אמץ לוחם: הכירו את ז'איר, בלם הרכש המיוחד של מכבי תל אביב

העליה של הואסקה לליגה הספרדית הראשונה היא אחת הסנסציות הגדולות ביותר בשנים האחרונות. מועדון קטנטן מחבל אראגון, המשחק באיצטדיון של 5,500 מקומות, טיפס לטופ לראשונה בתולדותיו, בעיקר בזכות הגנה מאורגנת שספגה 40 שערים בלבד ב-42 משחקים. התיאום בין השוער לשני הבלמים היה נהדר, ומסקרן לשים לב לנפשות הפועלות.

בין הקורות ניצב אלכס רמירו בן ה-23 אשר הושאל מאתלטיק בילבאו. הוא צמח באקדמיה של ספינת הדגל הבאסקית, ייצג את הנבחרות הצעירות של ספרד, בילה מספר שנים בקבוצת המילואים ונשלח לליגה השניה על מנת לצבור נסיון. הבלם הימני היה חורחה פולידו, בוגר האקדמיה של אתלטיקו מדריד, שהספיק אף לשחק בקבוצת המילואים של ריאל מדריד. גם הוא לבש את מדי ספרד בנבחרות הצעירות, אך אחרי שתקוותיו הגדולות לפרוץ במועדון פאר לא התממשו, הוא הלך לטייל בקבוצות זוטרות יותר והגיע לבסוף להואסקה.

אלה הפרופילים הרגילים של שחקנים בקבוצות מסוגה של הואסקה. לעומתם, הבלם השמאלי ממש לא התאים להגדרה השגרתית. ז'איר אמאדור יוצא דופן באופן קיצוני - שחקן אלמוני לחלוטין שנעלם בליגות הנמוכות עד גיל 27. מעטים מאוד שמעו עליו עד 2016, כאשר חתם במפתיע בהואסקה, בצעד שהיה פסגת שאיפותיו. איש לא העלה בדעתו שהוא מסוגל להפוך לבלם הטוב ביותר בליגה השניה ולגיבור העליה. הרכש החדש של מכבי תל אביב מביא איתו סיפור חיים נדיר, וכשחקן חופשי עשוי להיות הברקה מיוחדת בשוק ההעברות. ז'איר אולי לא כוכב על, אך יש לו התכונות הנכונות כדי להיות סיפור הצלחה מסחרר בליגת העל.

עוד בנושא

מכבי תל אביב הודיעה על החתמתו של ז'איר אמאדור לשלוש שנים
לידיעה הבלעדית על מועמדותו של ז'איר אמאדור למכבי תל אביב

ז'איר נולד בפרברי ליסבון לזוג מהגרים מקייפ ורדה, אבל ננטש כאשר היה תינוק ומעולם לא הכיר את הוריו. כאשר היה בן שש, הוא אומץ על ידי משפחה ספרדית מהעיירה ויאנואבה דה לה סרנה במחוז בדאחוס. שם, בכפר עתיק, ציורי וצנוע בן 25 אלף תושבים, הוא עבר את רוב חייו. אולי יש לו דרכון פורטוגלי, אך הוא מרגיש ספרדי לכל דבר. שם עברו ילדותו ונעוריו, שם הכיר את אישתו, שם גם שיחק במועדון הקטנטן ויאנובנסה, אותו הוא עדיין אוהד יותר מכל. ויאנובנסה טיפחה אותו בקבוצות הילדים, ואפילו שם הוא לא נחשב לפוטנציאל מבטיח במונחים המקומיים. לכן נשלח ז'איר, בהיותו בן 19, בהשאלה לקבוצה זניחה בליגה המחוזית למשך שנתיים. ב-2011, כאשר כבר היה בן 22, הוא הושאל שוב לשנתיים למיאחדאס מהליגה הרביעית - קבוצה מהכפר הסמוך במרחק 20 דקות נסיעה מביתו. רק ב-2013, כאשר ויאנובנסה עצמה ירדה לליגה הרביעית בתום עונה קטסטרופלית, קיבל הבלם צ'אנס אמיתי במועדונו האהוב.

הנסיקה ההדרגתית החלה, אם כך, במעמקים - בליגה הרביעית בגיל 24. בעונת 2013/14, ספגה ויאנובנסה 17 שערים ב-40 משחקים בדרך לעליה קלילה, והופעותיו של ז'איר משכו תשומת לב של הסקאוטים האיזוריים. אחרי עונה חיובית נוספת בליגה השלישית, במהלכה נוסה גם כמגן שמאלי וכקשר אחורי ונחשב לשחקן רב גוני יחסית, הגיעה ההצעה מלבנטה. טוב, זה לא מדויק, כי המועדון מוולנסיה לא התכוון להשתמש בו בסגל הבכיר. ז'איר הוזמן להצטרף לקבוצת המילואים בתחתית הליגה השלישית, ולכן לא דובר בשדרוג מקצועי של ממש. עם זאת, הבלם בן ה-26 החליט לקחת את הסיכון. הוא עזב לראשונה בחייו ביתו החם ב-ויאנובה דה לה סרנה, שם הכיר את כל השכנים והרגיש שייך, ויצא מאיזור הנוחות אל הלא נודע. "אולי מאמן הקבוצה הראשונה של לבנטה יבחין בי", הוא אמר.

לו התרחיש הזה היה יוצא לפועל, אולי היה מגשים ז'איר את חלומו הכמוס ביותר - לפגוש את פפה. הוא אוהד ריאל מדריד שרוף, והבלם הפורטוגלי-ברזילאי היה מאז ומתמיד המודל לחיקוי עבורו. ז'איר שאף להיות קשוח ועוצמתי כמו אלילו, אך בעוד פפה רכש לעצמו תדמית של בריון, סגנונו של הבלם החדש של מכבי תל אביב שונה. במהלך השנים, הוא שיכלל את תזמון התיקולים שלו, וככל שחלף הזמן ביצע פחות ופחות עבירות. היכולת לצפות את מהלכי היריבים מראש איפשר לו להגיע לכדורים בעיתוי הנכון, ובמונחים של הליגה השלישית הוא היה אביר ההגינות של ממש. ייתכן שזו אחת הסגולות שהביאו אותו להואסקה בסופו של דבר. ז'איר הופתע לקבל לפני שנתיים הצעה מהליגה השניה, אך לא היסס לרגע. זה היה הצ'אנס הגדול של חייו.

העונה הראשונה בהואסקה היתה בינונית פלוס מבחינה אישית עבור ז'איר. היתה זו שנת התאקלמות, והוא לא בלט במיוחד, על אף שהקבוצה התעלתה על התחזיות, סיימה במקום השישי והעפילה לפלייאוף בו נכנעה לחטאפה. ואולם, השדרוג ב-2017/18 היה מדהים בכל קנה מידה. המאמן רובי, שעבד בלבנטה שנתיים קודם לכן והכיר אותו מקבוצת המילואים, סמך עליו בעיניים עצומות והעניק לו אינספור טיפים טקטיים מועילים. הגעתו של פולידו המנוסה תרמה מאוד אף היא, והחבר החדש לא רק חלק חוויות מתקופתו בריאל, אלא גם נתן עצות מקצועיות חשובות. ז'איר אוהב ללמוד, והפעם היו לו מנטורים מעולים. בזכותם, הוא ביצע קפיצת מדרגה, ובגיל 28 התברר שמדובר בכדורגלן בחסד.

לא צחוק - ז'איר הוא שחקן השדה היחיד בליגה השניה שנטל חלק בכל 42 המשחקים, ואף השלים 90 דקות ב-40 מהם. רוב שחקני ההגנה לא יכולים להתפאר במאזן מסוג זה בגלל השעיות, אבל העילוי החדש ספג שני כרטיסים צהובים בלבד במהלך כל העונה - נתון מופלא ועוצר נשימה, במיוחד בספרד בה השופטים נדיבים מאוד בשליפות. לשם השוואה, לפולידו, אשר נחשב אף הוא לשחקן הוגן יחסית, היו תשעה כרטיסים צהובים. כאשר ביססה את עצמה בפסגה כנגד כל הסיכויים בתחילת העונה, שמרה הואסקה על רשת נקיה בשמונה מ-15 המשחקים הראשונים. "זה מעניק לנו המון בטחון עצמי", ציין אז ז'איר, אך הדגיש כי חשוב להמשיך ולהשתפר. וכך עשה. לא היה בעונה החולפת שחקן יציב יותר בליגה הספרדית השניה. ואם זה לא מספיק, הוא אפילו כבש ארבעה שערים בעצמו והעניק נצחונות חשובים על חימנסטיק וקולטורל ליאונסה. רק שתי קבוצות ספגו פחות מהואסקה בטבלה הסופית, והפרש השערים שלה היה הטוב ביותר.

"אין ספק שז'איר היה הבלם המצטיין בליגה", אומר לוואלה! ספורט פדרו מרטינס, העיתונאי המקומי שמסקר את הואסקה, "הוא חזק מאוד פיזית, מעולה במאבקים אוויריים, מהיר ונוטה להגיע לכדורים לפני כולם. מימדי הגוף שלו מאפשרים לו להתמודד עם כל חלוץ. הוא פיתח כושר מנהיגות, שומר על קור רוח ומנווט את ההגנה. השיפור ביכולתו בבהשוואה לעונה הקודמת היה עצום, והאוהדים מאוהבים בו. הוא אחת הדמויות החשובות ביותר עבורם כיום".

לא הכל מושלם, כמובן, וצריך לקחת בחשבון גם את החסרונות. ז'איר, שיחגוג יום הולדת 29 בחודש הבא, מעולם לא שיחק בליגה הבכירה. רגלו הימנית חלשה באופן ניכר בהשוואה לשמאלית, והוא מתקשה בפיתוח התקפות, במיוחד כאשר היריבה לא מאפשרת לו להנות משקט תעשייתי. "המסירות הארוכות של ז'איר בדרך כלל לא מדוייקות, והוא נוטה לאבד כדורים ולהעיף אותם ליציע תחת לחץ. הוא בלם אלגנטי ללא כדור, והתיקולים שלו נקיים, אבל אי אפשר לצפות ממנו לבנות את ההתקפות מאחור, והיכולת הטכנית שלו מוגבלת", מספר מרטינס.

אוהדי הואסקה מתוסכלים מעזיבתו, וגם הבלם עצמו לא לגמרי שלם עם ההחלטה. "אני מעוניין להישאר", הוא אמר אחרי מחזור הנעילה בליגה השניה בתחילת יוני, ואפשר להבין זאת. אחרי הכל, איך אפשר לוותר על ההזדמנות לשחק סוף כל סוף בליגה הספרדית הבכירה ולפגוש את ריאל מדריד, גם אם פפה כבר מזמן באיסטנבול. אלא שיש גם שיקולים אחרים. חוזהו של הבלם בהואסקה הסתיים, והמגעים לחתימת החוזה החדש לא הניבו הצעה שסיפקה אותו. המצב במועדון לא מזהיר בלשון המעטה - המאמן הנערץ רובי כבר עזב לאספניול, הסגל מתפרק, הקבוצה חשודה במכירת משחק לחימנסטיק, והתחושה הכללית היא כי אינה מוכנה כלל לעליה ההיסטורית. היא קפצה מעל הפופיק, והחוויה בעונה הבאה עלולה להיות טראומטית אם המומנטום לא ישתנה.

לכן, בגילו המתקדם, צריך ז'איר גם לדאוג לעצמו. ההצלחה המסחררת הניבה לו הצעות כספיות טובות יותר מזו של הואסקה, וזה הצ'אנס היחיד בחייו לנצל את התנופה. הוא העדיף את מכבי תל אביב, והשתלבותו עשויה להיות חלקה. "מדובר בשחקן צנוע מאוד וחברותי. יש לו אופי נהדר, מוסר עבודה גבוה ורצון עז להשתפר ולהתקדם כל הזמן", אומר מרטינס. בסגל חדש שייבנה על ידי המאמן ולאדן איביץ', אלה תכונות חשובות. יציבות היא מילת המפתח, וזה בדיוק מה שהצהובים עשויים לקבל מהבלם המיוחד שלהם.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק