"אתאכזב מאוד אם לא אהיה שחקן מכבי תל אביב. אבל אני אהיה": ראיון עם אליאל פרץ

"מאיפה אני אתחיל?…".

לאחר שעה של דיבור חופשי וזורם, כשהוא נשאל על הסיפור המשפחתי, אליאל פרץ נעצר ולא כדי לחשוב. הפרצוף מוטה מטה, לעבר הרצפה. הוא פתח פה והוציא רק אוויר - המילים נתקעו מאחורי השיניים ולא הצליחו לצאת. בכל זאת, הוא טוען: מאז שהיה בן 14 על ספת הפסיכולוג, הוא לא דיבר על זה עם אף אחד.

"לא פשוט", ממלמל קשר הפועל חדרה שמושאל ממכבי תל אביב. "מאז שאמא עברה את התאונה, לא היה לנו פשוט לחיות".

התאונה גרמה לליליאן פרץ לנכות בת 70%, הוא מספר. מאותה נקודה היא גם לא היתה יכולה לפרנס את המשפחה.

"והיא היתה צריכה לגדל אותי, את אחי ואת אחותי", פרץ ממשיך. הם היו צריכים לעזור לה להשתקם.

"אני לא בקשר עם אבא שלי - אף אחד מאיתנו לא בקשר איתו. ההורים שלי נפרדו כשהייתי בן ארבע ואמא שלי עשתה הכול לבד. אני רוצה בהזדמנות הזו להגיד לה תודה. לא יודע אפילו איך להסביר, קצת קשה לי לפרט בפניכם. אני קצת סגור עם העניין הזה אבל אשתדל כמה שאפשר".

עוד שתיקה. והמשך.

"אבא שלי היה משתמש בסמים", הוא אומר. "הוא עשה דברים לא הכי יפים בעולם, גם ישב בכלא. לתקופה ארוכה. אמא שלי לא רצתה אותו בחיים שלה. אני הייתי קטן, גדלתי לתוך זה, אבל מי שסבלו אלה אחי ואחותי, הם היו כבר ילדים גדולים וראו הכול. הוא לא היה בבית, היה נעלם, לא היה מפרנס, לא עוזר. מה זה - להביא שלושה ילדים ולא לעזור?! ואמא שלי היתה צריכה להתמודד עם הכול לבד, ובתור ילד אתה רואה את כל זה ואין לך אפילו אבא לדבר איתו. זה קשה כל כך. ואז גם התאונה… עד אז היא עבדה בתור ספרית, אבל מאז הכול נהיה קשה יותר".

תסביר, 'קשה יותר'?

"שכל מה שהיה לך לפני כן, אתה יודע שמעכשיו לא יהיה לך. אין כסף לחשבונות ואז מנתקים לך את המים ואתה צריך לחיות כמה ימים בלי מים, ואז לחיות כמה ימים בלי חשמל".

כמה כעסת? על אבא?

"לא כעסתי בכלל. לא לקחתי אותו בחשבון כבר כאבא".

אם היה נכנס עכשיו לדירה?

"צא החוצה, זר, צא מהבית שלי. אין על מה לדבר בכלל".

ראית אותו מאז?

"לא".

אתה חושב שהוא עוקב? משוויץ בשלושה בישולים של הבן שלו מול מכבי פתח תקוה, בגול מול הפועל חיפה?

"באמת שאני לא יודע".

הוא לא ניסה ליצור קשר מאז שעזב?

"לא, אפילו לא פעם אחת. בכל מקרה אני גם לא הייתי מתקרב אליו. לא יודע מה הוא יודע עליי אבל יש פעמים שאני יושב בבית ו…", הוא לא ממשיך את המשפט. "מחקתי אותו", אומר לאחר מכן. "הוא גם התחתן עם אחרת, הביא ילדים… הדברים שהוא עשה למשפחה שלי, הלוואי והייתי יכול לספר. אבל אמרו לי לא לדבר על זה ואני מכבד את הבקשה".

כשהאב עזב ואמא ליליאן הפכה למפרנסת יחידה, אליאל בילה זמן רב אצל הסבתא והסבא בבת ים. הסבתא והאמא הן האוהדות הכי גדולות שלו, מלוות לכל משחק מאז שהוא ילד. סבא פחות יצא עקב המצב הבריאותי. הוא התפלל למענו לפני כל משחק. "למדתי מסבא המון", הוא מספר, "בזמן אמת זלזלתי בזה אבל בדיעבד קלטתי כמה חכמים היו הדברים שלו, והיום על העקרונות האלה אני חי".

מהמשפחה של אבא ניסו ליצור קשר?

"כמה ניסו, אבל אני לא מעוניין. אני מדי פעם מתכתב בוואטסאפ עם בן דוד שלי. לא נפגשנו".

ומה הקשר לקובי פרץ, הזמר?

"אח של אבא שלי. גם איתו אני לא בקשר".

הוא יודע מי אתה?

"נראה לי שכן, הוא היה קשור לאמא שלי - היא היתה עוזרת לו המון כשהיה צעיר".

אם יאורגן מפגש ביניכם?

"לא אופיע. אני לא מעוניין בשום קשר למשפחה הזו - מבחינתי הם לא משפחה. אין משפחה, אין פרץ, אנחנו היחידים שנשארו. סבא היה אומר לי 'תשנה את השם לאדרי, אתה לא פרץ'. אמרתי 'טוב, סבא' אבל אמא פסלה את זה כל פעם".

אתה עוד חושב לעשות את זה?

"לא. לא בוחרים למי להיוולד".

אז בחתונה לא יהיה שיר כניסה של קובי פרץ…

"לא, אבל אולי אחרי זה, ברחבה", הוא צוחק. "אני מאזין לשירים שלו, לא מפריע לי בכלל. הוא עבורי מה שהוא עבורכם".

עם הסיפור המשפחתי וכל מה שסיפרת לנו קודם, אתה רואה בעצמך סיפור של אנדרדוג?

"חד משמעית, כן".

אחרי ים הבישולים ב-0:3 על מכבי פתח תקוה, פרץ בן ה-22 גם הוסיף גול מול הפועל חיפה. ריצת האמוק שלו בחיפה עם מספר 7 על הגב הזכירה משהו, ואנחנו לא מדברים על סגנון המשחק. זו לא עוד דרך לתיאור הבטחה בכדורגל הישראלי. זו פשוט עובדה: איך אמר שרן ייני לאליאל, "אתה יודע שאתה דומה לערן, נכון?". ופרץ אומר: "הלוואי שאזכיר אותו גם בכדורגל".

הוא באמת מזכיר. גבוה יותר, עמדה אחרת, אבל מבטים דומים לזהבי הצעיר, והקול דומה באופן מפחיד. נוסיף את העובדה השולית - פרץ מתגורר כעת בפרויקט בו גר זהבי כשחזר למכבי תל אביב, במערב ראשון לציון. וכן, יש גם את הקטע של לגדול בלי אבא, לאם חד הורית שעובדת כספרית. כדי לשחוק את הגימיק באופן סופי נספר שלא רק זהבי מקבל תשלום עבור כל גול - באספקט זה פרץ המלפפון הקדים אפילו את הגנן. "היה לי הסכם עם סבא", אליאל מספר, "מאז שאני בן 10, על כל גול שלי וניצחון של הקבוצה הוא נתן לי 100 שקל".

עצוב, אבל את השער האחרון של הנכד, הראשון העונה, סבא לא יכול היה לראות - הוא נפטר לפני כחודש.

זהבי הוא גם המודל לחיקוי, לצד שרן ייני בארץ (בגלל האופי) ואלכסיס סאנצ'ס בחו"ל (בגלל הסיפור). "כשערן עזב לסין שרן חיבר בינינו כדי שיעזור לי. מאז אני מתייעץ איתו מדי פעם. לא על הסיפור המשפחתי - הוא לא יודע על זה בכלל. אני שואל בעיקר על הגולים, על הדיוק - 'איך אתה עושה את זה'? והוא נותן לי טיפים".

פרץ סיפור, מחוץ למגרש כפי שקראתם, בהחלט, אבל גם על הדשא. העונה הוא מבלה את קדנציית ההשאלה השלישית שלו, אחרי בית"ר תל אביב רמלה, בשנה שעברה בבני יהודה וכעת אצל העולה החדשה מעיר הארובות. התקופה בבית"ר תמה מהר, ואחרי פציעה וכמעט אפס צ'אנסים אליאל ביקש לחזור לקרית שלום, כחריג גיל בנוער. 2015/16, משחק טוב מול סכנין, וביציע היה המאמן דאז פטר בוס. הוא הגיע לשם כדי לראות שחקנים אחרים והתלהב מהקשר שמפלרטט עם ה-1.90 מ'. אחרי המשחק מנהל המחלקה אז אריאל אברהם ניגש לפרץ: "פטר והעוזר שלו עפו עליו".

בתוך שבועיים הועלה להתאמן עם הבוגרים, בעיצומו של מאבק אליפות סוער מול הפועל באר שבע. את הצ'אנס קיבל בגביע המדינה מול הפועל כפר סבא. "משחק חוויה, הרגיש כמו חלום", הוא אומר. הוא שותף גם בניצחון על בית"ר במחזור הלפני אחרון, ב-0:6 על מכבי חיפה בליגה השלים 90 דקות, והפסיד בגמר הגביע לירוקים.

שוטה ארבלדזה הגיע בעונה העוקבת ופרץ לא הרבה לשחק. כשהגיאורגי פוטר, ג'ורדי קרויף ירד לקווים ואליאל קיבל את הצ'אנס. "הוא ראה כמה רציתי את זה ואני חושב שהחזרתי לו", אומר הקשר. זו היתה תקופה שהוא סוף סוף הרגיש שהגיע לנחלה, אבל אז גם ליטו וידיגאל הגיע ומעמדו של פרץ שוב דעך. למרות שהמאמן אמר עליו שהוא יהיה קפטן הקבוצה בתוך שלוש שנים, בפועל - כמעט חודשיים הוא לא ראה דשא. "הוא תופעה", מספר פרץ על הפורטוגלי. "היו לו דברים טובים אבל לדעתי הוא לא עזר לנו מספיק. היה קצת מנותק, מערבב כזה, וקבלת ההחלטות שלו לא היתה נכונה, לדעתי".

ואז היתה העונה של ג'ורדי - אז למה הלכת לבני יהודה?

"ציפיתי ממנו, אחרי החודשיים שהיו לנו בעונה הקודמת, שכן אשחק, שכן אהיה שותף. וזה לא הלך, ועוד פעם הגיעו מלא שחקנים לקישור. אבי ריקן שקודם שיחק כמגן וכנף, חזר לתפקידו הטבעי, ומיכה שהיה כנף הפך פתאום לקשר באמצע - ומיכה זה מיכה. והיה דור פרץ, וגולסה, ועוד. בדיעבד, זו היתה טעות לעזוב, אבל רציתי לשחק, להתקדם. נכנסתי למשרד של ג'ורדי ושאלתי מה הכיוון? הוא היה נוקשה וענה 'אתה צריך לעבוד קשה יותר, לתת מעצמך יותר, אתה רדום. תראה יותר תשוקה'. גם שחקנים אחרים ניסו להסביר לי את זה".

היית אדיש מדי?

"אפשר להגיד, אבל באותה התקופה לא הסכמתי עם הביקורת. ידעתי שאני אדיש אבל חשבתי שכולם מגזימים".

כשהוא היה עם הנבחרת הצעירה בנורבגיה, שעתיים לפני סגירת חלון ההעברות, מכבי פקססה אליו את חוזה ההשאלה. פרץ הרים טלפון לקרויף: "מה קורה?". ההולנדי הסביר שמחכים לראות מה עם דור פרץ, שעשוי לעבור בעצמו. "לא אוותר על שניכם", אמר קרויף. "בסוף דור חתם על חוזה חדש", מספר אליאל, "וג'ורדי אמר לי 'החלטה שלך'. אמרתי שאני רוצה ללכת לשחק ולחזור טוב יותר. הוא שאל 'לאן אתה רוצה?'. היו כמה הצעות. בחרתי בבני יהודה. שמעתי דברים טובים על יוסי".

