מסירים את הכפפות: מאבק השוערים בנבחרת גרמניה נכנס להילוך גבוה

כאשר יעלה ביום רביעי בערב לכר הדשא בדורטמונד ויעמוד בשער גרמניה במשחק הידידות מול ארגנטינה, יחשוב מארק אנדרה טר סטגן על שני פנדלים.

כי הרי ארגנטינה היתה היריבה הביתית הראשונה שלו במדים הלאומיים. ב-15 באוגוסט 2012 הוא נזרק למערכה במפגש הידידות בפרנקפורט בדקה ה-30 אחרי שרון-רוברט צילר הכשיל את גונסאלו היגואין ברחבה והורחק. המשימה הראשונה שלו היתה, אם כך, לעצור את הפנדל של ליאו מסי - וזה בדיוק מה שטר סטגן עשה. הוא קלט בעיטה חלשה יחסית של הפרעוש, והתשואות ביציעים היו רמות. בהמשך אמנם ניצלה ארגנטינה יתרון מספרי ושער עצמי מגוחך של סמי חדירה כדי לנצח 1:3, אך התחושה הכללית של הכוכב הצעיר היתה חיובית. אחרי קצת יותר מעונה בין הקורות של מנשנגלדבאך, מיצב את עצמו הבחור בן ה-20 כשוער העתיד של גרמניה.

מאז הוא מחכה. שבע שנים תמימות חלפו, הוא ביצר את מעמדו כאחד השוערים המובילים בעולם בזכות שלוש עונות נהדרות בברצלונה, אולם בנבחרת כמעט שום דבר לא זז. מנואל נוייר היה ונשאר הבחירה האולטימטיבית של המאמן יואכים לב, והתסכול בסופו של דבר יצא החוצה. יש שיגידו שזה אפילו לקח יותר מדי זמן, אך בתום פגרת הנבחרות הקודמת בספטמבר השמיע טר סטגן סוף כל סוף את קולו. הוא היה אמור, לפי הדיווחים, להיות בהרכב במשחק מוקדמות יורו 2020 מול צפון אירלנד, אולם הפסד 4:2 להולנד בהמבורג דווקא שיחק באופן פרדוקסלי לידיו של נוייר. המצב העדין הפך את המפגש בבלפסט לקריטי, ולב לא רצה "להמר" ולבצע שינוי בין הקורות אשר מצריך התאמות בסגנון ההגנה, והפר לכאורה את הבטחתו. זה כבר היה קצת יותר מדי.

"המסע בנבחרת היווה מכה קשה. קשה לי למצוא הסבר למה שקורה. אני עושה את המיטב בכל יום כדי להשפיע על החלטת המאמן, אבל מסתבר שזה לשווא", הוא העיר. נוייר בחר להגיב פומבית. "טר סטגן לא אמר לי שום דבר כאשר היינו ביחד בנבחרת. באופן כללי, אני חושב שאנחנו תמיד צריכים לפעול כקבוצה. לא בטוח שהתבטאויות כאלה מועילות", הצהיר הקפטן אחרי שהפגין יכולת גבוהה בתיקו צמרת 1:1 של באיירן מינכן בלייפציג, ודאג להוסיף: "אני נמצא בכושר מצוין". רצה הגורל, וטר סטגן בדיוק הגיע לביקור מולדת כאשר ברצלונה התארחה אצל דורטמונד במחזור הפתיחה בליגת האלופות. ושם, על אדמת גרמניה, הוא כבר הסיר את הכפפות. "אי אפשר לצפות מאלה שלא משחקים להיות מרוצים. אם חושבים על הדרך בה נהגתי בכל השנים שחלפו, אני חושב שאמירותיו של נוייר לא מתקבלות על הדעת. הוא לא צריך לדבר על הרגשות שלי".

