתיימה דרכו באיטליה, ועד כאן העלילה היתה רגילה. מאז, הוא פצח במסע ראוותני באמת.
השינוי הקיצוני הראשון היה ההחלטה להגיע למקסיקו, שם חתם הונדה בפאצ'וקה בהחלטה של רגע. היתה זו הזדמנות להצטרף למחזיקת ליגת האלופות בצפון אמריקה שהשתתפה בגביע העולם לקבוצות, וגם להתכנון היטב למונדיאל ברוסיה. שיתוף הפעולה עם הכוכבים המכסיקנים הצעירים השתדרג ככל שחלפו החודשים, הונדה הציג יכולת גבוהה בתחילת 2018, ובפאצ'וקה רצו להשאירו לתקופה ארוכה. היפני סירב, ואחרי שנאלץ להסתפק בתפקיד כמחליף בלבד במונדיאל שקל לתלות את הנעליים.
הונדה הסביר אז שהוא מרגיש מיצוי ומעוניין להתמקד בפרויקטים אחרים. כבר היתה לו רשת ענפה של אקדמיות לכדורגל ברחבי העולם, וביולי 2018 הכריז היפני על שיתוף פעולה חדש על שחקן הקולנוע וויל סמית אשר מטרתו לגייס 100 מיליון דולר בקרן עם השם היומרני Dreamers Fund. "קייסוקה הוא איש של אמת, ואנחנו הולכים לשנות את חיי האנשים לטובה", אמר סמית. במשך כמה ימים עבד הונדה בעיקר על שיווק היוזמה החדשה, אבל אז התברר שהתשוקה להרפתקאות חדשות ככדורגלן עדיין חזקה.
לפתע, הוצע לו להצטרף למלבורן ויקטורי, והונדה הסכים בשמחה. הוא קיבל שכר עתק, הלהיב את הקהל עם הגעתו - ואז מצא ג'וב חדש נוסף במקביל כמאמן נבחרת קמבודיה. "שאלתי את ההתאחדות אם אני יכול לעבוד במקביל להיותי שחקו פעיל, והם אמרו שיציעו לי את התפקיד אם אני רציני. לא אוכל להיות נוכח בכל המשחקים, אבל אני רוצה לתרום כמה שיותר, ונעשה הרבה שיחות ועידה בווידאו", אמר היפני. לעוזרו הוא בחר את הארגנטיני הצעיר פליקס דלמאס, ששיחק פעם בליגה היפנית, והכיר לימים את הונדה דרך חברים משותפים.
החודשים הראשונים במלבורן נהרסו בגלל פציעה, אבל הונדה נכנס להילוך גבוה בתחילת 2019, הבקיע שערים חשובים, הפך ליקיר האוהדים האוסטרלים, ובמועדון היו מעוניינים בהמשך העסקתו. היפני החליט אחרת, והודיע במאי על עזיבתו כאשר התברר לו שהמאמן קווין מוסקאט ינטוש. "הייתי גאה להיות שחקן מלבורן ויקטורי, ואני אסיר תודה על ההזדמנות שניתנה לי. לא אשכח את השנה הזו לעולם, ועכשיו אני בדרך לאתגר חדש", הוא אמר, והשאיר מסר גם לצעירים האוסטרלים שרוצים להפוך את הכדורגל למקצוע: "אף אחד לא יכול להגשים עבורכם את החלום חוץ מכם. אולי החיים באוסטרליה נוחים מאוד, כמו ביפן, ולכן אנשים לא רעבים להצלחה ולא מוכנים לעשות מאמצים מטורפים".
מה האתגר הבא? הונדה חשב ברצינות שיש לו סיכוי לנסות את מזלו בפרמייר-ליג, ואפילו פירסם בטוויטר קריאה למנצ'סטר יונייטד להעסיקו ללא שכר. זה לא ממש עבד, אז בנובמבר 2019 חבר הונדה למאמנו לשעבר בצסק"א, ליאוניד סלוצקי, שעבד ב-ויטסה. הוא הבטיח להצעיד את החבורה מארנהם למקומה הטבעי בצמרת, והיתה זו חזרה נוסטלגית מבחינתו לעיר שקרובה יחסית ל-ונלו, אבל החלום התנפץ תוך שבועות ספורים כי סלוצקי בחר להתפטר. בלעדיו, החליט הונדה שאין לו מה לחפש בהולנד וביטל את החוזה בהסכמה הדדית. "אני לוקח את האחריות על עצמי, לא הצלחתי להביא את השינוי", הוא אמר והתנצל בפני האוהדים.
אחרי צפון אמריקה, אוסטרליה ואירופה, היתה חסרה דרום אמריקה לרזומה, ואת המחדל הזה תיקן הונדה כאשר חתם בתחילת 2020 בבוטאפוגו. כוכב יפני בריו דה ז'יינרו - מה יכול להיות יותר טוב? גם בברזיל ההתלהבות היתה עצומה, התיירים מארץ השמש העולה כבר תיכננו ביקורים, והונדה אף כבש בבכורה במרץ, אלא שאז התרפצה מגיפת קורונה, וכל התוכניות שובשו. הונדה התנגד לחידוש המשחקים ללא קהל בקיץ ותהה: "אני משוגע אם אני מבקש לדעת את הסיבה ההגיונית לעשות זאת?". ואולי עבור בוטאפוגו קיום הליגה היה מיותר, כי הניהול השערורייתית דירדר את מועדון הפאר לתחתית העמוקה.
18 משחקים היו להונדה ביו אוגוסט לדצמבר 2020, ובתקופה זו עבדו בבוטאפוגו חמישה מאמנים. זה היה הרבה יותר מדי עבורו, והחוויה בברזיל בכל מקרה נפגמה מאוד בגלל המצב הבריאותי החמור. לכן, בחר היפני לעזוב עוד לפני תחום חוזהו, וברח כל עוד נפשו בו. בלעדיו, היו תוצאותיה של בוטאפוגו גרועות אפילו יותר, והיא ירדה ליגה מהמקום האחרון.
מה עושים עכשיו? הונדה ביזבז את חלון ההעברות בינואר, אבל בתחילת פברואר חתם בפורטימוננסה מתחתית הליגה הפורטוגלית. "רציתי לשוב לאירופה, וזו הצעה מצוינת", הוא אמר. האוהדים, כהרגלם, היו מאושרים מכוכב על לשעבר שהצטרף לשורותיהם, אבל החגיגה היתה קצרה. תוך ימים ספורים התברר כי העיכוב היה קריטי, כי לפי תקנון ההתאחדות הפורטוגלית שחקן חופשי צריך להיות מובטל במשך שלושה חודשים לפחות על מנת לקבל אישור לחתום מחוץ לחלון ההעברות. לפיכך, נותר הונדה ללא מעש, וחיפש נואשות פתרון שיאפשר לו לשמור את החלום הגדול בחיים.
החלום היה ונשאר להשתתף באולימפיאדה הביתית בטוקיו, כאחד השחקנים המבוגרים שמותר לרשום בסגל. לו הכל היה הולך לפי התוכניות, הוא היה עושה זאת בשנה שעברה ככוכב בוטאפוגו, אבל הכל נדחה בשנה - וכעת, כדי לשמור על הכושר, יסתפק קייסוקה בנפטצ'י באקו. "אני צריך להראות לצוות האימון שאני ראוי, וזו המטרה כרגע. כשהתחלתי את הקריירה, לא העליתי בדעתי שאשחק באזרבייג'אן, אבל זה המצב עכשיו, ואעשה את המקסימום. למען האמת, לא ציפיתי שאשחק בשמונה מדינות כה מגוונות, אבל זה מוצא חן בעיני. התמכרתי. אני רוצה לשחק במדינות נוספות אחרי האולימפיאדה", הוא הצהיר.
כן, החוזה בבאקו יסתיים במאי, וזו תהיה חוויה קצרה. לקראת העונה הבאה, הונדה יהיה שוב שחקן חופשי, ואולי גם קבוצות מליגת העל יכולות להתעניין. ישראל תעניק להונדה עוד חוויה ייחודית במסע שלו, ואין סיבה שלא יהנה במכבי חיפה, בתנאי שיעקב שחר לא מתנגד לשחקנים שמאמנים במקביל את נבחרת קמבודיה. אחרי הכל, הונדה זה המותג המתאים ביותר בכרמל, גם אם הוא מגיע עם קילומטרז' ממש גבוה.