וזו היתה טעות, אמרת.

"כן, כי הרבה שחקנים שלנו במכבי שנפצעו ובעונה ארוכה שהתחילה עם אירופה הייתי צריך להילחם על המקום שלי. מיהרתי ללכת".

היום זה מרגיש כאילו שחקנים מעדיפים את הספסל של מכבי על הרכב בכל קבוצה אחרת.

"זה חד משמעית נכון. 12-15 משחקים מלאים במכבי בעיניי זה שווה ערך ל-40 משחקים בקבוצה אחרת".

עכשיו כשאתה משחק, לא בטוח שתרצה לחזור למכבי…

"להפך - אני עושה את מה שאני עושה כדי לחזור למכבי. בטח שארצה לחזור. זה החלום שלי".

יונתן כהן למשל בתחילת העונה אמר שהוא לא רוצה לצאת לעוד השאלה בשום אופן.

"הוא עשה את ההתקדמות שלו בבני יהודה. אני לא".

ועכשיו?

"עכשיו אני בדרך הנכונה, אבל צריך להמשיך".

אתה שמח לראות דוגמאות כמו גלזר שחזר משום-מקום, או דור פרץ, שכבר הושאל להפועל חיפה ופתאום הוא מועמד לשחקן העונה - או שאתה קולט כמה תחרות יש לך וזה מבאס?

"רואה בהם דוגמה, אבל מסתכל על עצמי. מפרגן להם שהם מצליחים, שמח בשבילם, אבל אני כאן בחדרה כדי לשחק. הרגשתי שמשהו בי תקוע. בבני יהודה קיבלתי את הכאפה - הבנתי שאני צריך להתעורר".

אז למה חדרה בכלל?

"אחי שיחק שם פעם. גמליאל".

גמליאל ואליאל - לא שמות רגילים.

"לפני שאחי נולד, סבא שלי חלם על רבן גמליאל ואמר לאמא שלי 'כך תקראי לו'. לפני שאני נולדתי הוא חלם על אליהו הנביא - אליאל", הוא מסביר. כיום משחק גמליאל בן ה-27 בליגה ב', עירוני אור יהודה. בעבר שיחק גם בחדרה. "בקיץ היו"ר אורן גולן שלח לו הודעה, 'תגיד, מה עם אחיך? שיבוא אלינו'. "ואז, כשהחלטנו, בן [מנספורד], ברק [יצחקי] ואני, שאני צריך ללכת, רוב הקבוצות היו סגורות והאופציה הטובה ביותר באמת היתה חדרה".

הוא הרי חזר למכבי בקיץ הנוכחי ושוב נלחם והפעם חשב שזה מצליח. "היה לי מחנה מצוין תחת איביץ', אבל כשחזרנו לארץ הייתי בצד כל הזמן. אני ומאוויס - רק שצ'יבוטה יודע שהוא עומד לעבור ואני לא יודע כלום. 22 שחקנים יכולים להשתתף באימון הטקטי, ולאיביץ' היה קטע, כל פעם מתכנסים, והוא אומר Eli - go out please". פרץ מחקה את הסרבי וצוחק, אבל מוחק את החיוך מהר: "זה לא כיף, חודש שלם ככה. נכנסתי אליו, אמרתי לו 'אל תשים אותי בצד, אני לא יכול להראות לך את מה שאתה רוצה לראות". הוא ענה שינסה ושלמשחק הקרוב אני לא בתוכניות שלו. היה גבר, אמר לי את האמת בפנים, אני מכבד את זה. כשהגענו למלון לפני הדרבי בגביע הטוטו וראיתי שאני לא בסגל, הבנתי שאני חייב לצאת שוב".

שיחה עם מנספורד ויצחקי, והנה, הוא רכוש של ניסו אביטן. הוא מדבר על חדרה בהתלהבות. גם שם התחיל באיטיות, אבל הוא בטוח: "לא יודע מה לא עבד אז, אבל אני יודע מה כן עובד עכשיו". מה? "השמחה, הילד שבי חזר, באיזשהו מקום הייתי כבוי ועכשיו לא". הוא מספר על עבודה מנטלית עם ז'אן טלסניקוב, אקס בית"ר. הוא מרגיש שזה משתפר.

מישהו ממכבי דיבר איתך מאז שעזבת, באו לראות?

"לא. יואב זיו התקשר פעם אחת".

השחקנים בקשר רציף, יש אפילו קבוצת וואטסאפ של שנתונים 95-96 ממחלקת הנוער הצהובה, אז עוד בניצוחו של ניר לוין. חברים בה שני הפרצים, גלזר, חוזז, יונתן כהן, שון גולדברג, צ'יבוטה ועוד. הוא מספר איך הוא כתב בקבוצה 'יפה חברים, לקחתם אליפות' וכל המכביסטים השמרנים נזעקו וענו 'לא, לא, יש עוד דרך ארוכה'. והוא החזיר להם: 'די עם זה, מה אני, עיתונאי?'. והם בשלהם: 'צריך להמשיך עד הסוף'.

אתה קולט שהם התחרות שלך? שאם אתה תצליח ותחזור למכבי, זה יהיה על חשבון מישהו מהם.

"כן. מה לעשות?".

אז מההיכרות וממה שאתה שומע - מה הסוד של איביץ'?

"מתחילת הדרך הוא היה מאוד ברור. לא היו לו ספקות איך צריך לשחק. הוא לא פחד גם להושיב את שכטר, את אלירן עטר".

הוא באמת מפחיד כמו שאומרים?

"כן. קשוח, מאוד קשוח".

ומה הסוד של חדרה?

"קשה לפרט, באמת. בהתחלה חשבתי שמזל, גול בדקה 90, 94, 88. אבל אתה רואה שיש שם אמונה בלתי מוסברת. ניסו מכין אותנו הכי טוב שיש, גם מנטלית, ומה שמיוחד בקבוצה הזו זה הביחד - מהיו"ר ועד למנהל טפירו ומי שאתה לא רוצה. גם בתקופה הלא טובה, היה שקט יחסית. עכשיו צריך לעבוד קשה ולהישאר בליגה. ואני לא מפחד להגיד - אנחנו רוצים לעשות פלייאוף עליון".

היית אצל אבוקסיס ועכשיו אביטן, ובמכבי אצל זרים. מה ההבדל?

"אני לא חושב שיש מספיק מאמנים ישראלים טובים שיכולים לאמן את מכבי. להביא אותה למקום הראוי באמת. לעומת זו, יש ניסו ויוסי. אבוקסיס, באופי שלו, הוא כמו מאמן זר. קשוח, דיסטנס, וטקטית הוא שווה ערך לכל מאמן זר שהתאמנתי אצלו. הוא מעמיד קבוצה מצוין".

יוסי יכול היה לאמן את מכבי?

"טקטית? כן. השאלה איך היה מסתדר עם סגל כזה".

ובין המאמנים של מכבי?

"כל אחד הביא משהו אחר. ג'ורדי למשל לא היה קשוח כמו אבוקסיס כמאמן. כשהיה מנהל מקצועי, כן. שוטה התחיל קשוח ואז איבד את זה. סוזה ואיביץ' הפדנטים, יורדים לפרטים הקטנים. לא מוותרים על כלום".

גם אמא ליליאן לא מוותרת לו. היא גררה אותו כילד מצפרירים למכבי, כי הרגישה ששם הוא חייב לשחק. היא כעסה עליו כשעזב לבני יהודה, וגם עכשיו היא חושבת אותו הדבר. מבחינתה, הוא היה צריך להישאר בקרית שלום. תמיד. לתמיד.

כמה יאכזב אותך אם לא תצליח לחזור?

"זה יאכזב אותי מאוד אם לא אהיה שחקן מכבי תל אביב. אבל אני אהיה".

orenjos@walla.co.il