יצאו בריאים ושלמים: הטרייד על מייק קונלי ישדרג את יוטה למעמד של קונטנדרית

הטרייד של אנתוני דייויס וערב הדראפט על שלל התרחשויותיו תפסו את מירב תשומת הלב של חובבי ה-NBA בשבוע וחצי שעברו מאז הזכייה של טורונטו באליפות. אבל היו בתקופה הזו עוד כמה התרחשויות מעניינות, ואני לא מתכוון לטקס חלוקת פרסים שנערך הלילה (בין שני לשלישי), נדמה לי למצטייני עונת 2016/17. היום אתמקד בטרייד אחד משמעותי מאוד, בכמה קבוצות שמזיזות כלים לקראת הקיץ המרתק ובשאלה שיכולה להיות אחת המשמעותיות ביותר לעונה הבאה.

עוד בנושא:

אנטטוקומפו זכה בתואר ה-MVP והצהיר בדמעות: "זאת רק ההתחלה"
"סטיב קר אמר לדוראנט שהוא יכול לחזור לשחק, הוא זועם על הווריירס"
דיווח: ברוקלין תחתים את דיאנדרה ג'ורדן כדי לפתות את דוראנט
דיווח: קוואי לאונרד ויתר על אופציית השחקן, עשוי להישאר בטורונטו

המהלך של יוטה מסמל יותר מכל את התחושה של קבוצות במערב שכדאי להמר על ההווה. ככל הנראה, הנהלת הג'אז היססה לבצע את המהלך הזה בדדליין של העונה שעברה, אבל מאז נפתח חלון הזדמנויות למאבק אמיתי על האליפות. מדובר בהימור עם מחיר לא מבוטל. יוטה ויתרה על בחירת הסיבוב הראשון שלה בעונה שעברה (גרייסון אלן), על בחירת הסיבוב הראשון שלה השנה, על בחירת סיבוב ראשון עתידית ועל שחקן רוטציה חשוב בחוזה מאוד נוח (ג'יי קראודר) בשביל רכז שיתחיל את העונה הבאה כשהוא בן 32, גיל בו שחקנים מסוגו נוטים להתחיל לדעוך, שעבר כמה פציעות בשנים האחרונות.

אבל השדרוג שקונלי יוצר הוא בדיוק זה שעושה את ההבדל בין עוד קבוצת פלייאוף לקבוצה שיש לה פוטנציאל להפוך לקונטנדרית של ממש. מדובר באחד משחקני הפיק נ' רול המיומנים בליגה, שחקן שיודע לקחת מה שההגנה נותנת וליצור מצבי זריקה טובים לעצמו או לחברים מכל משבצת אליה הוא מגיע. לאורך השנים בממפיס הוא למד למצוא את המרווחים הקטנים שניתן לפעול בהם בקבוצה שלא סיפקה לו ריווח או קלעי שלשות איכותיים למסור להם. עם הזמן הוא הפך לדומיננטי יותר והשתפר בעקביות, תוך שמירה על יחס אסיסטים/איבודים מהגבוהים בליגה. כשהוא בריא, הוא פוינט גארד בכיר ולא מוערך מספיק, והוא בהחלט יכול להתברר כחוליה החסרה לקבוצה טובה כדי להפוך למצוינת, בדומה לחברו הטוב מארק גאסול.

החשיבות הרבה ביותר של קונלי תהיה בהורדת העומס ההתקפי מדונובן מיטשל, שהיה היחיד בסגל של קווין סניידר שמסוגל ליזום מול הגנות איכותיות. בעוד שמיטשל ביצע קפיצת מדרגה בחצי השני של העונה, בפלייאוף בלט שוב הקושי שלו להתמודד לבד מול הגנות שלא מוטרדות מאף אחד חוץ ממנו. עם קונלי, יהיה לג'אז צמד גארדים שלא ירגיש נחות מאף צמד בליגה. יחד עם ג'ו אינגלס, ניתן לדבר על שלושה שחקנים שקולעים נהדר מבחוץ ויודעים מה לעשות עם הכדור ביד. כל השלושה גם מתאימים מאוד לשיטה של סניידר, שכוללת הרבה תנועה והנעת כדור כדי ליצור יתרונות מצטברים. בשנה הבאה יהיה לו עוד שחקן בכיר שיידע לנצל את היתרונות האלה. יוטה היא קודם כל קבוצת הגנה גדולה, אבל אחרי הטרייד ההתקפה אמורה להיות מספיק טובה כדי שהמכלול ייצור את אחת הקבוצות הטובות בליגה, לפחות בעונה הרגילה.

הטרייד יצריך מדניס לינדזי וג'סטין זאניק, סגן הנשיא לענייני כדורסל והג'נרל מנג'ר החדש של יוטה, להשתמש כמעט בכל המקום הפנוי של הג'אז מתחת לתקרת השכר. שאר התוכניות שלהם לקיץ תלויות בעיקר במה שהם יעשו עם שחקן אחד: דרק פייבורס. שחקן הפנים הסולידי תפקד בשנים האחרונות כפאוור פורוורד הפותח וכמחליף של רודי גובר בעמדת הסנטר. קשה היה לשים לב לכך בצל של גובר, אבל פייבורס הפך עם הזמן בעצמו לאחד משחקני הפנים ההגנתיים הטובים בליגה, ושכלל את היכולות ההתקפיות שלו. אבל בשנתיים האחרונות יוטה הייתה טובה יותר באופן עקבי כאשר הקיפה את גובר בארבעה שחקני חוץ, בעיקר חמישייה שכללה את ג'יי קראודר שעבר בטרייד.

פייבורס ירוויח בעונה הבאה כ-17 מיליון דולר, אבל ליוטה יש אופציה להשתחרר מהחוזה שלו עד לחמישי ביולי ולפנות כך מקום להחתים שחקן אחר על חוזה בסדר גודל דומה. זה לא יספיק לסופרסטאר, אבל יכול להספיק לשחקן משמעותי שיתאים יותר מבחינה סגנונית. ככל הנראה לינדזי וזאניק מעוניינים להשאיר את פייבורס. הם התאמצו לבצע את הטרייד על קונלי מבלי לוותר עליו, אבל אם תצוץ הזדמנות להחתים פאוור פורוורד בכיר יחסית עם איכויות של שחקן כנף, הם יתקשו לוותר על כך. אפשרות פחות מדוברת היא טרייד על פייבורס, לקבוצה שתחפש דרך לפנות מקום מתחת לתקרה או פשוט לקבוצה שתחפש סנטר פותח ראוי. אם פייבורס יישאר, ניתן להניח שיוטה תחפש סטרץ' 4 במחיר מינימלי, תחשוב על הרכבים נמוכים עם רויס או'ניל, תחפש טרייד בקיץ או במהלך העונה ותיתן הזדמנות לג'ורג' ניאנג, פאוור פורוורד מגוון שמצא את עצמו ברוטציה בסדרה מול יוסטון. אם משהו מכל אלה יתפוס, יוטה תוכל להיות קבוצה נהדרת.

שתי הקבוצות נמצאות בסיטואציה שונה לחלוטין, אך בינתיים שתיהן ביצעו מהלכים דומים, כאלה שעזרו להן לוותר על חוזים שהן לא רצו. בוסטון ויתרה על ארון ביינס, שנתן לה דקות טובות בעמדת הסנטר, ואם קיירי אירווינג ואל הורפורד יעזבו יישאר לה הרבה מאוד מקום מתחת לתקרת השכר. כרגע קשה לדעת מה דני איינג' זומם לעשות עם המקום הזה, ההיגיון הוא שהוא יחפש שחקנים צעירים שיתאימו לסגל שבמקרה כזה יהיה אחד הצעירים בליגה, אבל יש שמועות שקושרות את הסלטיקס גם עם שחקנים וותיקים. אם איינג' יתמקד בבניית קבוצה עתידית, הוא יוכל להרוויח מכך שרוב הקבוצות האחרות עסוקות בהווה, בוסטון אפילו יכולה להפוך לקבוצה שסופגת חוזים לא רצויים ומקבלת נכסים עתידיים בתמורה, תוך כדי שהסגל שלה הוא עדיין כזה ששווה פלייאוף. אגב, גם מרכוס מוריס מסיים חוזה ואם הוא לא יישאר הוא יוכל להיות אופציה מאוד אטרקטיבית, למשל ליוטה.

מילווקי מפנה מקום בעיקר בשביל השחקנים שלה. המטרה המרכזית של ג'ון הורסט, הזוכה הטרי בתואר מנהל השנה של הליגה, היא לשמור על שלושת שחקני החמישייה שמסיימים חוזה: כריס מידלטון, מלקולם ברוגדון וברוק לופז. יהיה יקר מאוד להשאיר את כולם ומסתמן שבעלי הבית לא מוכנים לשלם מס מותרות, לכן הורסט נפטר מכל עודף אפשרי. הוא ויתר על הבחירה ה-30 בדראפט כדי לשלוח לדטרויט את טוני סנל ולקבל בחזרה את ג'ון לואר, שיש לו חוזה קטן יותר שמסתיים השנה, מה שיקל על אופציית הביי-אאוט. ניתן להניח שהבאקס יוותרו על ניקולה מירוטיץ' וג'ורג' היל ויכוונו לשמירה על החמישייה, הסתמכות על הצעירים המשתפרים על הספסל (הרבה שחקני כנף ודי ג'יי ווילסון כשחקן פנים מסקרן) וניסיון למצוא אופציות זולות להתחזק במהלך העונה. הבעיה היא שמידלטון וברוגדון יהיו מאוד אטרקטיביים הקיץ. הם בני 27 ו-26 בהתאמה, ויתאימו גם לקבוצות שחושבות על ההווה וגם לקבוצות עם מבט לעתיד הקרוב, כמו בוסטון ודאלאס. ברוגדון הוא שחקן חופשי מוגבל, אבל סביר שתהיה קבוצה שתיתן לו הצעה מעט מוגזמת בתקווה שמילווקי תהסס להשוות.

במהלך טרי מהיממה האחרונה, פורטלנד קיבלה את קנת' בייזמור ושלחה לאטלנטה את אוון טרנר, במהלך שעבור ההוקס חוסך טיפה מקום מתחת לתקרה שהם לא באמת צריכים. המסר של הבלייזרס ברור: הם מוותרים על שחקן שלא קולע שלשות ומקבלים שחקן שכן. בייזמור רחוק מלהיות מומחה שלשות ומגיע אחרי עונה חלשה בתחום, אבל בעונה שלפני כן הוא קלע שלשות חופשיות לחלוטין ב-43.1 אחוזים. אם הוא יצליח להחזיר את עצמו לאיזור ה-40, היכולת שלו לעשות קצת מהכל תאפשר לו אפילו להשתלב בחמישייה של פורטלנד, שמשוועת לשחקנים שלא ניתן להתעלם מהם כדי להתכווץ מול דמיאן לילארד וסי ג'יי מקולום. במקביל, כדאי לזכור שבכלל לא בטוח שבייזמור יישאר בפורטלנד לאורך זמן. אם תצוץ הזדמנות לטרייד על שחקן משמעותי, למשל קווין לאב, החוזה הגמור של בייזמור כנראה יהיה אחד הנכסים שפורטלנד תשלח בתמורה.

לסיום, אני לא זוכר דוגמא למצב בו חוקי תקרת השכר המסובכים יצרו כל כך הרבה בלבול בשאלה כל כך חשובה, אז אנסה לעשות סדר, בלי להיכנס לפרטים המורכבים. נכון למצב הנוכחי, אם הטרייד של אנתוני דייויס יעבור כפי שהוא, ללייקרס יישארו כ-24 מיליון דולר מתחת לתקרה, סכום שלא יספיק לשחקן בכיר, כולל שחקן בקליבר של קמבה ווקר, אלא אם כן מישהו מהם יסכים לקצץ באופן משמעותי בשכר שלו. יש שתי אפשרויות בהן הסכום יעלה לכ-32 מיליון דולר שיספיקו לחוזה מקסימום. אחת היא שניו אורלינס תסכים לדחות את הטרייד עד ל-30 ביולי, השנייה היא שהלייקרס ימצאו קבוצה נוספת שתצטרף לטרייד ותיקח את שאר שחקני קצה הסגל שעוד חתומים בלייקרס, ובמקביל דייויס יוותר על בונוס של ארבעה מיליון דולר (אחרת טרייד כזה לא יוכל לקרות). לפי דיווחים שונים, כרגע שתי האופציות לא נראות סבירות, אבל אולי אם הנהלת הלייקרס תהיה עיקשת מספיק היא תצליח לארגן משהו. אם לא, האפשרות להוסיף ללברון ודייויס כוכב שלישי תהפוך לכמעט בלתי אפשרית, והלייקרס כנראה ינסו להחתים שני גארדים סבירים לחמישייה ויקוו שזה יספיק.