הכוכב שלא רצה להיות כדורגלן: סיפור האגדה יוצא הדופן של גרגואר דפרל

יש משהו מוזר מאוד בעובדה כי גרגואר דפרל הבקיע אתמול את אחד השערים היפים בחייו ברגל ימין. כי הרי כולם תמיד אמרו שהוא משתמש בה רק כדי לרוץ, ואת כל הפעולות הוא עושה בשמאל, אבל נגד נאפולי שלח הצרפתי טיל אדיר לרשת דווקא ברגלו החלשה, ואז הוסיף כיבוש נוסף בדרך לניצחון סוחף 0:3 בהופעת הבכורה הביתית במדי סמפדוריה. פאביו קוואליארלה, הווירטואוז האהוב והבלתי נלאה, גנב ממנו את הכותרות עם ביצוע פנומנלי בעקב, אבל דפרל היה אחד הגיבורים הגדולים של המחזור בארץ המגף, והרס לקרלו אנצ'לוטי את המאזן המושלם.

אז זה אולי מוזר, אבל בעצם כל שער של דפרל הוא סוג של נס - פשוט כי הוא לא היה אמור להיות כדורגלן מלכתחילה. לא היו לו כוונות כאלה עד גיל 18, והוא לא לקח את המשחק ברצינות כלל וכלל. הדרך בה הגיע משום מקום להופעה בליגה האיטלקית הבכירה תוך פחות משנתיים אבסורדית ונטולת הגיון. היא מזכירה תסריט לא מוצלח שיידחה על ידי כל במאי בשל חוסר אמינות. אלא שזה קרה במציאות. הכדורגל הפך למקצועו של דפרל כמעט בניגוד לרצונו.

עד 2009, הוא שיחק בקבוצת חובבים זניחה בליגה העשירית, על מגרש רעוע מטרים ספורים מהבית. התאמנו שם פעם בשבוע, ולא בטוח שאפשר לקרוא לזה אימון. דפרל היה נער עם כדרור מיוחד שאהב מאוד לשגע את שחקני היריבה ולחלוף על פניהם. למסור? לא בשבילו. לעשות הגנה? זה כבר ממש מוגזם. בקיצור, שחקן שכונתי טיפוסי, ואי אפשר לבוא אליו בטענות, כי זה היה סתם תחביב נחמד לשעות הפנאי. הוא היה שמנמן, ולמרות מהירות מסחררת ביציאה מהמקום סבל מאסטמה והסתובב עם משאף באופן קבוע. לפיכך, הוא יכול היה לתת ספרינט, לעבור חצי קבוצה ולהבקיע שער נאה בדקה הראשונה, ואבל בדקה השניה כבר נגמר לו האוויר. זה מה יש.

עוד בנושא

אנצ'לוטי: "באנו בגישה לא נכונה, אנחנו לא מספיק אינטנסיביים"
רונאלדו עוד לא כבש, מטווידי: "נעזור לו"
בואו לעקוב אחרי וואלה! ספורט באינסטגרם

וכך, אפילו בליגה העשירית לא ממש העריכו את דפרל. מאמניו, שהעניקו ראיונות לתקשורת בדיעבד, נזכרו בבחור מוכשר אך לא ממושמע. לא היו ממנו ציפיות, עד שיום אחד הכיר לו חבר ילדות סוכן עם קשרים בליגה האיטלקית. הסוכן היה נחוש לאסוף כמה נערים צרפתים ולנסות לשווק אותם לקבוצות בצפון איטליה. דפרל, בזכות הכדרור המיוחד, משך את תשומת ליבו, אך השחקן עצמו לא היה מעוניין וביקש לעזוב אותו בשקט. מה הוא צריך נסיעה ארוכה לאיטליה. לבסוף הצליחו לפתות אותו איכשהו, כי הוא הכיר את אחד הנבחנים הנוספים. גרגואר ארז תיק גב אחד והבטיח למשפחה שיחזור תוך שלושה ימים.

התחנה הראשונה היתה מונצה מהליגה השלישית, והחבר, חוסם שמאלי, התקבל לאקדמיה, אבל דפרל נזרק מכל המדרגות אחרי אימון בודד. מי צריך את האגואיסט הזה עם עודף משקל? אלא שהסוכן לא ויתר, ולקח אותו לפארמה - לא פחות ולא יותר. כאשר ראו המאמנים את הצרפתי, הם סירבו אפילו לתת לו הזדמנות. "שקלתי 85 קילוגרם. היה חום של 40 מעלות, וביקשתי לרדת מהמגרש אחרי חמש דקות. זה היה פשוט לא רלוונטי", סיפר לימים דפרל עצמו. אלא שאחד המאמנים מהאקדמיה, שוער העבר האלמוני פרנצ'סקו פלמיירי, חשב אחרת. עינו הבחינה בפוטנציאל הגדול של הנער העצלן, והוא ביקש ממנו להישאר.

וכך הפך מסע מקרי בן שלושה ימים לקריירה שלמה. פלמיירי היה עקשן גדול, והצליח להחדיר בדפרל אמונה כי הוא מסוגל להתפרנס מכדורגל. היה רק צריך להתאמן להשקיע מכל הבחינות - אימוני כושר, אימוני סיבולת, טקטיקה, דיאטה קפדנית, סדר יום קבוע. כל זה היה זר לחלוטין לצרפתי, אבל הוא החליט לנסות. הגעגועים לביתו היו עזים, אך הוא המשיך בכל זאת. השינוי היה קיצוני. כאשר פגש אביו של גרגואר את בנו באיטליה, הוא בקושי זיהה אותו. "לא מאכילים אותך כאן?" הוא שאל.

הפרס הגיע במהרה. ב-2010 הוא כבר התאמן עם כוכבי הסגל הראשון, ובהם הרנאן קרספו וסבסטיאן ג'ובינקו. במאי 2011, במחזור האחרון שלא קבע דבר, העניק לו המאמן פרנקו קולומבה את הופעת הבכורה לתשע הדקות האחרונות בקליארי. זו היתה המציאות ההזויה. דפרל עשה את הדרך מהליגה הצרפתית העשירית לליגה האיטלקית הבכירה תוך פחות משנתיים.

אלה גם היו תשע הדקות הבודדות של דפרל בפארמה, כי ההמשך לא היה חלק. המועדון החליט להשאיל אותו להתחשלות לפוג'ה ששיחקה בליגה השלישית, וההתאקלמות בדרום איטליה היתה קשה אפילו יותר. דפרל התייבש על הספסל, לא הבין את המשמעת הטקטית, סבל מיחס מתנשא מצד המאמן, כבש ארבעה שערים מסכנים במשך כל העונה, והחליט לפרוש מכדורגל. זה לא היה בשבילו. האימונים עם קרספו הרגישו כמו זכרון רחוק. "הייתי הרוס מנטלית וקרוב מאוד להרים ידיים", סיפר דפרל. צ'זנה באה אז לעזרתו, רכשה מחצית מכרטיסו מפארמה, וכך החלה הנסיקה. ב-2012 הוא היה שחקן לגיטימי בליגה השניה, ב-2014 עלתה צ'זנה לליגה הראשונה, ובעונת הבכורה בטופ הפציץ הצרפתי תשעה שערים על אף שלא הצליח למנוע ירידה. כוכב נולד.

בשלב זה, מנהלים ספורטיביים במועדונים רבים כבר הכירו היטב את שמו. לכדרורים שלו הוסיף דפרל הבנה טקטית מעמיקה. האסטמה לא הפריעה לו לפתח סיבולת מרשימה. הוא כבר לא היה אנוכי ואהב לחלק מסירות אמנותיות. הוא היה שחקן רב גוני שמסוגל למלא את העמדות בשני האגפים, ובעיקר כחלוץ שני. הצעד הראשון המהיר עדיין איפיין אותו. הוא השתדרג לשחקן יעיל ומהנה מאוד לצפיה, וקבוצות מצרפת עמדו בתור כדי להחזירו למולדת. דפרל בחר אחרת, ועשה את הצעד הגדול הנכון הבא - הוא הצטרף ב-2015 לססואולו של אוזביו די פרנצ'סקו.

במהלך שנתיים במדים הירוקים-שחורים ההתקדמות רק תפסה תאוצה, ובשלב זה אפילו ארסנל וליברפול קושרו לשמו של דפרל, שלא לדבר על ווסטהאם ולסטר. השפה המשותפת עם הבוס איפשרה לו לפרוח, ואחרי 16 שערים בכל המסגרות בעונת 2016/17 אפילו החלו לדבר על זימון אפשרי לנבחרת צרפת. בעצם, לו היה דפרל איטלקי, סביר שהיה מקבל הזדמנות במדים הלאומיים, אבל אצל דידייה דשאן התחרות בחלק הקדמי אכזרית מדי. "לא אתנגד לזה, אבל כמעט ואין לי סיכוי", חייך אז הכוכב העולה.

מצד שני, הוא ידע היטב שהכל אפשרי בחיים. מסלול הקריירה שלו הוכיח זאת. כאשר עבר לרומא לפני שנה, בעקבותיו של די פרנצ'סקו ולבקשתו המפורשת, הוא שמר תקווה קטנה בלב שאולי גם המקום במונדיאל עשוי להיות אפשרי. ליגת האלופות חיכתה לו, וכך גם הקרב על האליפות. המאמן סמך עליו בעיניים עצומות. זו יכולה היתה להיות שנה חלומית.

היא לא היתה, אולי כי גם לאגדות מקסימות יש גבול. דפרל נכשל ברומא, סופסל על ידי די פרנצ'סקו אחרי שני מחזורים ראשונים, ומיעט לשחק. ההופעות בצ'מפיונס-ליג היו מרגשות, במיוחד מספר דקות על הדשא בקאמפ נואו, אבל בשורה התחתונה היה דרוש אתגר חדש. 20 מיליון יורו ששילמה תמורתו רומא נראו לאוהדי ג'אלורוסי כבזבוז משווע. אז עכשיו הוא הושאל לסמפדוריה, אשר רואה בו תוספת כוח משמעותית, וחשקה בו כבר מזמן.

מספרים שמאסימו פררו, הבעלים הססגוני של המועדון מגנואה, התקשר כבר לפני שנה לדפרל ושר לו את המנון צרפת על מנת לשכנע אותו להצטרף. החלוץ בחר אז להמשיך עם די פרנצ'סקו, אך כעת החיזורים של פררו נענו - ושיתוף פעולה עם מנטור נהדר בדמותו של מרקו ג'מפאולו לא יכול להזיק. סמפדוריה עשויה להיות תחנה נוספת בדרכו של האיש שלא רצה להיות כדורגלן למעלה, ויהיה מעניין מאוד לעקוב אחרי המשך העלילה. אתמול, נגד נאפולי, למד גם אנצ'לוטי במי מדובר.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק