קרובות-רחוקות: ניתוח המהלכים של הרוקטס, הסלטיקס והסיקסרס

החלק המרכזי של החתמות השוק החופשי הסתיים, ומכאן בעיקר מחכים לטרייד שיהיה או לא כבר הקיץ על קוואי לאונרד ולעוד כמה שחקנים חופשיים מוגבלים וטריידים פוטנציאליים. לברון ג'יימס עשה את המהלך שלו וגולדן סטייט עשתה את המהלך שלה, ומכיוון שאלה היו שני הגורמים הבלעדיים במאבקי האליפות של ארבע השנים האחרונות התעוררה תחושה ששום דבר אחר לא באמת חשוב. אבל יש עוד כמה קבוצות שיכולות להרגיש קונטנדריות לקראת העונה הקרובה, בעיקר שלוש: זו שהוכיחה שגולדן סטייט פגיעה ושתי קבוצות העתיד במזרח שגילו שלא נשאר בקונפרנס הווה שאמור להטריד אותן. היום נבדוק איך נראה הקיץ של השלוש הללו.

עוד בנושא

אייזאה תומאס חתם לעונה בדנבר. ג'רמי לין הועבר בטרייד לאטלנטה
מהפך בסוכנויות ההימורים: טורונטו הפייבוריטית לקלוט את קוואי לאונרד
כך הקבוצה שנבנתה סביב לברון בלייקרס תנסה לנצח את גולדן סטייט

האם חלון ההזדמנויות של הרוקטס נסגר ברגע בו כריס פול נפצע בגמר המערב? פול, קלינט קאפלה וטרבור אריזה, שלושה מששת שחקני הרוטציה העיקריים בסדרה מול גולדן סטייט, סיימו הקיץ חוזה, ובשביל להשאיר את שלושתם יוסטון הייתה צריכה לשלם להם כ-50 מיליון דולר יותר מהשנה החולפת ולהגיע לסכומים חסרי תקדים של מס מותרות. כאשר אריזה קיבל הצעה של 15 מיליון דולר לעונה אחת מפיניקס, יוסטון הבינה שהוא אבוד מבחינתה. CP3 קיבל את חוזה המקסימום שהיה ברור שיוצע לו ברגע שהסכים להיכנס לשנה האחרונה בחוזה בקיץ שעבר כדי לעבור ליוסטון. נשאר קאפלה, שחקן חופשי מוגבל, שלמזלה של יוסטון לא נראה שיש קבוצה שמתכוונת להציע לו חוזה. אבל בהחלט ייתכן שקאפלה יעדיף לקחת את ה-qualifying offer כדי להפוך לשחקן חופשי לא מוגבל בקיץ הבא, בו לקבוצות רבות יהיה מקום מתחת לתקרה, ובמקרה כזה יוסטון עלולה לאבד גם אותו בעוד שנה.

יהיה מה שיהיה עם קאפלה, יוסטון כבר עכשיו נמצאת קרוב לתקרת המס ולא תוכל להציע חוזים משמעותיים. אמש היא החתימה את ג'יימס אניס, שחקן שבארבע שנים בליגה לא הותיר חותם משמעותי, מה שמראה על הסטנדרטים של שחקנים שזמינים עבורה. כדי לחזק יותר ברצינות את רוטציית שחקני הכנף שלה, היא תצטרך למצוא שחקנים שיהיו מוכנים להקריב משכורת כדי לשחק בקבוצה גדולה, סיפור לא פשוט באקלים בו כל שחקן כנף שקלע פעם שלשה מקבל הצעה של לפחות 7 מיליון דולר לעונה.

מה שמוביל אותנו ואת דריל מורי אל השם החם של הרגע: כרמלו אנתוני. מלו ישוחרר בקרוב מ-OKC, עוד קבוצה שתשלם סכום אסטרונומי של מס מותרות בשנה הבאה והשחרור של אנתוני יחסוך לה כ-100 מיליון דולר, ויוסטון מסתמנת כמועמדת הבכירה לקלוט אותו, מכיוון שמלו יקבל את הכסף שלו מ-OKC ויוכל להתפשר על חוזה נמוך. מורי התעניין במלו לאורך השנים, המטרה שלו תמיד הייתה להביא כמה שיותר סופרסטארים ולתת למאמן למצוא דרך לשלב אותם, אבל מלו הנוכחי הוא כבר ממש לא סופרסטאר ובכלל לא בטוח שהוא שחקן רוטציה לגיטימי בקבוצת פלייאוף.

הפורוורד בן ה-34 קולע שלשות באחוזים סבירים ועדיין מסוגל ליצור לעצמו מצבי זריקה, אבל אחוזי הקליעה הכלליים שלו הולכים ודועכים וההגנה שלו נראתה רע במיוחד בפלייאוף האחרון. יש לו את הנתונים הגופניים להשתלב בשיטת החילופים האוטומטיים נגד הסקוררים של גולדן סטייט, אבל לא כדאי לצפות ממנו לעצור את קווין דוראנט או סטף קרי באחד על אחד, לרדוף אחריהם בחסימות או לקבל החלטות טובות בחלקיקי שניות כפי שאריזה עשה לאורך גמר המערב. הסיכוי שניתן יהיה להשתמש במלו לדקות משמעותיות מול הקבוצה היחידה שמעניינת את יוסטון לא גבוה.

אז למה מורי ממקד את המאמצים שלו בכרמלו אנתוני? יכול להיות שמבחינתו סקורר הוא סקורר וניתן יהיה למצוא את הדרך לשלב אותו במערך של מייק ד'אנטוני. יכול להיות שהוא מאמין שהמערכת של הרוקטס תדע לעבוד איתו באופן שישכנע אותו גם לקחת חלק בסגנון ההתקפי שהוא לא רגיל אליו, גם להשקיע בהגנה וגם לקבל על עצמו תפקיד משני, אולי אפילו של שחקן שישי. לא הייתה לכך כל אינדיקציה בשנה האחרונה שלו ב-OKC, אבל המערכת של הת'אנדר הרבה פחות מאורגנת, שיטתית ומתגמלת. אולי מורי מקווה שכריס פול, חברו של מלו לבננה בואוט, יפקס אותו. ויכול להיות שמורי מבין שאין לו יותר מדי ברירות אחרות והימורים מוצלחים יותר, אז עדיף להמר על שחקן שירווח את המשחק ומעט קל יותר לדמיין אותו מסתדר בהגנה מול גולדן סטייט מאשר ריאן אנדרסון. בכל מקרה, את העבודה החשובה והשקטה של אריזה הוא לא יוכל לשחזר, ובין אם יגיע או לא יוסטון תתחיל את העונה הבאה מעמדת מוצא פחות טובה מאשר לפני שנה. היא עדיין עשויה להיות הקבוצה השנייה בטיבה במערב, אבל הפער מגולדן סטייט כנראה גדל.

הנדידה של לברון מערבה הפכה את בוסטון לפייבוריטית במזרח בעונה הקרובה. הקבוצה שהגיעה למשחק שביעי בגמר האיזורי ללא שני השחקנים הבכירים שלה תקבל אותם בחזרה בעונה הבאה, וזו לבד סיבה טובה להתייחס לבוסטון כמועמדת רצינית לאליפות. הקיץ של הסלטיקס היה שקט מאוד. המהלך המרכזי היה ההשארה של ארון ביינס, הסנטר הלוחם שחשובה במיוחד היכולת שלו לשמור על ג'ואל אמביד, שיקבל 11 מיליון דולר בשנתיים הקרובות. בדראפט הגיע רוברט וויליאמס, שחקן פנים אתלטי, מוכשר ובעייתי. דני איינג' המשיך במסורת של החתמת שחקנים עם ותק באירופה. אחרי דניאל תייס (שמאוד הפתיע לטובה עד שנפצע) ושיין לארקין בעונה שעברה, הפעם הוא החתים את בראד וונאמייקר לתפקיד הרכז השלישי. וונאמייקר בנוי טוב יותר מלארקין להשתלב מבחינה הגנתית ב-NBA ואולי יהווה גיבוי למקרה שטרי רוז'יר יעזוב.

