מה עשינו בפגרה
באו: דרק רוז (חופשי, ממינסוטה), סקו דומבויה (רוקי, בחירה 15), טוני סנל (בטרייד ממילווקי), מרקיף מוריס (חופשי, מ-OKC), טים פרייזר (חופשי, ממילווקי), ג'ו ג'ונסון (מהנפטלין), כריסטיאן ווד (חופשי, מניו אורלינס), ג'ורדן בון (רוקי, בחירה 57), לואיס קינג, דונטה הול וטוד וויטרס (חוזים מובטחים חלקית).
עזבו: וויין אלינגטון (חופשי, לניקס), ג'ון לואר (בטרייד למילווקי) איש סמית' (חופשי, לוושינגטון), גלן רובינסון השלישי (חופשי, לגולדן סטייט), זאזה פאצ'וליה (פרש), חוסה קלדרון (עוד לא פרש).
כמה גרוע היה הסגל שמסביב לבלייק גריפין ואנדרה דראמונד בעונה שעברה? מבין 18 השחקנים ששיחקו בדטרויט פרט להם, רק אחד קלע ביותר מ-44 אחוזים מהשדה (ג'ון לואר שקלע 3.8 נקודות למשחק). בלייק ודראמונד היו מספיק טובים כדי לסחוב את הצוות המסייע המגוחך הזה לפלייאוף, אבל שם מילווקי לא ריחמה וטאטאה את הפיסטונס בהפרש ממוצע של 23.8 נקודות. לכן מטרת הקיץ המרכזית של אד סטפנסקי, האיש החזק בהנהלת דטרויט כרגע, הייתה לספק לשני השחקנים הבכירים שלו מישהו לעבוד איתו.
לא היה לסטפנסקי יותר מדי מרחב תמרון: לא מקום מתחת לתקרת השכר, לא שחקנים אטרקטיביים לטרייד ולא קבוצה עם אפיל שמושך כוכבים. אז הוא הביא שחקנים שהיו טובים פעם: דרק רוז שהחזיר את עצמו לרלוונטיות בעונה שעברה במינסוטה, ג'ו ג'ונסון בן ה-38 שהחזיר את עצמו לרלוונטיות כ-MVP של ליגת 3X3 שהיא סוג של ליגת וותיקים, ומרקיף מוריס שלא החזיר את עצמו לרלוונטיות עדיין. הוא היה מוכן לספוג את החוזה של טוני סנל שהלך לאיבוד במילווקי, קיבל בתמורה את הבחירה ה-30 בדראפט והרוויח שחקן כנף סולידי לרוטציה.
לצד הוותיקים החדשים, בדטרויט מאוד מקווים לראות קפיצת מדרגה של הצעירים שהצטברו שם בשנים האחרונות. עיקר התקווה מופנית כלפי מומחה השלשות לוק קנארד, ש-15 הנקודות שקלע ב-48.9 אחוזים מהשדה היו הדבר הטוב היחיד שיצא לפיסטונס מהפלייאוף, וכלפי ברוס בראון, שתפס מקום בחמישייה בזכות ההגנה שלו והראה יכולות אול אראונד מעניינות בליגת הקיץ (כולל 8.3 אסיסטים למשחק). הרוקי הבכיר הוא שחקן הכנף הצרפתי סקו דומבויה, שיהיה השחקן הצעיר בליגה השנה (יהיה בן 19 בדצמבר). מדובר באתלט שבנוי לתלפיות, אבל כרגע הוא גולמי מאוד וקשה להאמין שיהיה אפקטיבי כבר השנה.
ציון הקיץ: 4. דטרויט תקועה בלימבו של בינוניות נצחית, היא נעה בין מקומות 8-12 ב-11 (!) העונות האחרונות. בקיץ האחרון לא קרה שום דבר שיכול להזיז אותה משם. לסטפנסקי לא היו יותר מדי כלים, אבל הוא לא הראה נחישות או יצירתיות שמסוגלת לשנות גורל בלתי נמנע.
מי מו
חמישייה: רג'י ג'קסון, ברוס בראון, טוני סנל, בלייק גריפין, אנדרה דראמונד.
ספסל: דרק רוז, טים פרייזר, לנגסטון גאלוויי, קיירי תומאס, לוק קנארד, ג'ו ג'ונסון, סקו דומבויה, סבי מיכאליוק, מרקיף מוריס, כריסטיאן ווד, ת'ון מאקר.
מאמן: דווין קייסי (עונה שנייה בדטרויט ו-11 כמאמן ראשי בליגה, מאזן קריירה 348:414).
הכוכב: בלייק גריפין נמצא בשלב מוזר בקריירה שלו. בעונה שעברה הוא נראה כמו פרנצ'ייז פלייר אמיתי, השלים את המטמורפוזה לפוינט פרורוורד שקולע מבחוץ, סיפק שורה סטטיסטית נפלאה של 24.6 נקודות, 7.5 ריבאונדים, 5.4 אסיסטים ו-2.5 שלשות למשחק ונבחר לחמישייה השלישית של העונה, ובכל זאת הוא נחשב לאחד מהשחקנים שאף קבוצה רצינית לא מוכנה לגעת בהם. זה קורה בגלל שילוב של חוזה ענק, שנותרו בו שלוש שנים ו-110 מיליון דולר, גיל 30 ומועדות גבוהה מאוד לפציעות. העונה החולפת הייתה הבריאה ביותר שלו בחצי השני של העשור, אבל הוא החמיץ שני משחקים בפלייאוף ועבר פרוצדורה בברך אחריו. אם הוא יהיה בריא ותהיה סביבו קבוצה ראויה, אולי עוד נשמע ממנו בשלבים הגבוהים של הפלייאוף יום אחד.
אנצל את הרובריקה הזו גם כדי להזכיר את קיומו של אנדרה דראמונד, המפלץ ששולט בשנים האחרונות בקטגוריות הריבאונד. דראמונד משתפר קצת כל עונה, אבל עוד לא ביצע את קפיצת המדרגה ההגנתית שתאפשר לו להיות עוגן של ממש. הוא יוכל לצאת מהחוזה בקיץ הבא וכנראה יעשה את זה, מה שיהפוך אותו לאחד השחקנים החופשיים הבכירים בשוק.
האקס פקטור: איזה כיף לכתוב על דרק רוז בהקשר כזה. אחרי עונה של 18 נקודות למשחק, הוא מגיע לקבוצה שזקוקה נואשות לסקורר מהספסל. רוז יוכל להשתלט על דקות המנוחה של בלייק גריפין ולקחת על עצמו משחקים גם במאני טיים. אם הוא ישמור על היכולת ממינסוטה ויישאר בריא (גם בעונת הקאמבק הוא שיחק רק 51 משחקים), הוא יוכל להיות הדבר הקרוב ביותר שיש לדטרויט לצלע שלישית.
ולכדור הבדולח
תחזית נועזת: כריס פול יגיע בטרייד במהלך העונה ויחבור מחדש לבלייק גריפין. זה יהיה מהלך נועז מאוד גם בגלל המאפיינים הידועים של פול (בן 34, נפצע כל עונה, ירוויח 124 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות) וגם בגלל שהיחסים שלו עם בלייק בקליפרס הלכו והידרדרו עם השנים. אבל דטרויט צריכה להיות נועזת והיא אחת משתיים-שלוש הקבוצות היחידות ש-CP3 יכול להיות הגיוני עבורן. היא יכולה לבנות חבילה של חוזים גמורים והחוזה של סנל וסביר שגם תקבל בחירת דראפט בתמורה לספיגת החוזה של פול.
למה זה טוב לדטרויט? כי אף שחקן טוב יותר לא יגיע; כי בלייק לא רוצה להעביר את שלוש השנים הקרובות בבינוניות מוחלטת ויודע להעריך את האיכויות של חברו לקבוצה לשעבר; כי עד שהחוזה של גריפין יסתיים דטרויט גם ככה לא תוכל לבצע בניה מחדש, אז עדיף לתת לשנים האלה הזדמנות אמיתית ולפתח את הצעירים בקבוצה שמסוגלת להצליח; כי פול העביר את השנתיים האחרונות בצילו של ג'יימס הארדן ובהחלט ייתכן שבסיטואציה הנכונה הוא עדיין אחד הרכזים הטובים בעולם (פתיחת עונה מוצלחת ב-OKC, שאני מאמין שתקרה, תחזק את הקייס); כי דטרויט צריכה לתת לדראמונד סיבה להישאר בקיץ.
גזר הדין: אם התחזית הנועזת תתממש, יהיה קל הרבה יותר לדמיין את דטרויט מגיעה לפלייאוף ואולי אפילו עושה שם משהו משמעותי. אבל גם במקרה הזה היא תהיה תלויה בבריאות של שלושה מהשחקנים הכי פציעים בליגה. לכן, בשקלול האפשרויות, האופציה הסבירה ביותר היא עוד עונה לקולקציית הבינוניות. 44:38 שלילי ומקום 10-11.