50 שנה ל"הצדעת הכוח השחור": שבע מחאות בולטות בהיסטוריה של הספורט

המשחקים האולימפיים בברלין זכורים יותר מכל בגלל שלוש מדליות הזהב של ג'סי אוונס, שתקעו מקלות בגלגלי מכונת התעמולה של אדולף היטלר. את המדליה בקפיצה לרוחק חייב האמריקאי דווקא ליריב הגרמני הגדול שלו, קרל לודוויג הרמן ("לוץ") לונג. בשלב המוקדמות אוונס פסל את שתי הקפיצות הראשונות שלו ונראה היה שלא יעפיל לגמר. לונג, שלא אהב בלשון המעטה את הקו שבו נקטה ארצו בשנים אלו, ניגש לאוונס והציע לו להתחיל את הקפיצה השלישית מנקודה אחרת. אוונס קיבל את העצה, דילג בקלות לגמר בו ניצח את לונג לאחר דרמה ענקית שהוכרעה בקפיצה האחרונה. לאחר התחרות אוונס זכה בתהילה והפך לאייקון. לוץ לונג, מנגד, גויס לצבא הגרמני עם תחילת מלחמת העולם, נפצע בקרבות באזור סיציליה ומת מאיבוד דם בבית חולים בריטי ב-1943. במהלך המלחמה לונג המשיך לכתוב לאוונס, שנשאר בקשר עם משפחתו גם לאחר מותו.

בלי שום ספק, טקס הענקת המדליות האולימפיות המפורסם בהיסטוריה. טומי סמית' שניצח בריצת ה-200 מטר (וקבע שיא עולם חדש) וג'ון קרלוס שזכה במדליית הארד ניצלו את הטקס באולימפיאדה שנערכה במקסיקו למחאה מהדהדת נגד מצבה של הקהילה השחורה. השניים התייצבו על הפודיום ללא נעליים עם גרביים שחורים, במחאה על העוני של הקהילה. עם השמעת ההמנון הניפו השניים את אגרופיהם מעלה והרכינו את הראש. האירוע זכה לסיקור עצום בכל רחבי העולם והשניים סולקו מידית מהמשחקים האולימפיים.

הצדעת הכוח השחור שמה בצל מחאה דרמטית נוספת שהתרחשה במשחקי מקסיקו. האולימפיאדה נערכה חודשים ספורים לאחר הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה והמתעמלת ורה צ'סלבסקה ניצלה את המעמד כדי להביע מכך סלידה. לאחר שזכתה במשותף במדליית זהב יחד עם מתעמלת סובייטית עלתה צ'סלבסקה על הפודים, השפילה את מבטה והסתובבה בעת השמעת המנון ברית המועצות. התשלום על המעשה היה יקר: צ'סלבסקה סולקה מנבחרת צ'כוסלובקיה ויציאתה מן המדינה נאסרה במשך שנים ארוכות, עד לקריסת השלטון הקומוניסטי. היא הלכה לעולמה ב-2016 לאחר מאבק בסרטן בגיל 74.

אירוע שנחשב לאחד מאבני הדרך של הסכסוך בבלקן שהתדרדר בסופו של דבר למלחמת אזרחים עקובה מדם. ב-13 במאי 1990 נערך משחק גביע בין דינמו זגרב הקרואטית לכוכב האדום הסרבית. ברוח התקופה פרצה במגרש קטטת ענק בהשתתפות אוהדים כשהשוטרים הצטרפו לצד הסרבי. כוכב דינמו זגרב, זבונימיר בובאן הפך לגיבור לאומי קרואטי ברגע שבו ניגש לקצין משטרה שהיה במקום ובעט בו בעוצמה. תיעוד האירוע הופץ במהירות ברחבי יוגוסלביה המתפוררת והפך לסמל של ההתנגדות הקרואטית. במלחמה עצמה בובאן לא השתתף: ב-1991 הוא חתם במילאן במדיה שיחק במשך עשור. לאחר מכן סיים תואר בספרות והיום הוא בעיקר משמש כפרשן טלוויזיה.

ג'יימס מקלין נושא בצדק בתואר הכדורגלן הפוליטי ביותר באי הבריטי. מקלין (29), שבחר לייצג את נבחרת אירלנד, משחק כבר שנים בקבוצות פרמיירליג אבל זה לא ממש מפריע לו למחות פעם אחר פעם נגד העובדה שהבריטים שולטים בעמו. בקיץ 2016 עלתה המחאה של הקשר מדרגה וזה קרה דווקא בארצות הברית. מקלין יצא עם ווסט ברומיץ' למסע משחקים בארצות הברית וכאשר לפני משחק אימון הושמע במגרש ההמנון הבריטי בחר להסתובב בהפגנתיות. בשל כך הוא זומן לשיחת נזיפה אצל הנהלת הקבוצה אך הבהיר חד משמעית - "המלכה ואנשיה הם כוח כובש. כל עוד היא שולטת על האירים, לא אכבד אותה או את ההמנון שלה". החל מהעונה לובש מקלין את המדים של סטוק סיטי.

48 שנה לאחר "הצדעת הכוח השחור", שחקן הפוטבול קולין קפרניק העיר את ארצות הברית מהאשליה שהגזענות של פעם חלפה ושאמריקה הפכה לחברה שבה אין עוד משמעות לצבע עור. הקווטרבק של סן פרנסיסקו סרב לעמוד בהמנון והכריז: "אני לא גאה בדגל של מדינה שמדכאת שחורים, תמיד אעמוד לצידם של החלשים". הצעד של קפרניק עורר סערה: לצד כאלו שהביעו תמיכה נלהבת היו כאלו ששרפו את החולצות שלו וביקרו אותו בחריפות (כולל הנשיא דונלד טראמפ).

האירוע הפוליטי הבולט של המונדיאל האחרון (לצד הפריצה של "פוסי ריוט" לדשא בטקס הסיום): גרניט ג'אקה וג'רדאן שאקירי, שחקני נבחרת שוויץ ממוצא אלבני - קוסוברי, כבשו לרשת סרביה וסימנו את תנועת "הנשר האלבני" כאות ניצחון על הסרבים שנואי נפשם. באלבניה לא ידעו את נפשם מרוב אושר וכותרות העיתונים הכריזו: "ניצחנו את סרביה בלי לשחק".