מאחורי ה-R

רונאלדיניו כבר היה לקראת חתימה במנצ'סטר יונייטד. פרטים אחרונים בלבד נותרו לסגירה. ואז הטלפון צלצל. "סנדרו רוסיי התקשר ושאל: 'אם נזכה בנשיאות של ברצלונה, אתה תגיע?', ואני השבתי בחיוב", תיאר הברזילאי בשנה שעברה למגזין "פור פור טו" את עלילות קיץ 2003. "המעבר למנצ'סטר יונייטד היה די סגור, עניין של 48 שעות, אבל נתתי הבטחה לרוסיי ומשם המשא ומתן היה מהיר".

רוסיי, שעבד במשך חמש שנים בברזיל כאחד ממנהליה הבכירים של נייק באזור, ניצל את קשריו הטובים עם הלקוח החשוב וביצע מחטף מתחת לאף של השדים האדומים. לאחר השיחה הטלפונית והניצחון בבחירות של המועדון, הוא טס להשלים את העסקה ושלח הודעת טקסט בפורטוגזית לנשיא החדש ז'ואן לאפורטה: "רונאלדיניו שלנו".

לכבוד יום הולדתו ה-40 של הסופרסטאר הברזילאי, חזרנו למהלך ששינה את ברצלונה.

רק 17 שנים חלפו, אבל זו הייתה ברצלונה אחרת לגמרי. המועדון הקטלאני סגר אז ארבע שנים ללא אליפות או תואר כלשהו, במהלכן גם קרס כלכלית תחת הניהול הכושל של ז'ואן גספאר. הקבוצה השיגה כרטיס לגביע אופ"א ממש ברגע האחרון, עם ראדומיר אנטיץ' שהוזעק להחליף את לואי ואן חאל המתפטר, ולאפורטה בן ה-41 ירש חובות אדירים שלא אפשרו לו להתמודד אפילו עם דרישות השכר של חוס הידינק או רונאלד קומאן שהומלצו על ידי היועץ הקרוב יוהאן קרויף. אז הוא התפשר על פרנק רייקארד וחיפש מימון לרכש אחד נוצץ. ליהלום שבכתר.

רונאלדיניו לא היה האופציה הראשונה, אלא השלישית. הוא פרץ ונצץ בגרמיו, סיפק רגעי קסם בפריס סן ז'רמן והיה הטוב על המגרש ברבע גמר המונדיאל מול אנגליה, בדרך לזכייה של ברזיל ב-2002. אלוף עולם, אבל עדיין לא כוכב-על. ההבנה הזו היא שגרמה לו לרצות לעזוב את פריס סן ז'רמן אחרי הכישלון בהעפלה לאירופה בעונה השנייה בצרפת, בצירוף היחסים הרעועים עם המאמן לואיס פרננדז שהתייאש ממנו. "אחרי המונדיאל היינו גאים בו - רונאלדיניו שלנו אלוף עולם בגיל 22", אמר מאמן נבחרת ישראל לשעבר. "גם סקולארי ביקש לפגוש אותנו ואמר לי: 'מה שעשית עם רוני היה נפלא'. כשהוא חזר, ציפיתי שנהיה אלופים, שנגיע יחד איתו לטופ. אבל אז הוא נמוג ונעלם. זה לא קרה בן רגע, אבל הפך לבעיה. למעמסה. היו מספרים לי שהוא בילה בלילה במקום ההוא והיה עם החברים ההם. הביאו לו בחורות לחדר ההלבשה. לא יכולתי להילחם יותר".

אז רונאלדיניו היה על המדף, אבל לא לבד. לצדו, או ליתר דיוק לפניו, המתין לתזוזה גם דייויד בקהאם, שנידון לעזיבת מנצ'סטר יונייטד מהרגע שבו אלכס פרגוסון זרק עליו נעל בחדר ההלבשה. שניהם עמדו בין יונייטד, ריאל וברצלונה. הכדור עבר למנהלים.

לאפורטה הבטיח להביא את בקהאם לברצלונה. במסיבת עיתונאים טרם הבחירות, ביוני 2003, הוא הודיע כי העסקה נסגרה וגיבה עצמו במסמך חתום מצד מנצ'סטר יונייטד. כל עוד ייבחר, הקשר האנגלי ינחת בקאמפ נואו. זו הייתה הבטחת הבחירות שלו ואולי גם הסיבה לכך שזכה, שכן לפני ההצהרה הזו הוא לא היה המועמד המוביל.

"זה היה בין בקהאם, רונאלדיניו והנרי", הזכיר לאפורטה בראיון ב-2017. "ארסנל לא הייתה מוכנה לשחרר את הנרי, וידעתי שמנצ'סטר יונייטד רוצה למכור את בקהאם אחרי ששמעתי על תקרית הנעל על פרגוסון. יצרנו קשר וזה הלך די בקלות. הכול היה חשאי והסכמנו לא לדבר על זה, אבל למחרת עיתונאי שאל אותי על בקהאם במסיבת העיתונאים ואישרתי שיש עסקה. זו הייתה טעות כי עוד לא דיברנו בכלל עם הסוכן של השחקן".

לאחר "הטעות", לאפורטה טס יחד עם רוסיי לניס כדי להיפגש עם נציגיו של בקהאם, ושמע שגם ריאל מדריד חזק בתמונה. "חשבנו שזו רק דרך להעלות את המחיר", סיפר נשיא ברצלונה לשעבר. "העברנו לבקהאם תמונות של ברצלונה, מזכרות של גאודי ועוד מתנות כדי שירגיש בנוח לגבי העיר. אבל באותו זמן הוא כבר היה סגור במדריד. למזלנו, רונאלדיניו היה מכוער מדי עבור ריאל. כשפנינו להחתים אותו, הם לא ניסו לעצור אותנו".

ריאל מדריד השלימה את רכישתו של בקהאם ב-1 ביולי 2003. הגלקטיקו התורן של פלורנטינו פרס עלה לבלאנקוס 37 מיליון יורו ושלח את מנצ'סטר יונייטד לחפש מחליף. רונאלדיניו, כאמור, היה השם החם. על פי הביוגרף של רונאלדיניו, אנשי פ.ס.ז' מיקמו את פיטר קניון מיונייטד במלון אחד בעיר ליון ואת רוסיי מברצלונה במלון שכן, ודילגו בין אחד לשני כשהם גורמים להם לשפר הצעות. בארסה עצרה ב-27 מיליון יורו, בעוד קניון נענה לתג המחיר שהוצב והסכים לשלם 30 מיליון. נקבע כי המנכ"ל יחזור לאולד טראפורד וישלח את ההסכם הרשמי בפקס.

עם חזרתו לאנגליה, קניון הבין שהציע יותר מברצלונה ורצה לסגת מעט. במקום 30 מיליון, בפקס הרשמי הופיע סכום של 28 מיליון. פרנסיס גריי, נשיא פ.ס.ז' בזמנו, נעלב והשיב לעמיתו כי העסקה יורדת מן הפרק בגלל הפרת הסכם. יונייטד חזרה להצעה של 30 מיליון, אבל זה היה מאוחר מדי. מבחינת הצרפתים, היה מדובר בעניין עקרוני. קניון עזב חודשיים לאחר מכן לצ'לסי, ופרגוסון שכעס על כך שטס למחנה האימונים בידיעה שהברזילאי ישחק אצלו (ונאלץ להסתפק לבסוף בילד פורטוגלי בשם כריסטיאנו רונאלדו), האשים את החבר שעשה עמו כברת דרך ארוכה ומוצלחת: "הייתה אמנם בעיה עם האח של רונאלדיניו ששימש גם כסוכן, אבל קניון לא ידע להשלים את העבודה".

מי שכן ידע להשלים אותה הוא רוסיי. הצרפתים חשו כי נהג בכבוד כלפיהם לאורך כל הדרך וחזרו אליו אחרי האכזבה מקניון. אותה מלחמת הצעות שהחלה עם 16 מיליון יורו מצד ברצלונה, הסתיימה בסיכום על 25 מיליון ועוד 5 כבונוסים. את הפינה של רונאלדיניו והאח הסוכן, סגר כאמור רוסיי באמצעות הקשרים האישיים הטובים, ואחרי שהסביר לברזילאי כי יעמוד במרכז הפרויקט החדש של ברצלונה - ספורטיבית ושיווקית כאחד. "כאן תוכל להיות השחקן הטוב בעולם", הבטיח לו.

כך, ב-21 ביולי 2003, הציגה ברצלונה את הרכש החמישי שלה מאז בחירת לאפורטה וכמובן הנוצץ מכולם. אחרי השוער רושטו רצ'בר, רפא מארקס, לואיס גרסיה וריקרדו קווארסמה, בשערי קאמפ נואו נכנס גם אלוף עולם. "עשינו מאמץ גדול כדי לשלם את הסכום הזה", הודה לאפורטה ביום הצגת הרכש היקר בתולדות ברצלונה דאז. רונאלדיניו חתם על חוזה לחמש שנים ופתח פרק חדש ובלתי נשכח בדברי הימים של מועדון הפאר.

בסופו של דבר, ברצלונה לא רק שילמה פחות מריאל אלא גם זכתה בשחקן טוב ומשפיע הרבה יותר. בקהאם זכה באליפות אחת במהלך ארבע שנותיו במדריד, בעוד רונאלדיניו כיכב בברצלונה במשך חמש שנים, הוביל אותה לזכייה השנייה בתולדותיה בליגת האלופות, חגג שתי אליפויות וגם נבחר פעמיים לשחקן השנה בעולם. הברזילאי עם החולצה מספר 10 החזיר את בארסה לטופ האירופי, לראשונה מאז ימי הדרים טים של קרויף, והיא הציבה אותו בטופ העולמי. שני הצדדים מילאו את חלקם בעסקה.

"רציתי את ברצלונה, קיבלתי הזדמנות ללכת בעקבות האלילים שלי", הסביר רונאלדיניו ל-ESPN ב-2018. "הייתי גאה לשחק במקום בו כיכבו רומאריו, רונאלדו וריבאלדו. זכיתי להיות ה-R החדש של ברצלונה, ואהבתי את זה". כולם אהבו.