אדי טבארס: "כולם מנסים לשחק כמו גולדן סטייט, אבל יש עוד מי שרוצה סנטרים"

היום לפני שנה, ב-8 בנובמבר 2017, ערב המחזור השישי ביורוליג, נחתה ריאל מדריד בישראל לקראת המפגש עם מכבי תל אביב. הבלאנקוס היו אז מוכים וחבולים: סרחיו יוי נפצע עוד בקיץ, אוגניין קוזמיץ' גמר את העונה כבר במשחק השני, וזמן קצר לפני ההמראה התברר שגוסטבו איון שבר את ידו וייעדר גם הוא לתקופה ממושכת. אדי טבארס, שפתח את העונה בליגת הפיתוח בארה"ב, התבקש לסתום את החור שנפער מתחת לסלים והוחתם על חוזה לשלוש שנים. את ההפסד ביד אליהו הוא עוד ראה בטלוויזיה, אבל כעבור שלושה ימים כבר שותף נגד ברצלונה.

הערב (חמישי, 21:05, ספורט 5) יצעד טבארס בעצמו על הפרקט בהיכל ולא יסתפק בצפייה מהצד. שנה חלפה מאז קיבל את הזדמנות חייו במועדון הפאר ממדריד, ואיזו שנה זו הייתה: הוא זכה בגביע אירופה, באליפות ספרד ובסופרקופה, ובשבוע שעבר הוכתר לשחקן החודש ביורוליג. בליגה שבה מככבים סקוררים כמו אלכסי שבד, מייק ג'יימס ויאן וסלי, תואר ה-MVP של אוקטובר הלך בכלל לשחקן עם 9.5 נקודות בלבד למשחק, וזה לא עניין פעוט או טריוויאלי.

ממדיו של טבארס עצומים: הוא השחקן הגבוה במפעל (2.21 מ', כמו טיבור פלייס), מוטת הידיים שלו מגיעה ל-2.40 מ', והוא נועל נעליים במידה 54. "להיות 2.21 מ' עוזר לך מאוד ככדורסלן, אבל הגובה הזה מביא איתו גם לא מעט בעיות בחיים עצמם", מספר טבארס בן ה-26 בראיון לוואלה! ספורט. "אני אדם ביישן בסך הכל, ואני כל הזמן מושך תשומת לב. ענקים לא יכולים להתחבא. הייתי צריך להתרגל לזה".

עוד בנושא

הערב: מכבי תל אביב - ריאל מדריד (21:05, ספורט 5)
עוד הערב ביורוליג: מילאנו - צסק"א, באיירן - דרושאפקה

טבארס אולי אינו הסנטר הכי מלוטש שיש ולעיתים הוא נוטה להסתבך בעבירות, אולם אף אחד מיריביו לא יכול להתעלם ממנו. מלבד הכדורים התועים שנחסמים על ידו, יש עוד אינספור זריקות שהשתנו בגלל נוכחותו בצבע, וחדירות לסל שבוטלו עוד לפני ביצוען. תשאלו את ארל קלארק מבודוצ'נוסט, שפגש אותו לפני שבועיים והיה רחוק פעולה שלילית אחת מהשיא השלילי בתולדות היורוליג עם מדד 13- ב-16 דקות (0 מ-10 מהשדה).

מדובר בסיפור סינדרלה קלאסי: וולטר סמואל טבארס דה וייגה נולד וגדל בכף ורדה שבאוקיינוס האטלנטי, וכשהיה בן 14 כבר התנשא לגובה של 2.00 מ', אבל עד גיל 17 לא נגע כלל בכדורסל. הוא התעניין יותר בכדורגל, הוצב - איך לא - כשוער, והעריץ את כריסטאנו רונאלדו. הוא עבד בחנות הנוחות שניהלה אמו, עד שיום אחד נכנס תייר גרמני למקום ושינה את חייו. התייר המזדמן בסך הכל רצה לרכוש כמה מוצרים בסיסיים, אבל התלהב מגובהו יוצא הדופן של הנער ויצר מיד קשר עם אחד מחבריו, שעבד במועדון הכדורסל של גראן קנאריה. ב-2009 עבר טבארס לחיות בספרד, ולמד מאפס את רזי המשחק, ממש מהבסיס. ב-2012 הופיע לראשונה בליגה הספרדית, וב-2015 נבחר לחמישייה השנייה של העונה ביורוקאפ. ריאל סימנה אותו לאחר שכיכב מולה עם 16 נקודות ו-12 ריבאונדים בגביע המלך ב-2014.

