"כל אחד מתאמן לבד, על חצי מגרש משלו": גל מקל בתיעוד מאימון הבכורה במלאגה

ליגת העל בכדורסל תחודש בעוד שישה שבועות במציאות שונה, שתכלול ספורטאים בבידוד, אימונים במתכונת מיוחדת ומשחקים ללא קהל; מי שכבר החל לחוות את שגרת הקורונה הוא הליגיונר הישראלי הבכיר, גל מקל, שבסוף השבוע האחרון חזר להתאמן באוניקאחה מלאגה.

הקבוצה האנדלוסית, כמו יתר קבוצות הליגה הספרדית, מתחילה להתניע את עצמה לקראת טורניר סיום העונה, שאמור להפגיש את 12 הראשונות בטבלה ולהכריע בסופו של דבר את זהות האלופה. אלא שהדרך לשם ארוכה ותלויה במשתנים רבים; רק אם ממשלת ספרד ורשויות הבריאות במדינה יאשרו למועדונים לחזור לאימונים מלאים לפני סוף מאי, משחקי הנוקאאוט ייצאו לפועל.

חודשיים אחרי הופעתו היחידה במדי מלאגה, מקל התייצב ביום שישי לאימון במתחם האימונים שלה בעיר. זה היה צעד ראשון בדרך לחידוש הפעילות, והחוויה הייתה מוזרה מעט: בכניסה הוא נדרש לעבור בדיקת חום, בצידי האולם המתין לו ספסל מתוחם ומבודד שעליו כדור ובקבוקי שתייה, ואת האימון עצמו ערך לבדו במחצית מגרש משלו, כשאחד מעוזרי המאמן מלווה אותו, חבוש במסיכות ובכפפות.

מקל תיעד עבור וואלה! ספורט את אימון הבכורה, ותיאר את שעבר עליו: "כבר חודשיים לא הנחתי את הכדור על הפרקט ולא זרקתי אותו לסל. זה מטורף. מעולם לא עברתי כל כך הרבה זמן במנותק מהמגרש, אבל אנחנו חיים בזמנים מטורפים.

"התרגשתי לפני שהגעתי למתחם. היינו אמורים לחזור לאימונים אישיים כבר בתחילת השבוע, והתבאסתי כשזה נדחה, אבל כיף מאוד לחזור. לעשות שוב את מה שאני הכי אוהב, אחרי שהייתי רחוק ממנו במשך כל כך הרבה זמן, זאת הנאה שקשה לתאר.

"מלאגה, כמו כל ספרד, הייתה שרויה בסגר מוחלט, ורק בימים האחרונים אושר לצאת לפעילות ספורטיבית בשני חלונות - מ-6:00 עד 10:00 בבוקר, ומ-20:00 עד 23:00 בערב. כשיצאתי לאימון, השעה עוד לא הייתה 10:00, והרחובות היו מלאים באנשים שיצאו לרוץ ובילדים עם אופניים וקורקינט. זה קצת הזכיר לי את יום הכיפורים בישראל.

"כל שחקן קיבל מראש מערך אימון בווטסאפ מהקבוצה, כך שידענו מה אנחנו עומדים לעשות. לכל אחד מאיתנו הוצמד עוזר מאמן, שחבש מסיכה וכפפות. בקפסולה שלי היו אלברטו דיאס וג'וש אדאמס, כל אחד על חצי מגרש משלו, והשתדלנו לא להתקרב זה לזה. המועדון אירגן את זה בצורה מסודרת ומקצועית מאוד: אחרי כל אימון מנקים את המגרש, לפני שקבוצת השחקנים הבאה מגיעה. יש אזור מסוים שמיועד למתיחות בלבד, וגם אותו מנקים כל הזמן.

"האמת היא שיצאתי מהאימון די עייף. קצת דחפתי את עצמי, וברור שזה לא פשוט לחזור אחרי כל כך הרבה זמן, אבל עזבתי את המקום עם חיוך ענק על הפנים. עבורי זה אושר גדול.

"האימונים האישיים האלה יהפכו עכשיו למשהו יומי קבוע, שנבצע חמש או שש פעמים בשבוע. אנחנו מתחילים בצורה מבוקרת מאוד, נותנים לגוף להיכנס לקצב, והתוכנית היא להגביר אט אט, כך שבעוד עשרה ימים נוכל כבר להתחיל להתאמן בקבוצות קטנות עם מגע. מבחינתי, אלה אימוני טרום עונה לכל דבר.

"כדי שנוכל לשחק בטורניר סיום העונה, אנחנו חייבים לקבל אישור חזרה לאימונים קבוצתיים מלאים עד סוף החודש. זה הדדליין שהליגה הספרדית הציבה, או שהעונה תתבטל. האם זה ריאלי? אני באמת לא יודע למי להאמין. יש הרבה אנשי מקצוע שאומרים שיותר מדי כסף מונח על כף המאזניים, ומופעל לחץ גדול על הממשלה להחזיר אותנו. אבל יש גם מאמנים, סוכנים ושחקנים שפחות מאמינים. הם אומרים שמבחינה לוגיסטית, יהיה קשה מאוד לחבר 12 קבוצות עם אנשי צוות, תחזוקה וטלוויזיה.

"אין לי שליטה על הדברים האלה, ואין לי דרך לדעת מה יהיה, כך שחבל לי לחיות בספקולציות. בינתיים, אני נהנה מכל רגע על המגרש, ובזה אני מתרכז. יהיה כיף ומאתגר לחזור ולהתחרות, ואם זה לא יקרה - אז לפחות סוף סוף אחזור לישראל ולהיות עם המשפחה שלי, אחרי שהיינו רחוקים במשך כל הזמן הזה".