קל להבין את כוונתו העיקרית של טר סטגן, אשר ציפה - בצדק מבחינתו - להיות השוער הראשון של גרמניה במונדיאל ברוסיה. נוייר החמיץ אז עונה שלמה בגלל פציעה בכף רגלו, ושב לפעילות שבועות ספורים לפני הטורניר. היה ברור שהקפטן אינו בכושר מלא, אך לב העדיף אותו בכל זאת על פני כוכב בארסה. בשורה התחתונה, קשה להאשים ישירות את נוייר מקצועית בהדחה המבישה בשלב הבתים, אך להחלטת המאמן היתה השפעה פסיכולוגית לא מבוטלת. כפי שהסביר העיתונאי רפאל הוניגנשטיין, "היה בכך מסר לא נכון עבור שחקנים אחרים". כולם בסגל ידעו כי יש בסגל שחקנים חסינים מבחינת הבוס, והדבר הוביל למתח ולתסיסה בחדר ההלבשה. עם זאת, טר סטגן לא הוציא אז מילה שלילית מהפה ותמך ללא סייג בחברו, מתוך ציפייה כי הדברים עשויים להשתנות בכל זאת בעתיד. הם לא השתנו. בדיוק להיפך - לב חזר והדגיש כי נוייר יישאר מספר אחת ללא עוררין.

לטר סטגן יש סבלנות. הוא הפגין אותה, למשל, כאשר חתם בברצלונה במאי 2014 וגילה לתדהמתו כי הוחלט להנחית בקאמפ נואו באותו קיץ גם את קלאודיו בראבו. לואיס אנריקה בחר את הצ'יליאני כשוער הבכיר בליגה, והגרמני הסתפק במשך שנתיים בהופעות בליגת האלופות ובגביע הספרדי. "זו היתה תקופה קשה", הוא הודה בדיעבד, אך התעקש להישאר למרות ההצעות המפתות - ובא על שכרו כאשר פפ גווארדיולה לקח את בראבו למנצ'סטר סיטי. ואולם, בנבחרת המצב שונה בתכלית, והמתחרה המוביל לא יכול לעבור למקום אחר. אז הסבלנות פגה לפני חודש, ועיתוי העימות היה מצוין מבחינת אליל בארסה.

כי טר סטגן הפגין יכולת אדירה מול דורטמונד, הביא לקטלאנים נקודה יקרה בתיקו מאופס, ואף הדף בין היתר את הפנדל של מרקו רויס. המחמאות זרמו מכל עבר, ג'ורדי אלבה ולואיס סוארס הגדירו את חברם כשוער הטוב בתבל, וטענותיו נגד הקיפוח המתמשך בנבחרת התחדדו. זו גם היתה דעתם של פרשנים גרמנים רבים, במיוחד אלה המקורבים לטר סטגן מתקופתו המופלאה בקבוצת נעוריו מנשנגלדבאך, וההמולה התקשורתית הוציאה את אולי הנס מהכלים. הנשיא היוצא של באיירן מינכן פצח במתקפה חזיתית על כולם בניסיון ביזארי להגן על שוער באיירן.

"זו בדיחה. הנושא הזה בכלל לא צריך לעמוד לדיון. ההיררכיה בקרב השוערים חייבים להיות מוגדרת, ואם נוייר כשיר אין מקום לוויכוח אודות היותו השוער הראשון. העיתונים ממערב המדינה תומכים בקולניות בטר סטגן כאילו הוא זכה ב-17 גביעי עולם, אבל נוייר לא מקבל סיוע מהתקשורת בדרום גרמניה", טען הנס, אשר מתח על הדרך ביקורת קשה על ההתאחדות. זודויטשה צייטונג, העיתון המוביל בדרום גרמניה, הגיב בציניות להאשמה ההזויה. "בסיוע גרטה טונברג, אנחנו קוראים לכל תושבי בוואריה לקיים הפגנות למען נוייר בכל יום שני. אנו דורשים לשריין את מקומו של נוייר עד מונדיאל 2026 לפחות ולקנוס כל מי שיתבטא בזכות טר סטגן", נכתב במאמר מערכת ארסי במיוחד.

התלונות של הנס אבסורדיות במיוחד כי רק ימים קודם לכן פורסם טור לזכותו של נוייר בזודויטשה צייטונג, במסגרתו הדגיש העיתונאי כריסטוף קנר כי מדובר בעניין של עיתוי. הוא הזכיר את הורסט בלנקנבורג, הבלם הגרמני הפנומנלי של אייאקס הגדולה מתחילת שנות ה-70', אשר זכה בשלושה גביעי אלופות ברציפות לצידו של יוהאן קרויף, אך לא לבש את חולצת הנבחרת אפילו פעם אחת - הוא פשוט שיחק בתפקידו של פרנץ בקנבאואר, ולכן לא היה רלוונטי. זה היה המסר כלפי טר סטגן - תתמודד עם גורלך המר. ככה זה כאשר אתה נולד בשנה הלא נכונה וחי בצילו של נוייר.

וזה באמת עניין של מזל. לנוייר עצמו, למשל, היתה מנה גדושה ממנו בתחילת הקריירה. אוליבר קאן פרש מהנבחרת ב-2006 אחרי שהפסיד בקרב על האפודה הראשונה במונדיאל הביתי ליינס למאן, אשר עזב את המדים הלאומיים בעצמו ב-2008. ההתמודדות לקראת המונדיאל בדרום אפריקה היתה פתוחה, אם כך, לרווחה בפני הדור הצעיר, ונוייר דורג רק רביעי בתחרות זו פחות משנה לפני ההתמודדות. רוברט אנקה, רנה אדלר וטים ויזה סומנו כמועמדים המובילים. מה קרה לאחר מכן? לב העדיף לפסול את ויזה בגלל אופיו הבעייתי, אנקה התאבד, ואדלר נפצע ממש לפני גביע העולם. הניתוח בצלעותיו של אדלר הוגדר כמהלומה קשה מאוד לתוכניותיו של לב, אבל נוייר לקח את הצ'אנס בשתי הידיים, ומאז הכל היסטוריה. איש לא יודע כיצד היתה מתפתחת הקריירה שלו לו שוער לברקוזן דאז היה בריא. לפי השמועות בתקשורת, באיירן התלבטה לפני מונדיאל 2010 בין אלדר לנוייר כרכש שיהפוך לשוער העתיד שלה. ההתלבטות הוסרה אחריו.

הגורל של טר סטגן שונה, אך הדיון בסוגיה לגיטימי ביותר. אחרי הכל, אם לב הדיח את קאן האגדי לטובת למאן ב-2006, הוא יכול להזיז גם את נוייר אם המתחרה עדיף מקצועית. זה הרי המאמן שחתך באכזריות ללא התרעה מוקדמת את תומאס מולר, מאטס הומלס וג'רום בואטנג. במשך תקופה ארוכה יש תחושה כי זה המצב, ונוייר - גם אם אינו האחראי הבכיר להתרסקות הגרמנית - לא הציל בלשון המעטה את הנבחרת בליגת האומות בשלהי 2018 ובמוקדמות יורו 2020. העובדה כי טר סטגן זכה לשחק פעם אחת בלבד, כמחליף במשחק ידידות, מאז המונדיאל רומזת כי לא רק שיקולים מקצועיים נלקחים בחשבון. התגובה הנמהרת של נוייר על התלונות של טר סטגן גורסת שהוא בלחץ, ולפני שבועיים הגיעה גם הכותרת האבסורדית מכולן. הנס, שמסרב להירגע לפני היציאה לפנסיה, הצהיר לפתע כי באיירן לא תשלח כלל שחקנים לנבחרת במידה ונוייר יסופסל. המנהל הספורטיבי אוליבר בירהוף נאלץ להבהיר לנשיא המכובד כי הרעיון נוגד את חוקי פיפ"א ויגרום להשעיית הבווארים - אז הנס ירד מיד מהעץ.

אז אין חרם באופק, ולב יספסל ביום רביעי את נוייר - למשחק אחד בלבד. במפגש הידידות מול ארגנטינה יעמוד טר סטגן בין הקורות ויעשה הכל על מנת לחזק את מניותיו. הוא כבר בן 27 ומאס בהמתנה. הוא ייזכר בפנדל של מסי שהדף לפני שבע שנים, גם אם חברו לברצלונה כלל לא בסגל היריבה הפעם. הוא ייזכר בפנדל של רויס שהדף לפני חודש באיצטדיון בו תתקיים ההתמודדות. הוא מרגיש שהקרב אבוד, וכבר ידוע כי נוייר יחזור להרכב למשחק מול אסטוניה במוקדמות, אבל מסרב להיכנע. עם 200 הופעות במדי ברצלונה בכל המסגרות, הוא יודע שהצדק איתו.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק