ההתנהלות הקלוקלת של הפועל תל אביב בשנים שעד הפירוק ב-2016 היתה סוד גלוי, אבל רק היום (שלישי), עם פרסום דו"ח המפרק שאול קוטלר והגשתו לבית המשפט, מתגלים ממדי החרפה - בעיקר בתקופת אמיר כבירי ומני ויצמן.
בשנתיים שלפני הפירוק ביצעו ויצמן וכבירי את כל הטעויות האפשריות. למזלם - או שלא - גם בקרת התקציבים לא עצרה את זה בזמן. אז איך זה קרה, וכיצד נראתה השתלשלות העניינים עד ההחלטה למנות מפרק?
עוד בנושא
לחוות הדעת המלאה של המפרקים
הוגש דו"ח המפרק של הפועל תל אביב: "בהעברה מטביב לרמון החלה הידרדרות"
שילם על ייצוג פרטי מכספי המועדון: מעללי אלי טביב בהפועל תל אביב נחשפים
חוזה כפול לעומרי אלטמן, פעילות כספית אסורה: ימי רמון וכבירי בהפועל תל אביב
ב-27 ביולי 2015 הגישה הפועל תל אביב בבעלות כבירי תקציב לעונת 2016\2015. באותה נקודה היתה הקבוצה עם גירעון שוטף של כ-6.1 מיליון שקל וגירעון מצטבר של כ-27 מיליון שקל. התקציב שהוגש היה מבוסס על הכנסות של כ-33.7 מיליון שקל כאשר בעונה הקודמת ההכנסות עמדו על כ-23 מיליון שקל.
ההכנסות שנכללו בתקציב החדש כללו הגדלת הכנסות ממשחקים ל-15 מיליון לעומת 11 בעונות קודמות, והכנסות נוספות בסך 18.7 מיליון לעומת 11 מיליון בשנה הקודמת. על פי דו"ח המפרקים, הגדלת התקציב נעשתה ללא ערבויות ולא מגובות באופן ממשי. יתרה מכך, אושרו למועדון הוצאות בסכומים נמוכים בהרבה ממה שהתאפשר לה בעונה הקודמת. למשל, בעונה שלפני כן הוצאות ההנהלה בנוסף להוצאות הכלליות עמדו על 6.7 מיליון שקל. באותו הקיץ אישרו הוצאות בסך 1.3 מיליון וכמו כן שכר העובדים שעמד בשנה שלפני כן על 2.5 מיליון אושר על סכום של כ-324 אלף שקל בלבד.
כתוצאה מכך, הוגדל בצורה משמעותית שכר השחקנים של הקבוצה, מ-11 מיליון שקל ל-15.5 מיליון, וזה לא הכל. ב-6 באוגוסט בוצע עדכון נוסף לתקציב בו אישרו את העלאת תקציב שכר השחקנים ב-1.8 מיליון שקל נוספים בהסתמך על העברה בנקאית של 420 אלף שקל מצד מני ויצמן והפקדה נוספת של 1.4 מיליון שקל. בתיקי הבקרה לא נמצאו אסמכתאות להפקדת ההמחאה.
שבוע לאחר מכן, ב-13 באוגוסט, אושר לקבוצה שדרוג נוסף בתקציב, עם הגדלה של כ-4.3 מיליון בשכר השחקנים. הפירוט התבסס על הכנסות ממני וייצמן בסך 300 אלף שקל, הכנסות מפרסום בגובה 950 אלף והכנסות מהסכם של כבירי בסך 1.8 מיליון שקל. לאחר העדכון, גדל שכר השחקנים ל-21.5 מיליון שקל.
ויש עוד המשך: שבועים לאחר מכן, ב-28 באוגוסט, אושרה הגדלה נוספת בסך 5.8 מיליון שקל בתקציב ובשכר השחקנים שהגיע כבר ל-27.3 מיליון. הסיבה: 1.8 מיליון שקלים נוספים שנכנסו לכביר, הכנסה של 3 מיליון שקלים מפוג'יקום והכנסה של כמיליון שקל ממנויי זהב. מתוך ה-5.8 מיליון הללו, 4 היו בכלל ללא ערבויות.
גם כאן זה לא נעצר. ב-1 בספטמבר הוקטן התקציב ב-1.4 מיליון שקל עקב משיכה של אחת הערבויות בסכום של 1.4 מיליון שקל. בדו"ח המפרק נכתב כי "סכום זה תואם להמחאה של מני ויצמן ומסמכיה לא אותרו".
שלושה חודשים לאחר מכן, לקראת פתיחת חלון ההעברות, אושרה הגדלה נוספת בשכר השחקנים בסך 3.5 מיליון שקל והוא טיפס לסכום של כ-29.1 מיליון - הכל על סמך מצג של השקעה של הבעלים עם אסמכתאות לא מחייבות.
בתום העונה נדרשה הפועל להציג דו"חות כספיים. היא הגישה אותם ביולי 2016, ובהם מצוין שהקבוצה הייתה מצויה בגירעון תיפעולי עצום בגובה 38.6 מיליון שקל. לפי הדו"חות היו לקבוצה הכנסות של כ-21 מיליון שקל לעומת הוצאות של 59 מיליון.
למרות שהנתונים מהעונה שלפני כן היו ידועים לכל, אף אחד לא טרח לשנות את ההתנהלות. ביולי 2016 הגישה הקבוצה תקציב לעונת 2017\2016 המבוססת על הכנסות "דמיוניות" של 42 מיליון שקל - למרות שעונה קודם לכן ההכנסות עמדו על 21 מיליון שקל. אז מהיכן יצוצו לפתע עוד 21 מיליון שקלים? הפועל תל אביב האמינה בזמנו שההכנסות מפרסום יגדלו ב-4.5 מיליון שקל, ההכנסות מזכויות שידור יצמחו ב-4 מיליון נוספים, ובעלי עניין נוספים בקבוצה יזרימו 12.5 מיליון נוספים. היתר, כך חשבו, ייכנס כתוצאה ממכירת שחקנים. כך או כך, אותם "בעלי עניין" לא הופיעו, והסכום שעליו בנו בקבוצה (12.5 מיליון שקל) נבלע.
עופר אורליצקי ובקרת התקציבים "עשו שרירים" ואישרו לקבוצה תקציב בגובה 35 מיליון שקל. כמו כן, בתקציב הוכנסו סעיפים של מכירת שחקנים בלמעלה ב-5 מחמישה מיליון שקל, הכנסה של 5 מיליון נוספים מפרסום, והכנסה של כ-3.2 מיליון שקל מתרומות ובעלי עניין. בשנים קודמות הוכנסו סעיפים דומים - גם אז הם לא היו מגובים - אולם הבקרה אישרה את התקציב פעם נוספת, למרות תמרורי האזהרה.
ביולי 2016 ביקש המועדון הלוואה חדשה מחברה בשם גילמור ולשם כך דרשה להמחות לחברה המלווה את זכויותיה לקבל כסף עתידי מההתאחדות והמנהלת. למרבה ההפתעה, המנהלת וההתאחדות אישרו את הבקשה וחתמו על ההמחאות. גם פעולה כזאת, שמעידה על מצוקה כלכלית קשה, לגירעון וחוסר יכולת לעמוד בתקציב, לא גרמה לעופר אורליצקי להרים גבה.
באוגוסט 2016 עודכן שוב תקציב הקבוצה לקראת העונה שבפתח. בהסתמך על בטוחות שניתנו, הותר לקבוצה להגדיל את תקציב הקבוצה בכ-12 מיליון שקל. דו"ח הבטוחות מלמד שניתנו שש המחאות בסך כ-2 מיליון שקל כל אחת על ידי מני ויצמן ועוד המחאות של אמיר כבירי בסך 4 מיליון שקל. על פי המפרקים, "בטוחות אלה לא מומשו על ידי הבקרה והוחזרו למני ויצמן. ההמחאות של כבירי נותרו ואין זה פלא שלא ייגבה בגינן ולו שקל עד היום הזה. מצב עגום וידוע מראש. באופן מפתיע לא נמצאו צילומים של ההמחאות של מני ויצמן בתיקי הבקרה ולא נמצא תיעוד מתי הושבו לו המחאות אילו כאשר בחודש דצמבר, ארבעה חודשים לאחר מכן, הוגשה כבר בקשה להקפאת הליכים".
זה היה הסוף של הפועל תל אביב, רגע לפני הפירוק. אבל כמאמר הקלישאה, הסוף היה ידוע מראש רב זמן לפני כן.
עדי בראונשטיין, עורך דינו של אמיר כבירי, מסר בתגובה לסוגיית הפירוק: "בקיץ 2015, תוך שהוא פועל מתוך אינסטינקט טהור של אהדה לקבוצה ועם תחושת שליחות ומחויבות, מר אמיר כבירי החליט לעשות מאמצים להציל את המועדון מסכנת פירוק לאור מצבו הכלכלי הקשה וחוסר יכולתה של עמותת האוהדים למצוא לו רוכש. במהלך התקופה בה עמד בראש המועדון, מר כבירי השקיע את כל זמנו ומיטב כספו בכדי למנוע קריסתו הכלכלית. הוא עשה זאת תוך הקרבת חייו האישיים, עסקיו, ממונו וממון משפחתו".
"כשנה וחצי לאחר שעשה כל שביכולתו לייצב את המועדון כלכלית, תוך הזרמת מיליוני שקלים לקופת המועדון, ולאחר שנחשף תוך כדי תנועה למצבת החובות האמיתים של המועדון, החליט כבירי בצעד לא פופוליסטי לפנות לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו להקפאת הליכים, מתוך תקווה שניתן יהיה להציל את המועדון, שהיה קורבן לניהול כלכלי כושל וחסר אחריות במשך למעלה מעשור, ותוך כוונה להמשיך ולתמוך במועדון בזמן הקפאת ההליכים ועד שיימצא רוכש ראוי. מר אמיר כבירי שילם מחיר אישי וכלכלי יקר מאוד, ואף משלם כיום למעלה מ- 15 מיליון שקלים נוספים מתוקף ערבויות אישיות מתקופתו כבעלי המועדון. עם הגשת הדו"ח אנו לומדים את ממצאיו ומר כבירי מצר על ממצאיו המוכחשים מכל וכל, אך היות והעניין תלוי ועומד בפני בית המשפט מר כבירי ימסור תגובה סדורה בעניין לבית המשפט הנכבד".
מעופר אורליצקי נמסר בתגובה: "מפרק הפועל תל אביב זיהה בעופר אורליצקי וברשות לבקרה תקציבית 'כיס עמוק' ומקור למילוי קופת הפירוק ומשכך סימן אותו כמטרה לדו"ח עוד בטרם בדק את העובדות. אורליצקי הוא מרואי החשבון המובילים בישראל וכל פעולותיו נעשו במקצועיות. תפקידו של יו"ר הרשות לבקרה תקציבית הוא לבקר את תקציבי הקבוצות בהתאם לכללים המקצועיים. אין זה מתפקידו ומסמכותו לבדוק מעשים לא חוקיים שבוצעו, ככל שבוצעו בקבוצה".