בווידאו: קלאודמיר מנסה את כוחו בשאלון ב-2018
שבוע לפני סיום חלון ההעברות הקיץ הודיעה הפועל תל אביב לקלאודמיר שעליו לחפש קבוצה. הברזילאי בן ה-35 כעס על התזמון שלא הותיר לו הרבה מקומות פנויים בקבוצות אחרות, והתלבט לגבי ההצעה שקיבל מהפועל ראשון לציון. "זאת החלטה לא קלה, כי תמיד יש את הפחד שאם אתה לא עולה ליגה הקריירה שלך יכולה ללכת לעזאזל", הוא מסביר בראיון לוואלה! ספורט לפני המשחק הפיקנטי של הכתומים מול בית"ר ירושלים בגביע הערב (20:15). "אבל איתן מזרחי הסוכן שלי אמר לי מההתחלה שראשון בונים קבוצה לעלות לליגת העל ומביאים הרבה שחקנים טובים, אז פתאום זה הפך לאתגר מעניין, אני לא מתחרט על זה".
"אם הייתי נשאר בליגת העל זה לא היה בקבוצות המובילות, ולכן זה כבר לא משנה", הוא מוסיף. "כי יכולתי להיות בקבוצה שתרד השנה ואני אולי אעלה עם ראשון. הפערים לא גדולים בין הליגות למרות שהן שונות בסגנון. אני מקווה שהשנה נעלה ליגה ואחזור לליגת העל, אני חושב ששם המקום שלנו, אנחנו קבוצה טובה".
מה קרה בהפועל תל אביב?
"עד עכשיו אני לא מבין. גם אם לא רוצים אותך, אפשר להודיע בזמן. לא הלך לנו בגביע הטוטו וכולם נלחצו, ישר מחליפים שחקנים וחושבים שזה ישנה לטובה אבל זה עושה להיפך. ספירובסקי שהחליף אותי הוא שחקן טוב, ועכשיו מעיפים אותו ואומרים שהוא הבעיה. יחליפו עוד 4-5 שחקנים בינואר וגם לא יהיה טוב. צריך סבלנות, צריך להמשיך לעבוד ולחבר דברים, במיוחד כשזאת קבוצה חדשה. אני אומר לך שיש בהפועל תל אביב שחקנים טובים, אבל כשאומרים להם כל הזמן שהם חלשים ולא טובים וכל הזמן מחפשים להחליף אותם הם כבר מתחילים להאמין לזה".
ניסו אביטן אמר שאתה טוב עם הכדור אבל בלי הכדור זה כבר לא זה.
"מה זה בלי הכדור? תבדוק את חצי השנה שעברה ששיחקתי בהפועל תל אביב, רצתי הכי הרבה בקבוצה, כל הקריירה שלי אני רץ יותר מכל הקשרים בליגה, מה זה בלי הכדור? שוב, בגלל ההפסדים בגביע הטוטו ישר כולם נלחצים ומספרים לעצמם סיפורים, נהיה בלגן ובסוף הקבוצה רק משלמת יותר כסף על השינויים ולא מתקדמת. צריך סבלנות, מי שאין לו סבלנות לא יכול להצליח בכדורגל".
אתה כבר בשנה השישית בישראל. כשהגעת האמנת שתישאר כל כך הרבה שנים?
"ממש לא, חשבתי שאבוא לשנה או שנתיים ואני אמשיך הלאה. כשהגעתי היה פה בלגן גדול, טילים, אזעקות, כשהגעתי לשדה התעופה כאן והסיעו אותי לבדיקות רפואיות וחתימה היו אזעקות ברקע וקיבלתי טלפונים מהמשפחה, אבל תמיד אמרתי להם שאיפה שאני נמצא תמיד שקט, מה שאתם רואים בטלוויזיה זה בעזה או בדרום, ששם אני לא נמצא".
הערב אתה בטדי, אתה יודע מה זה גביע בשביל בית"ר.
"כן, הייתי מעדיף שזה לא יהיה מולם, אבל זה המזל. למרות היתרון של בית"ר אנחנו מאמינים שאפשר לעשות משהו. אני יכול להגיד לך שהרגע הכי קשה בקריירה שלי היה ההפסד עם בית"ר בגמר גביע נגד הפועל חיפה, לקחתי בחשבון שאולי לא אמשיך וכל כך רציתי להביא את הגביע הזה לאוהדים ולסיים עם תואר אחרי כל השנים. זה היה יכול להיות סיום מושלם, זה כל הזמן מלווה אותי, הגביע היה צריך להיות של בית"ר".
איך אתה רואה את בית"ר של היום?
