ריאל מדריד שיחקה אתמול (שבת) נגד אספניול, ולכן טבעי כי מרסלו קיבל מנוחה ונאצ'ו התייצב כמגן שמאלי. זה המשחק החמישי בקריירה בו פתח נאצ'ו נגד הקבוצה השניה של ברצלונה, ובכולם תופקד כמגן שמאלי. זו לא העמדה העיקרית שלו, והפעם הקודמת בה מילא אותה היתה אי שם בפברואר (נגד אספניול, כמובן), אבל הוא הפגין כהרגלו משחק מופתי, עזר לשמור על רשת נקיה וסייע רבות למרקו אסנסיו לאורך האגף. כי ככה זה עם נאצ'ו - הוא רב גוני ותמיד מוכן לסגור כל חור בהגנה כאשר הקבוצה האהובה זקוקה לו. "תמיד הייתי בלם, ומרגיש הכי נוח במשבצת הזו, אבל שמח להיות בכל עמדה בה המאמן מציב אותי", הוא הסביר.
בפועל, זה לא לגמרי מדויק, כי ממש בתחילת דרכו, כאשר נרשם לאקדמיה של ריאל כמתנה מהסדנק שלו בגיל 11 והתקבל בברכתו של ויסנטה דל בוסקה, שיחק נאצ'ו כקשר מרכזי שרץ מרחבה לרחבה. משם הוא קיבל את הסיבולת, וגם את חוש לא רע לכיבוש שערים מיוחדים. אוהדים זוכרים בהתפעלות את הביצוע הווירטואוזי במשחק גביע זניח למדי לפני שנתיים ואת החשיבה המהירה שאיפשרה לו לשלוח כדור חופשי לרשת של סביליה לפני שנה כאשר היריבה עוד לא התחילה לבנות את החומה. הדובדבן שבקצפת הגיע ביעף הסנסציוני מול פורטוגלי מונדיאל ברוסיה מעמדת המגן הימני - אחד השערים היפים ביותר של הטורניר.
סירב לרומא בניגוד לכל הגיון
עצם ההשתתפות בגביע העולם היתה בונוס ענק עבור שחקן שלא הוערך כראוי עד לא מכבר. נכון לפרסום הסגל ליורו 2016 היו לו חמש הופעות בינלאומיות בלבד, והוא פשוט לא היה רלוונטי - איש לא העלה בדעתו שאפשר לקחת אותו לאליפות אירופה. כי גם בריאל מספר ההופעות שלו היה מוגבל מאוד. בעידן ז'וזה מוריניו הוא בקושי התאמן עם הסגל הראשון, ובילה בעיקר בקבוצת המילואים איתה עלה מהליגה השלישית לשניה ב-2012. אצל קרלו אנצ'לוטי, רפא בניטס ובתחילת הקדנציה של זינדין זידאן המצב השתפר, והוא כבר ישב על הספסל באופן קבוע, אבל גם בעונת 2015/16 - המוצלחת ביותר עד אז - הוא פתח ב-16 משחקים בלבד בכל המסגרות. היכולת היתה מצוינת, אך ההזדמנויות מעטות, והמצב הכללי עגום למדי.
לכן, כאשר הגישה רומא את ההצעה בקיץ 2016, היה ברור שנאצ'ו ילך בדרכם של עשרות בוגרי האקדמיה ויעבור על מנת להתקדם מקצועית. אין מה לעשות - הלבנים הרי תמיד מעדיפים שחקני רכש יקרים על פני מקומיים. "מדובר בשחקן שיעזור לנו מאוד", אמר אז נשיא ג'אלורוסי ג'יימס פאלוטה, בהנחה שהעסקה סגורה. ריאל הסכימה, ומבחינת נאצ'ו העליה בדקות המשחק היתה אמורה להיות משמעותית ביותר. תעמידו את עצמכם במקומו - בן 26 שמשתוקק להיות על הדשא. אחיו הצעיר אלכס, ששיחק לצידו בקבוצת המילואים, עזב עוד ב-2013. הסיכוי להדיח את סרחיו ראמוס ורפאל וראן נמוך מאוד. אפילו מבחינה כלכלית הציעה רומא שדרוג. איך אפשר לסרב לזה? נאצ'ו סירב.
משחק עם סוכרת, לא עוזב את העיירה
כי נאצ'ו קורץ מחומר מיוחד. קשיים לא מרתיעים אותו. כאשר היה בן 12, התברר במפתיע שהוא סובל מסוכרת נעורים, והרופא שאיבחן זאת טען כי הוא חייב להפסיק לעסוק בכדורגל. היה זה הסיוט הגדול של חייו, אבל הרופא השני הבהיר לו את ההיפך - ספורט דווקא יכול לעזור. עם תזונה נכונה ואינסולין בהישג יד, אפשר להיות כדורגלן מקצועני, ואת המסר הזה מעביר נאצ'ו לאחרים. הוא מקור השראה עבור צעירים ברחבי תבל, במיוחד אחרי שהפך לחולה הסוכרת הראשון אי פעם בגביע העולם. עם כוח רצון כזה, אפשר להמתין להזדמנות בקבוצה אהודה במשך זמן רב מאוד, במיוחד אם אתה אדם שלא אוהב שינויים.
ונאצ'ו בהחלט שמרן. הציעו לו אינספור פעמים לעבור למדריד, אבל הוא ממשיך להתגורר באלקאלה דה הנארס בפרברי הבירה, עיירה של סטודנטים ומהגרים. "חבריי לקבוצה חושבים שזה מוזר, כי כדורגלנים בדרך כלל לא גרים במקומות כאלה, אבל נוח לי. אנשים אוהבים אותי שם. המשפחה והחברים שלי שם. ולכן אני רוצה להיות שם", הוא הסביר. הוא ממש לא כדורגלן טיפוסי, בוודאי לא כוכב טיפוסי במועדון פאר. הוא צנוע, שקט, רגוע מאוד. ורק השאפתנות בוערת בפנים.
חלם על היירו, מחקה את ראמוס
המודל לחיקוי בילדותו היה פרננדו היירו, לאחר מכן הוא למד בפאביו קנבארו כאשר האיטלקי חתם בסנטיאגו ברנבאו. מאז הצטרף לסגל הבכיר, הוא עוקב בכל אימון ואימון אחרי סרחיו ראמוס. בקיצור, הוא מעריץ רק שחקני ריאל, אבל בניגוד לכל הרשימה הזו הוא שייך לריאל מאז ומתמיד. היירו גדל בויאדוליד, ראמוס התחנך בסביליה, נאצ'ו לבן בלב. אז הוא השיב לרומא בשלילה כדי להמשיך לחלום - והכל רק הלך והשתפר. מאז קיץ 2016, נאצ'ו הוא דמות קריטית בסגל, לאור הפציעות וההשעיות הרבות של ראמוס, וראן, דני קרבחאל ומרסלו. בשתי העונות הקודמות, הוא צבר 66 משחקים בהרכב בכל המסגרות. בלם בשני הצדדים, מגן ימני, מגן שמאלי - כל מה שזידאן ביקש. הסבלנות והנאמנות השתלמו.
"אני מאושר כי קיבלתי את ההחלטה הנכונה. זו היתה בחירה חשובה מאוד - להמשיך במועדון של חיי. אני לא רוצה להיות בשום מקום אחר. רק כאן. ועכשיו אני גם משחק המון, וזה משמעותי מאוד", אמר הכוכב בתחילת מאי, וסיפר על המטרות הגדולות - לשחקן במונדיאל ובגמר ליגת האלופות. וזה אכן קרה.
מאמן העתיד של ריאל?
בצ'מפיונס-ליג, גורלו היה מסתכל למדי עד 2018. את הגמר מול אתלטיקו מדריד ב-2014 הוא ראה מהיציע. ב-2016 וב-2017 הוא צפה בגמרים מהספסל. זה היה גם מקומו מול ליברפול בקייב, אבל קרבחאל נפצע במחצית הראשונה, והרגע הגדול הגיע. זו לא משימה פשוטה להתמודד מול סאדיו מאנה באגף, אבל נאצ'ו עשה זאת בהצטיינות, והסנגלי אמנם הבקיע, אבל כתוצאה מקרן כאשר דווקא מרסלו שמר עליו.
אז זו היתה שנה מיוחדת מכל הבחינות, והיא רק משתבחת. נאצ'ו פתח על חשבון קרבחאל בשני משחקים במונדיאל כמגן ימני, כאשר האליל היירו עמד במפתיע על הקווים, אבל אחריו - לאחר הפרישה המתוקשרת של ג'רארד פיקה מהנבחרת - הוא קיבל מהמאמן החדש לואיס אנריקה את המקום הקבוע לצד ראמוס במרכז ההגנה, בנצחונות על אנגליה וקרואטיה. זה ציוות נהדר. נאצ'ו אמנם לא גבוה במיוחד, אבל יש לו כל התכונות הדרושות כדי להיות בלם בטופ העולמי. נכון לעכשיו, אין לספרד אופציה טובה יותר.
בסנטיאגו ברנבאו, הוא אף פעם לא יהיה באנקר בהרכב, אבל זה לא ממש מדאיג אותו. חוזהו מסתיים ב-2020, אך אין ספק כי הוא יוארך, והתנאים הכספיים לא ישחקו תפקיד. "אני רוצה לסיים כאן את הקריירה", אמר נאצ'ו בן ה-28, וכולם יודעים שהוא מתכוון לזה. הוא יעשה את העבודה עוד שנים ארוכות, במרכז, מימין ומשמאל. ואחרי שיתלה את הנעליים, הוא כבר מתכנן את הקריירה כמאמן. לא יהיה קשה לנחש באיזה מועדון.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק