פי אלף יותר לברון: השלכות החבירה של קוואי לאונרד ופול ג'ורג'

ששת הימים שלקחו לקוואי לאונרד להחליט לחתום בלוס אנג'לס קליפרס הרגישו כמו נצח. זה מעיד עלינו. הצורך בגירויים מידיים, בעשרות כותרות מתחלפות כל יום, הפך שישה ימים של המתנה לתופעה בלתי נסבלת. זה מעיד גם עליו. כל השחקנים הבכירים קיבלו החלטות בשעות הראשונות של השוק החופשי, רק הוא התנהל בקצב שלו, התעלם מדעת הקהל, בדק אפשרויות ודחה את קבלת ההחלטה יום אחרי יום. קוואי מקבל החלטות כמו שהוא משחק: לאט, בנינוחות, ואז פתאום הוא מזהה הזדמנות, עוקץ וגורם לנו להבין שהוא ידע בדיוק מה הוא עושה כל הזמן הזה.

שתי דקות אחרי הפרסום על ההחלטה, התברר שהוא לא סתם חיכה, הוא ארגן מאחורי הקלעים את הטרייד שהביא לקליפרס גם את פול ג'ורג'. במובן מסוים, קוואי לא השאיר להנהלת הקליפרס ברירה. הוא הציב את הבאת PG13 כתנאי, כשברקע מרחף האיום שהוא יחתום בלייקרס וייצור סופר-טים מעבר לכביש. במצב כזה, הקליפרס היו יוצאים מהקיץ הזה בלי כלום, עם קבוצת קצה פלייאוף חביבה שזקוקה לסופרסטאר כדי לקפוץ מדרגה, אבל לא נראה שמישהו כזה יתפנה בשנים הקרובות. גם ג'ורג' תרם את חלקו למהלך, כשהבהיר להנהלת OKC שהוא מעוניין לעזוב את הקבוצה בה חתם לארבע שנים רק בקיץ שעבר.

עוד בנושא

קוואי לאונרד בחר בלוס אנג'לס קליפרס, פול ג'ורג' מצטרף אליו
הספורטאי הכי מוכר שאף אחד לא מכיר: על שיגעון קוואי לאונרד
ווסטברוק ופול ג'ורג' כמעט נשלחו לטורונטו, הרכז גם יעבור בטרייד?
דמרקוס קאזינס עובר ללוס אנג'לס לייקרס, רייג'ון רונדו סיכם לשנתיים

המהלך של קוואי וג'ורג' מביא לשיא חדש את עידן שלטון הסופרסטארים בליגה. השחקנים הבודדים שמסוגלים להוביל קבוצות לאליפות מבינים מצוין את הכוח שלהם ומוצאים דרכים חדשות ומתוחכמות לנצל אותו. זה כבר מעבר לכוכבים שמסכימים לחתום ביחד באותה קבוצה, גם מעבר למצב בו לברון ג'יימס חותם בקבוצה ואז מכריח אותה להביא לו כוכבים נוספים. הפעם קוואי ניהל את הקליפרס עוד לפני שהוא חתם אצלם, כתנאי לחתימה אצלם. הוא כפה על לורנס פרנק, הנשיא לענייני כדורסל של הקליפרס, טרייד שבכלל לא בטוח שהוא רצה. הוא הציב אולטימטום שהכריח את פרנק לבצע את הטרייד בלחץ זמן, מה שאיפשר לסם פרסטי של OKC לסחוט ממנו כל טיפת מיץ של נכסים עתידיים.

למרות שהוא מקבל בטרייד הזה את אחד השחקנים הטובים בליגה בשיא הקריירה, מדובר בטרייד שאני בטוח שהיה לפרנק קשה מאוד לאשר. החבילה שהקליפרס שולחים לת'אנדר בתמורה היא חסרת תקדים לחלוטין, אפילו בהשוואה לחבילה שהלייקרס שלחו לניו אורלינס תמורת אנתוני דייויס. אוקלהומה סיטי תקבל חמש בחירות סיבוב ראשון, ארבע מהן לא מוגנות ואחת מוגנת לוטרי לשלוש שנים ואז לא מוגנת, שלוש מהן של הקליפרס ושתיים של מיאמי. בנוסף, ל-OKC תהיה אפשרות להחליף שתי בחירות עם הקליפרס. חבילת שבע הבחירות הפוטנציאליות האלה תתפרש על פני השנים שבין 2021-2026. גם אם סביר שהקליפרס יהיו קבוצה טובה והבחירות שלה יהיו נמוכות רוב השנים האלה, אין דרך הגיונית לשער איך הליגה תיראה עוד חמש, שש ושבע שנים. הבחירות של מיאמי חסרת הוודאות עשויות להתברר כאטרקטיביות מאוד.

הקליפרס לא ויתרו רק על בחירות, אלא גם על שני שחקנים מאוד משמעותיים. שיי גילג'ס אלכסנדר סיים עונת רוקי נהדרת ונראה כמו אולסטאר בהתהוות, שחקן מהסוג שיכול להשתלב בכל סיטואציה. הוא יכול להתברר כוויתור כואב יותר מכל בחירות הדראפט ביחד. דנילו גלינארי, שנשלח בעיקר כדי להשלים משכורות, היה בעצמו אולסטאר גבולי בעונה שעברה. בהחלט ייתכן שאם הייתה לו בחירה, פרנק היה מעדיף לקבל את קוואי ולוותר על הטרייד על ג'ורג', לשמור את כל הנכסים האלה ולהשתמש בהם כדי להתחזק במקומות הנכונים לאורך השנים.

אבל ממש לא צריך לרחם על הקליפרס. הקבוצה השנייה של לוס אנג'לס הפכה אמש למועמדת הבכירה לאליפות, אולי לא רק השנה אלא בשנים הקרובות. בקיץ שמתאפיין ביצירת צמדים אימתניים בקבוצות מלוס אנג'לס וניו יורק, הצמד הטרי של הקליפרס הוא האימתני מכולם. מדובר ב-MVP של הגמר (ושל הפלייאוף) ובשחקן שנבחר שלישי בהצבעות ה-MVP של העונה הרגילה. שניהם פורוורדים מהסוג שמכריע אליפויות בשנים האחרונות: סקוררים עם קליעה מצוינת מבחוץ, יכולת חדירה גבוהה, יכולת מסירה מספיק טובה והם גם שניים מהשומרים האישיים הטובים בליגה שמסוגלים לשמור על כל שחקן חוץ אפשרי. שניהם נמצאים בשיא הקריירה, בני 28 (קוואי) ו-29 (ג'ורג'). הנוכחות של שניהם ביחד תאפשר לדוק ריברס לתת להם את כל המנוחה שהם צריכים בעונות הרגילות. השילוב הזה נראה מבטיח יותר מלברון ג'יימס בן 34 ואנתוני דייויס, ובטח מקיירי אירווינג וקווין דוראנט עם קרע באכילס.

לעומת המצב בלייקרס, לקוואי וג'ורג' יהיה גם צוות מסייע נהדר. לורנס פרנק אמנם שימש כפיון במשחק של הסופרסטארים הבוקר, אבל מגיע לו קרדיט עצום על תהליך בנייה שאפשר לו גם לבצע את הטרייד על פול ג'ורג' וגם להשאיר סגל מצוין. מאז שהפך לאיש החזק בהנהלת הקליפרס, הוא קיבל החלטות מצוינות מכל מיני סוגים. הטרייד על בלייק גריפין הכניס את הקבוצה לתהליך בנייה הכרחי, החוזים המגוחכים של לו וויליאמס ומונטרז הארל עזרו לשמור על מקום פנוי מתחת לתקרת השכר, הבחירה בגילג'ס אלכסנדר במקום ה-11 הביאה כוכב פוטנציאלי עתידי שבלעדיו לא בטוח שהטרייד היה מתאפשר, סדרה של טריידים בעונה שעברה והקיץ אפשרה לו להשיג שחקני רוטציה טובים ואת שתי הבחירות של מיאמי שהוא העביר ל-OKC.

גולת הכותרת של הצוות המסייע היא הצמד לו-וויל ומונטרז, צמד שביחד יצר את הספסל הטוב בליגה בעונה שעברה. שיתוף הפעולה המושלם שלהם נראה מצוין גם בפלייאוף מול גולדן סטייט. הנוכחות של רכז וסנטר ברמה של שחקני חמישייה בכירים, שנהנים לעלות ביחד מהספסל ויוכלו לסיים משחקים, נותנת לקליפרס ערך מוסף שלא יהיה לאף אחת מהקונטנדריות האחרות. בין היתר, זה יאפשר לריברס לתת לקוואי וג'ורג' לנוח ביחד ולמקסם את הדקות המשותפות שלהם.

הרכז הפותח צפוי להיות פטריק בברלי הבלתי נלאה, רכז אידיאלי לצד שחקני כנף דומיננטיים שישלים עם קוואי ו-PG13 שלישייה הגנתית מפחידה. הסנטר הפותח יהיה איביצה זובאץ שחתם במהלך היום על הישארות בקבוצה. הקרואטי הצעיר והסולידי יכול לשים גוף על שחקנים גדולים, לתרום בריבאונד ולסיים טוב בצבע. לעמדה הנוספת בחמישייה ריברס יוכל לבחור בין לנדרי שאמט, מומחה השלשות הצעיר והמסקרן שיעזור לריווח, לבין מו הארקלס שהגיע הקיץ ויגדיל עוד יותר את מימד ההרתעה ההגנתי של החמישייה. סביר שריברס יבחר בהארקלס, כדי שהוא יתפקד כפאוור פורוורד וימנע מג'ורג' את הצורך לשמור על שחקנים גדולים ממנו פיזית, לפחות בעונה הרגילה. מי שלא יפתח בחמישייה יחכה על הספסל יחד עם שחקן הכנף רודני מקגרודר שהוכיח במיאמי שהוא שחקן רוטציה לגיטימי בליגה.

למי שהתבלבל בספירה, מדובר ברוטציה של תשעה שחקנים, רוטציה מאוזנת עם חלוקת תפקידים די אידיאלית. המספר הזה יכול לגדול אם שחקן השנה השנייה ג'רום רובינסון יבצע קפיצת מדרגה, ובעיקר אם אחד הוותיקים שצפויים לקבל שחרור הקיץ או במהלך העונה יבחר להצטרף. הקליפרס אמורה להיות אופציה מועדפת על שחקנים כמו אנדרה איגודלה וקייל קורבר. על החבורה הזו ינצח דוק ריברס, שכבר הוכיח שהוא יודע להוביל קבוצה לאליפות וזו סיטואציה שמתאימה מאוד גם עבורו. בראייה עתידית, ניתן גם לסמוך על הבעלים המיליארדר סטיב באלמר שישלם מה שצריך למי שצריך כדי לשמור על הקבוצה הזאת ביחד ולחזק אותה במידת הצורך. בסך הכל לא מדובר בסיטואציה סטייל גולדן סטייט שתוביל לתשלומי מיסים אסטרונומיים, לפחות לא בשנים הקרובות.

היה ברור שההחלטה של קוואי תותיר שתי מפסידות גדולות. אך מכיוון שלאחת מהשתיים הוא הביא אליפות (טורונטו תחכה להרחבה בהזדמנות אחרת), את המכה הגדולה יותר ספגה הלייקרס. רוב פלינקה הצליח לתמרן את הטרייד על אנתוני דייויס כדי לפנות מקום לחוזה מקסימום שיאפשר להביא כוכב שלישי, אבל לא הצליח להביא את הכוכב הזה. לא נוכל לדעת את מערכת השיקולים של הלייקרס הקיץ, אבל בהחלט ייתכן שההמתנה לקוואי עלתה להם באפשרות להחתים שחקן בכיר פחות טוב כמו קמבה ווקר וגם את שחקני המשנה האיכותיים יותר שלא היו מוכנים להמתין.

מיד עם היוודע הבחירה של לאונרד, הלייקרס החלו להחתים מכל הבא ליד ותוך יממה סיכמו עם חמישה שחקנים, שהם בערך כל מה שנשאר בשוק החופשי חוץ ממרכוס מוריס. לאחר ההצטרפות של דני גרין וקווין קוק וההישארות של ג'בייל מגי, רייג'ון רונדו וקנטביוס קולדוול פופ, כולם בסכומים שהולמים אותם, נדמה היה שלא נשאר מקום מתחת לתקרה של הלייקרס לעוד שחקן משמעותי.

אבל אנשי הלייקרס יכולים לסמן לעצמם וי על עבודת שכנוע מוצלחת אחת בקיץ הזה, כשהצליחו לשכנע את דמרקוס קאזינס לחתום שוב בקבוצה גדולה לעונה אחת על חוזה של 3.5 מיליון דולר. קאזינס אמנם לא זכה להתעניינות שהוא קיווה, אבל סביר שהיה יכול לקבל חוזה ארוך וגבוה הרבה יותר במקום אחר. ההבדל בין העונה של קאזינס בגולדן סטייט לזו שתהיה לו בלייקרס היא שהפעם הוא אמור להגיע כשיר ובמצב גופני הרבה יותר טוב. כמובן, החיבור הפיקנטי המחודש עם אנתוני דייויס (ורונדו) יהיה מסקרן עוד יותר כשלצידם גם לברון ג'יימס.

בעוד שקאזינס יספק את תוספת הכישרון שהלייקרס כל כך חיכו לה, ההגעה שלו, יחד עם שאר המצטרפים, יוצרת קבוצה שהיא שעטנז שקשה לדמיין איך הוא ייראה כקבוצת כדורסל. קייל קוזמה משלים את רביעיית השחקנים הבכירים בקבוצה, וכולם פורוורדים או סנטרים שלא ברור איך הם אמורים לשחק ביחד. רונדו הוא הרכז היחיד עם קבלות בסגל הזה, אבל חוסר ההתאמה שלו לקבוצה של לברון רק מתגבר כשמוסיפים למשוואה את דייויס וקאזינס. פרנק ווגל ו-15 העוזרים הבכירים שלו יצטרכו סמסטר בהוגוורטס כדי להבין איך לחלץ מהחבורה הזאת חמישיות שיש בהן גם מוביל כדור נוסף פרט ללברון, גם קליעה מבחוץ, גם הגנה וגם מספיק כישרון. זה נראה יותר מדי דומה לעונה שעברה ולבנייה שלא לקחה בחשבון את הדרך הנכונה לבנות קבוצה סביב לברון.

אבל בסיטואציה שנוצרה, לא הייתה לפלינקה יותר מדי ברירה. הוא לא יכול להרשות לעצמו לוותר על הזדמנות להביא את קאזינס במחיר מוזל, או כל אחד משאר השחקנים שהוא סיכם איתם ב-24 השעות האחרונות. אולי הוא יצליח להשתמש בחלק מהשחקנים האלה, ובעיקר בקאזינס, כדי לבצע טרייד במהלך העונה על שחקן מתאים יותר לקבוצה של לברון ואנתוני דייויס. אולי זה גם יעבוד ככה. לפעמים מספיק כישרון מוצא את הדרך להתחבר גם בתנאים לא אידיאליים.

הטרייד על פול ג'ורג' הכניס קבוצה נוספת לרשימת המעורבות - אוקלהומה סיטי. קשה לדבר על OKC כמפסידה, כי היא קיבלה צעיר מאוד מבטיח ושורה לא נגמרת של בחירות דראפט עד לאמצע העשור הבא, בחירות שחלקן יכולות להפוך לגבוהות, וגם אם לא קשה לזלזל ברצף בחירות סיבוב ראשון. סם פרסטי לא פירק מועמדת לאליפות, אלא בסך הכל קבוצה שלא נראתה כזו שמסוגלת לעבור סיבוב בפלייאוף. הדרישה של פול ג'ורג' לעבור אולי הצילה אותו משנים של קבוצה בינונית פלוס שלא מסוגלת לקפוץ מדרגה.

המפסיד האמיתי ב-OKC מהטרייד הוא ראסל ווסטברוק, ששוב רואה שחקן כנף בכיר מנצל הזדמנות כדי לברוח ממנו. הוא יהיה עכשיו בקבוצה שבונה על העתיד הרבה יותר מאשר על ההווה. עם גלינארי וגילג'ס אלכסנדר, שיצטרפו אל סטיבן אדאמס, ג'רמי גרנט, דניס שרודר, טרנס פרגוסון ואולי אנדרה רוברסון אם יהיה כשיר יום אחד, זו לא תהיה קבוצה חלשה כמו זו שנבנתה סביב ראס לפני הגעתו של פול ג'ורג', אבל קשה להאמין שזו תהיה קבוצה רלוונטית למאבקי הצמרת. לראס יש חוזה ב-OKC עד 2023, אבל במצב שנוצר מאוד יכול להיות ששני הצדדים יעדיפו אופציה של היפרדות, שתאפשר לראס למצוא קבוצה שחושבת על ההווה ול-OKC ללכת לבנייה אמיתית מחדש. השמועות על כך כבר מתחילות לזרום. השאלה היא אם ניתן לדמיין טרייד הגיוני על ראסל ווסטברוק, עם החוזה הכבד והמטען התדמיתי שהוא סוחב איתו. כרגע קשה לחשוב על קבוצה שגם תרצה וגם תוכל.