"היה לי מזל", מודה טבארס. "כל המשפחה שלי גבוהה, אבל לא כמוני. קיבלתי את ההזדמנות לשחק רק הודות לגובה שלי. בהתחלה הייתי סתם עמוד תורן, לא ידעתי בכלל מה עושים ולא הייתה לי שום קואורדינציה. בזכות הכדורסל אני יכול לעזור למשפחתי ולתמוך בה. אני משוחח לא מעט עם אבא, אמא וסבתא שלי בטלפון, וכשיש להם אפשרות הם צופים במשחקים של ריאל בטלוויזיה, אבל זה לא קורה הרבה. לכן אני מקפיד לעדכן ברשתות החברתיות מה קורה איתי, והרבה תושבים מכף ורדה עוקבים אחריי".

ריאל חייבת חלק ניכר ממאזנה המושלם ביורוליג לטבארס. זמן קצר לפני פתיחת העונה נאלץ איון לטוס בבהילות למכסיקו כדי לסעוד את הוריו, שנפצעו קשה בתאונת דרכים, והוא חזר לספרד רק כעבור שלושה שבועות. שותפו לקו הקדמי היה שם כדי למלא את החסר; כשמכמתים את תרומתו, מגלים שהוא מדורג במקום השני בכל הזמנים ביורוליג בחסימות ביחס לדקות. היחיד שמקדים אותו הוא סלאח מז'רי הטוניסאי, עוד ענק (2.17) שפרץ במדריד. העונה, ב-20 דקות למשחק, הספיק טבארס לרשום שמונה ריבאונדים ו-2.4 גגות בממוצע.

"הנקודות שלי פחות חשובות לי. ברור שאם אני מקבל את הכדור, אני צריך להיות מרוכז ולהוציא את המיטב מכל מהלך, אבל המשחק מתחיל בהגנה, בעיקר בחסימות ובסגירה לריבאונד. מבחינתי, כל כדור חוזר שלא מגיע אליי, בעיקר בהגנה, מעמיד את הקבוצה שלי בסכנה".

טבארס מפגין לא מעט ביקורת עצמית כשהוא מתבקש לדבר על משחקו. "הבעיה שלי היא שלפעמים אני ממהר מדי. אני מקבל את הכדור, וזורק אותו לסל עוד לפני שאני מתייצב. תירגלתי את זה במהלך הקיץ, ואני קופץ הרבה בחבל כדי לעבוד על הקואורדינציה. בתקופת ההכנה לעונה, כשעוד לא כל כך הצלחתי להיכנס לקצב והרגשתי קצת כבד, פאבלו לאסו ביקש ממני 'תפסיק לנסות להרוג פרפרים. פשוט תרים את היד שלך ותקפוץ לכיוון הנכון'. אז אולי זה לא נכון להגיד שאני חוסם זריקות, אני יותר מכה בהן".

על אף הפריצה המהירה, לא הכל עבר חלק בעבור הסנטר. לאחר שנבחר במקום ה-43 בדראפט 2014 על ידי אטלנטה הוקס (שבעה שלבים מתחת לג'וני אובריאנט ממכבי תל אביב), הוא נע על הקו שבין ה-NBA לליגת הפיתוח; במשחק הבכורה שלו בקליבלנד הוא הספיק לחסום חמש זריקות, אולם במשך שנתיים צבר רק 101 דקות ב-13 הופעות בליגה הטובה בעולם. "כולם מנסים לשחק עכשיו בסגנון של גולדן סטייט, אבל יש עוד כאלה שרוצים סנטרים טהורים", הוא מנסה להתנחם.

ואם כבר לחזור ל-NBA, טבארס בוודאי לא יתנגד לעשות זאת במדי דאלאס מאבריקס ולשחזר את שיתוף הפעולה עם לוקה דונצ'יץ', שפיטם אותו בלא מעט אסיסטים בדרך לזכייה באליפויות ספרד והיורוליג אשתקד. "בעיניי, לוקה הוא לברון ג'יימס האירופאי. לא באתלטיות ובגוף, אבל באיכות ובחוכמה, בתפיסת העמדה, ביכולת המסירה ובדרך שבה הוא יכול לקלוע מכל מצב".