אלי כהן על איבן ירמצ'וק: "דיברו עליו כמו על חוליט, לא האמנתי ששחקן כזה יבוא לפה"

בווידאו: כך מתבצע האימון של מכבי תל אביב בזום

ב-1994 נחת בישראל איבן ירמצ'וק וחתם בהפועל ראשון לציון. גם בעידן שבו הגיעו לכאן זרים מהשורה הראשונה במזרח אירופה, זו עדיין הייתה החתמה מפתיעה. ירמצ'וק, אז בן 32, משחקני השורה הראשונה של דינמו קייב, היה אחד השחקנים המובילים בברית המועצות של שנות ה-80, כולל הופעות במונדיאל של 1986 ו-1990. מי שהביא אותו היה אלי כהן, שמשחזר בכתבה השנייה של "סיפורי השריף" כיצד בוצע השידוך.

"הייתי מאמן ראשון לציון בעונת 95\94", מספר כהן, "היה שם איזה סוכן שעובד עם הבן שלו, לא זוכר את שמו. יום אחד הוא רמז לי שאני עובד רק עם סוכנים שלי ולא סופר אף אחד אחר. התרגזתי, אמרתי לו בעצבים: 'עוד מלה אחת ואתה לא נכנס לכאן, תביא שחקן טוב ונדבר'. יום אחד הוא בא ואומר שהוא יכול להביא את איבן ירמצ'וק, לא באמת האמנתי, צחקתי ליד חיים קופיטו ואורי יזרסקי. אמרתי לו: 'תקשיב טוב, הנה קופיטו ויזרסקי פה צוחקים, אבל אני רציני במה שאני אומר לך - רק תביא אותו בריא, שאראה שהוא הולך כמו בן אדם. לא בוחן אותו, רק שאראה אותו הולך ועושה ריצה קלה, ואני מחתים אותו'.

"לא באמת האמנתי שיבוא. איבן ירמצ'וק הגדול, עם 20 הופעות בנבחרת ברית המועצות, דינמו קייב הגדולה, שני מונדיאלים. היו שנים שבהן דיברו עליו כמו שדיברו על רוד חוליט. זה יבוא לראשון? היו פה שחקנים טובים יוצאי ברית המועצות, אבל לא כזה. שחקנים אחרים כמו קודריצקי וסוקריסטוב לא האמינו שהוא בא לכאן, היו מסתכלים עליו בהערצה.

"הבן אדם לא סתם מגיע לפה, הוא בא בגישה מאוד רצינית, נותן הצגות באימונים. קבענו משחק נגד הפועל תל אביב. דוד אמסלם שיחק אז בהפועל. אמרתי למתורגמן שיגיד לו שזה מגן התקפי ואני רוצה לראות איך הוא יכול לסגור מגן ולרדוף אחריו, לוודא שהוא באמת בא לעבוד. הוא צועק משהו חזרה למתורגמן, אני שואל אותו מה הוא אומר והוא עונה: 'אני מבית היוצר של לובנובסקי, אל תדאג, השחקן הזה לא יקבל כדורים ולא יעבור את החצי'. לא כל כך הבנתי למה הוא מתכוון אבל זה סיקרן אותי.

"מתחיל המשחק, ואז מתברר לי שהוא בכלל לא שחקן שרודף אחרי המגן, יש להם צורת משחק אחרת. הייתה להם טכניקה שלמדו - הוא מחכה באזור מסוים, סוגר אלכסון 2-3 מטרים מאחורי נתיב המסירה לשחקן ואיך שמוסרים לו מזנק בטירוף עם המהירות שלו וחוטף את הכדור. הוא היה זריז כמו שד. הוא עשה את זה בלי הפסקה ואמסלם לא ידע מה לעשות, היה עצבני, צעק לעבר הספסל של הפועל: 'מה זה, שום כדור אני לא מקבל כמו שצריך, הם לא מוסרים לי'.

"אחרי זה שאלתי וחקרתי והתברר שככה הם עבדו. הלכתי לראות קלטות של ברית המועצות והבנתי מאיפה הוא הביא את זה. גם תוך כדי זה שהוא התאמן אצלי ראיתי דברים שעזרו ללמוד עוד ועוד תובנות כמאמן. הוא למד בברית המועצות דברים שהם בית ספר לכדורגל, עם המון חכמה וקור רוח ולא לבזבז כוחות סתם. ואז הוא נתן כאן עונה אדירה. לאורך העונה שחקנים צעירים כמו ניסן קפטה ואחרים היו עוצרים במהלך אימון או משחק אימון ומדברים על המהלכים שלו. היו רגעים שהם פשוט מפסיקים ואומרים אחד לשני "ראית מה הוא עשה?", הוא הביא לראשון משהו שלא היה בה עד אותו הרגע".

אלא שירמצ'וק דאג גם לכתם שחור על השהות בישראל. שכנים בסביבת הדירה שבה הוא גר התלוננו על הטרדות מיניות. הוא היה יוצא למרפסת עם חלוק ופותח אותו לעיניהן של נערות. הגיעה תלונה אחת ואחריה עוד אחת ולכהן ולהנהלה לא נותרה ברירה. "התלוננו עליו פעם-פעמיים", נזכר כהן, "בפעם הראשונה הפילו את זה על שחקן רוסי שהיה אצלנו באותה התקופה וישן אצלנו, שחקן ששחררתי בהמשך, אחד שכל הזמן היה אומר 'אני יותר טוב מי'רמצ'וק וצריך לשחק', והיה ברור לי שאם זה הסרט שהוא חי בו טוב לא ייצא מזה. אחרי זה סיכמו קופיטו ויזרסקי עם המשטרה שהוא יסיים את העונה ויעזוב את ישראל".

סוף הקריירה של ירמצ'וק היה עצוב. הוא נדד בין קבוצות קטנות באירופה, התמכר להימורים וצנח לתהומות כלכליים. ב-2009 הואשם גם בקיום יחסים עם קטינה (באוקראינה זה לא נחשב לאונס), אך לא ריצה מאסר בפועל. הוא מעולם לא חזר לקדמת הבמה. "היו כאן זרים מדהימים בשנות ה-90", מסכם השריף, "פראליה, פישונט, אובארוב, שאלוי - אבל הוא היה מעל כולם. אף אחד לא היה ברמתו מבחינת כדורגל".