"קבוצה טובה, חזקה. חסר קצת ניסיון אבל אם ימשיכו להתקדם ככה הם ייאבקו על האליפות, אם לא השנה אז בשנה הבאה. זו קבוצה מאוד מוכשרת, מאוד טכנית, חסרים לה עוד כמה שחקנים אבל בסך הכל עשו שינוי גדול. אני מדבר עם שחקנים שם ושומע הרבה דברים טובים על מה שקורה במועדון ועל מה שיוסי בניון עושה. תמיד אמרתי שזה התפקיד הכי מתאים לו, יש לו גם אישיות וגם ניסיון בכדורגל ברמות הכי גבוהות. אני לא מכיר את רוני לוי אבל שומע משחקנים שהם מתקדמים אצלו, לומדים, מתאמנים ברמה גבוהה, הכל רציני ומסודר. כולם מרגישים שקורה משהו טוב שיוביל את בית"ר להצלחות".
מה דעתך על עלי מוחמד שמשחק על המשבצת שלך?
"אני מאוד אוהב אותו. שחקן מצויין, גם פייטר וגם משחק בצורה שקטה עם הרבה טכניקה ודיוק. הוא 6 קצת יותר התקפי אבל בתפקיד הזה מבחינתי הוא ודן גלזר הכי טובים בליגה. יש לבית"ר קישור שאולי פחות אגרסיבי אבל מאוד חכם יחד עם דן איינבינדר שהוא מנהיג ועם גדי קינדה שנמצא בכל מקום. זאת רק השנה הראשונה שלהם ביחד, עם הזמן הם יהיו טובים יותר".
איך הרמה של ליגת העל ביחס לתקופה שהגעת?
"הרמה ירדה משמעותית. היו שחקנים טובים יותר שהיה קשה לשחק נגדם, היום כמעט ואין את זה, הכל באותה הרמה, די בינוני. לפני כמה שנים היו כאן זהבי, וואקמה, אוגו, בוזגלו, מליקסון, חן עזרא, עידן ורד, דיא סבע, ערן לוי, טל בן חיים החלוץ, מנור סולומון. פחות ופחות שחקנים איכותיים נשארים כאן".
אתה עוד בשלילה מאז פרשת הנהיגה בשכרות?
"כן, נוסע על קורקינט לאימונים. אני גר ביפו ועד מגרש האימונים בראשון לציון זה רבע שעה, אני אוהב את זה, לפעמים אני גם מגיע על אופניים. אבל חשוב שתכתוב שאני שם קסדה, מאוד מסוכן וכל אחד צריך לשים קסדה, לפעמים אנשים לא שמים לב וחושבים שיהיה בסדר, זה מאוד מסוכן".
איך יפו ותל אביב לעומת ירושלים?
"תראה, החברים שלי הם מירושלים, אבל העיר לחיות בה זאת תל אביב. כאן אין את השבת או החגים שהכל סגור, כל יום פתוח 24 שעות ובכלל בכל מקום הכל פתוח, ירושלים שונה ואני מעדיף את תל אביב, היא עיר יותר כיפית".
יש לך חברה ישראלית, אתה חושב על אזרחות?
"בהחלט. אני והחברה שלי אורלי הרבה שנים יחד ומדברים על האפשרות שנתחתן, וגם אם לא אז אפשר לעבור כמה פרוצדורות מסובכות. משה דמאיו עבר את זה עם פדרו גלבאן וכבר יצא לנו לדבר איך ומה אני צריך לעשות, בקרוב אתחיל לפעול בנושא. טוב לי כאן, הייתי רוצה לעשות קורס מאמנים ולהישאר כאן בעתיד, בכל מקום בעולם אני שגריר של ישראל, אומר רק דברים טובים ומספר כמה כיף לחיות כאן. לפעמים אני חושב שאני מעריך את ישראל הרבה יותר מהישראלים שחיים כאן, שאוהבים להתלונן כל הזמן".
כל החיים שלך הם סביב כדורגל. חשבת מה יקרה בעוד כמה שנים שתפרוש?
"מפחיד לחשוב על זה, מגיל קטן זה כמעט כל מה שאני עושה. מאוד ארצה להישאר במקצוע ולאמן, זה מה שאני הכי טוב בו. אני חושב שיש לי הרבה מה להעביר וללמד גם ברמה המקצועית וגם ברמה המנטלית, אני תמיד מרגיש דמות עבור הצעירים שלוקחים קשה בכל פעם שהם לא בהרכב או לא הולך להם, אני תמיד דוחף, מסביר, מכוון. המנטליות שלי חזקה, ולדעתי במיוחד במקום כמו ישראל אני יכול לתרום הרבה לכדורגל".
טוב, אם אתה עזבת את בית"ר, לפחות התאום שלך אורי מגבו חזר.
"כן, בדיוק דיברתי איתו על זה! אמרנו שעכשיו אני צריך לגלח את השיער כדי שנחזור להיות תאומים. זה לא רק שאנחנו דומים, היינו חברים טובים וכל הזמן אנחנו בקשר. אני שמח בשבילו שהוא זכה לחזור לבית"ר ולשחק שם, הוא גם שחקן טוב ולפני הכל בן אדם טוב וחיובי, אני אוהב אותו".