צ'לסי המנפצת: עשור ל-0:8 על וויגאן והזכייה באליפות הרביעית

בווידאו: ברצלונה חזרה להתאמן

מהרגע הראשון שלו בצ'לסי, נאלץ קרלו אנצ'לוטי להתמודד עם השוואה בלתי פוסקת לז'וזה מוריניו. רצה הגורל, ואותו מוריניו הגיע לרדוף אותו גם בליגת האלופות ב-2010. לאחר שאינטר ניצחה את הבלוז גם בגומלין שמינית הגמר בסטמפורד ברידג' וגנזה לאנצ'לוטי את החלום האירופי, מוריניו ניסה לעודד את האיטלקי: "אני מאחל לו שלא אשאר היחיד שהביא אליפות לצ'לסי. אני מקווה שגם הוא ישיג אחת".

אנצ'לוטי עמד במשימה, ואפילו עשה את זה טוב ממוריניו. הוא הוביל את צ'לסי לדאבל הראשון בתולדותיה והשלים אליפות שוברת שיאים. בעונת הבכורה של אנצ'לוטי, האוטובוס של הכחולים התחיל לדרוס, וב-9 במאי 2010 נחגגה אחת האליפויות המלהיבות בתולדות הפרמיירליג. בדיוק לפני עשור.

למרות מכירת כריסטיאנו רונאלדו בקיץ, מנצ'סטר יונייטד נכנסה לעונת 2009/10 כפייבוריטית לזכייה. השדים האדומים קיוו להיות הראשונים בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי שזוכים באליפות ארבע פעמים ברציפות וגם הובילו את הטבלה לפני המשחק הביתי מול צ'לסי, אבל הבלוז השלימו דאבל עונתי במשחק העונה וסך הכול השיגו 18 נקודות מתוך 18 במפגשים עם יונייטד, ליברפול וארסנל.

כך, צ'לסי הגיעה למחזור הסיום של העונה עם יתרון נקודה על פני יונייטד ונזקקה לניצחון ביתי קטן על וויגאן (זו שגברה עליה 1:3 בסיבוב הראשון) כדי לקטוע לאלכס פרגוסון את רצף הזכיות. הבעלים רומן אברמוביץ' סיפק הופעת אורח בתא הכבוד ובעצם נוכחותו הגביר את הלחץ, אבל ניקולא אנלקה הרגיע תוך חמש דקות ופרנק למפארד הוסיף את השני מהנקודה הלבנה אחרי שוויגאן נותרה ב-10 שחקנים. כאן המארחת הרגישה מספיק בטוחה, ובמחצית השנייה כבר עברה למוד של כתישה.

סלומון קאלו כבש מיד לאחר ההפסקה את השלישי ואנלקה השלים צמד, לפני שהבמה פונתה לכבוד דידייה דרוגבה. החלוץ מחוף השנהב נאבק עם ויין רוני על תואר מלך השערים ושניהם הגיעו למחזור הסיום עם 26 גולים באמתחתם. דרוגבה התאכזב כאשר למפארד לא נתן לו לבעוט את הפנדל במחצית הראשונה, אבל נגח פנימה את החמישי של צ'לסי ולאחר מכן למפארד כבר פרגן לו בעקבות פסיקה לפנדל נוסף. הסקורר השלים שלושער מהיר ושמע שרוני נפצע ולא כבש ב-0:4 מול סטוק סיטי, ואשלי קול חתם באלגנטיות עם כדור לחיבורים בדקת הסיום. 0:8 מהדהד במשחק ההכתרה.

אקורד הסיום הזה של הליגה, סימל למעשה את השינוי שעברה צ'לסי. הקבוצה הכסחנית משנות ה-80 ותחילת ה-90', שהשתדרגה לטקטית ואפקטיבית בצורה מדהימה בימי מוריניו, הפכה תחת ידיו של אנצ'לוטי לקבוצה אטרקטיבית ומלהיבה. המאמן האיטלקי נתן חופש לשחקני הכנף, קיבל את למפארד במלוא הדרו ויחד כולם לעגו לתדמית ההגנתית. איך לעגו? עם שבע שלישיות בחלקה השני של העונה, שמינייה כאמור במחזור הסיום וסך הכול 103 שערי ליגה. הקבוצה הראשונה בתולדות הפרמיירליג שחצתה את רף 100 השערים.

במחקר שמדד את שנות ה-2000 בפרמיירליג, צ'לסי מודל 2009/10 היא הקבוצה השלישית הכי מלהיבה, אחרי מנצ'סטר סיטי 2017/18 וזו של 2018/19. באותה עונה, צ'לסי לא כבשה רק פעם אחת (מול בירמינגהאם) וממוצע השערים שלה עמד על 2.71 למשחק, לעומת 1.89 בשתי האליפויות הקודמות שלה. השתיים של מוריניו.

פרט לכך, המאזן הביתי היה מדהים (52 נקודות מתוך 57, כשרק מנצ'סטר סיטי ניצחה בסטמפורד ברידג' ואברטון חילצה תיקו) ושחקנים רבים היו בעונת שיא. דרוגבה סיים כאמור כמלך השערים עם 29, למפארד היה מלך הבישולים עם 14 (לצד 22 שערים) ופטר צ'ך שמר על רשת נקייה ב-18 משחקים (שני רק ליונייטד). אף אחד מהם לא קיבל את פרס שחקן העונה, אותו קטף רוני גם מטעם הליגה וגם מטעם השחקנים, ובנבחרת העונה היו רק שני נציגים (ברניסלב איבנוביץ' ודרוגבה) לעומת ארבעה של מנצ'סטר יונייטד. אבל זה לא גרע דבר מההישג המרשים.

שבוע לאחר מכן, דרוגבה כבש בכדור חופשי בגמר הגביע והעניק לצ'לסי 0:1 על פורטסמות' והאקס אברהם גרנט בגמר הגביע. חגיגות הדאבל ההיסטורי היו גדולות, אבל נשכחו כבר בתחילת העונה הבאה. בסיומה איבדה איבדה את האליפות לטובת יונייטד, ואנצ'לוטי פוטר פחות משעתיים אחרי המשחק האחרון.