השאלה שנותרה פתוחה אצל בוסטון כרגע היא מרכוס סמארט. הגארד ההגנתי הוא שחקן חופשי מוגבל וגם הוא לא קיבל עדיין הצעות, אבל עוד יש לו סיכוי לקבל הצעה מסקרמנטו. בוסטון תצטרך לשלם הרבה מאוד כדי להשאיר את השחקנים הבכירים שלה ולא ברור כמה תהיה מוכנה להשקיע בסמארט, שבמקרה הטוב הוא השחקן השישי בחשיבותו בקבוצה. ההנחה היא שהסלטיקס לא ישאירו גם אותו וגם את רוז'יר, והשאלה מה יקרה עם סמארט הקיץ עשויה להכריע גם מה יקרה עם רוז'יר. ההכרעה בין שניים כאלה לתפקיד הגארד המחליף היא צרות טובות עבור איינג' ובראד סטיבנס.

שאלה מעניינת נוספת היא האם בוסטון תהיה רלוונטית בשיחות הטרייד על קוואי לאונרד. כרגיל, יש לסלטיקס הכי הרבה נכסים. זה מה שהביא לה את קיירי אירווינג בשנה שעברה. גם הפעם היא יכולה להציע בחירת דראפט אטרקטיבית מאוד - זו של סקרמנטו בקיץ הבא (אלא אם כן זו תהיה בחירה ראשונה) ויש לה בחירות נוספות וכמה צעירים מבטיחים. אבל בוסטון לא תמהר לפרק את החבילה בשביל שחקן שלא ברור עד כמה הוא בריא ועד כמה הגיוניים תהליכי קבלת ההחלטות סביבו שיכול להתברר כהשאלה לשנה. גם בלעדיו, בוסטון היא כנראה היחידה שניתן לדמיין נותנת פייט של ממש לגולדן סטייט בשנה הבאה גם בלי פציעה משמעותית אצל האלופה.

פילדלפיה היא יעד הרבה יותר הגיוני עבור קוואי. חבילה שכוללת את דריו שאריץ', רוברט קובינגטון, מרקל פולץ וצעיר נוסף/בחירת דראפט עשויה לשכנע את הספרס והיא לא כוללת אף גורם שכרגע נראה מהותי לעתיד של הסיקסרס. פולץ הוא סימן השאלה הגדול: גם אם סן אנטוניו תרצה אותו, גם אם פילדלפיה תהיה מוכנה לוותר עליו וגם מה הוא באמת מסוגל. מבחינת הסיקסרס, מכיוון שבן סימונס הוא רכז לכל דבר התפקיד של פולץ במועדון גם כך אינו ברור ונדמה שקל יותר לוותר עליו.

הנהלת הסיקסרס קיוותה להשיג שחקן בכיר כבר הקיץ, אבל יודעת שהיא יכולה לחכות גם לקיץ הבא, בו ישתחררו עוד כמה שמות מעניינים. לכן, כאשר נסגרו האפשרויות להחתים שחקן בכיר בשוק החופשי, פילדלפיה המשיכה בשיטת החתמות השחקנים לשנה בודדת כך שבקיץ הבא שוב יהיה מקום להציע חוזה מקסימום. הם ספגו מדנבר את החוזה הגמור של ווילסון צ'נדלר - עוד אחד בערך כמו קובינגטון, והחתימו את נמניה בייליצה - עוד אחד בערך כמו שאריץ'. כך יהיה להם גיבוי למקרה שהשניים יעזבו בטרייד ותוספת עומק לספסל למקרה שלא. גם הרוקי האתלטי זאיר סמית' עשוי להשתלב ביחידה שנייה שבהתאם לרמת מימוש הפוטנציאל של פולץ תוכל להיות אחת הטובות בליגה.

כשלוקחים בחשבון את השיפור הטבעי של בן סימונס ואמביד, הראשון רוקי והשני שיחק כמות משחקים של רוקי, ניתן להכריז שפילדלפיה בריאה תהיה בשנה הבאה טובה משמעותית מהקבוצה של העונה החולפת, קבוצה שניצחה 52 משחקים והגיעה לסיבוב השני של הפלייאוף. אם גרף השיפור של סימונס יהיה גבוה מהצפוי, זו יכולה להיות קבוצה שתיאבק ברצינות לפחות על הבכורה במזרח כבר בעונה הקרובה. ובתסריט האידיאלי, היא תסיים את הקיץ עם קוואי ועם יכולת לפנות מקום לעוד החתמה משמעותית בקיץ הבא.