בכל הקשור לעונת הרוקי, מחזור 2017 (לפי מי שנחשב רוקי השנה, כולל בן סימונס והאירופים) הוא אחד המרשימים בתולדות ה-NBA. חלק ממה שהופך את המחזור למיוחד כל כך זו העובדה ששלושת השחקנים הבכירים שלו, בזכות צירוף נסיבות, מככבים בקבוצות טובות ולא בנמושות הליגה כפי שבדרך כלל קורה. בן סימונס יהיה בפלייאוף, ג'ייסון טייטום יהיה בפלייאוף, מאוד סביר שגם דונובן מיטשל יהיה בפלייאוף. אני מתקשה לזכור את הפעם האחרונה בה לשלושה רוקיז היה תפקיד בכיר בקבוצות פלייאוף.
העומק של המחזור בא לידי ביטוי בכך שפרט לשלושה האלה ולשחקנים המוכשרים שמקבלים הזדמנות בקבוצות הקטנות, יש גם לא מעט שחקנים משניים ופחות מוכרים שמצאו לעצמם תפקיד קטן אך בעל משמעות בקבוצות פלייאוף, כולל כמה מהבכירות שבהן. אלה שחקנים שכנראה לא יתפתחו להיות כוכבים בליגה, אך יש להם פוטנציאל של רול פלייר אפקטיבי שהם מצליחים להתחיל לממש כבר בעונה הראשונה שלהם ב-NBA. בסיטואציות מסוימות, לשחקנים האלה יכולה להיות חשיבות רבה לקמפיין הפלייאוף של הקבוצות שלהם. אלה השחקנים שבהחלט יכול להיות שעוד נשמע עליהם יותר בפוסט סיזן, ועוד כמה שאולי יכולים להפתיע.
עוד בנושא
הרביעי בהיסטוריה: ראסל ווסטברוק הגיע ל-100 טריפל דאבלים בקריירה
מר טריפל דאבל: המספרים הבלתי נתפסים של ראסל ווסטברוק
שחקני גולדן סטייט חגגו יום הולדת 30 לסטפן קרי, האימון בוטל
אוג'י אנונובי (טורונטו)
הפורוורד האנגלי הדרדר למקום ה-23 בדראפט בגלל סכנת פציעות, אך מדובר בשחקן עם נתוני פתיחה מרשימים ביותר שכוללים מוטת גפיים של 2.29 מטר. למרות שכרגע הוא פצוע, בסך הכל הוא היה כשיר רוב השנה ובשלב מוקדם תפס לעצמו מקום בחמישייה של הקבוצה הטובה במזרח. אנונובי בן ה-20 רחוק מלהיות מלוטש, התרומה ההתקפית שלו דלה, הקליעה שלו באה והולכת ויש על הספסל הנפלא של דווין קייסי הרבה מאוד שחקנים שיכולים לתפוס את המקום שלו, אבל הפוטנציאל ההגנתי שלו, שהוא התחיל להראות במהלך העונה, הופך אותו לנכס חשוב מאוד עבור הקנדים. טורונטו התקשתה להסתדר בשנים האחרונות עם הפורוורדים האתלטיים של המזרח, בעיקר איזה אחד מקליבלנד, אנונובי צפוי להיות השחקן שיקבל את משימת השמירה של יאניס אנטטוקומפו, בן סימונס ולברון ג'יימס. אם הוא יצליח להקשות עליהם, יהיה קשה מאוד להוריד אותו מהפרקט בסדרות הרלוונטיות. אם הוא יוסיף לכך קליעה סבירה משלוש, דיינו.
ג'ורדן בל (גולדן סטייט)
עוד שחקן שכרגע פצוע, שיש הרבה מאוד אופציות אחרות לעמדה שלו ושיכול להתבלט בזכות היכולות ההגנתיות שלו. לפני הפציעות בל מיצב את עצמו כסנטר ההגנתי הטוב ביותר של סטיב קר, שאפילו פתח איתו בחמישייה באחד המפגשים מול קליבלנד. כאשר הוא משחק לצד קווין דוראנט ודריימונד גרין, יש לקר שלושה שחקנים שמסוגלים להתמודד עם שחקני חוץ בחילופים וגם להגן על הטבעת, מצרך נדיר ביותר. בדקות שהשלושה משחקים ביחד גולדן סטייט סופגת 91.4 נקודות ל-100 פוזשנים. בהתקפה הוא מביא לידי ביטוי בעיקר יכולת מסירה מפתיעה, אך הוא לא מסיים מספיק טוב בצבע. למרות זאת, אל תתפלאו אם תראו אותו מקבל דקות משמעותיות בסדרות מסוימות, למשל כשומר של קארל אנתוני טאונס שמצליח להסתדר עם דריימונד או כסנטר שמתמודד בצורה הטובה ביותר עם הפיק נ' רול של יוסטון.
זאק קולינס (פורטלנד)
כל שבוע שעובר המעמד של קולינס אצל טרי סטוטס מתחזק. מדובר בסבן פוטר שעושה קצת מהכל. בהתקפה הוא חוסם טוב, קולע מבחוץ ויודע להתגלגל פנימה בפיק נ' רול ולסיים בצבע. בהגנה יש לו נוכחות בצבע, הוא תורם בריבאונד והוא מסתדר ברמה מתקבלת על הדעת בחילופים. שיתוף הפעולה שלו עם אד דייויס נהדר ויש לו חלק חשוב בכך שהספסל של הבלייזרס הפך לכזה שמביא ניצחונות בריצה הנוכחית. הוא לא ישנה גורלות בכוחות עצמו עדיין, אבל יש לו חלק בכך שלסטוטס יש עכשיו רוטציה של 9-10 שחקנים מכל הסוגים, ולפעמים זה מה שעושה את ההבדל בסדרה צמודה.
באם אדבאיו (מיאמי)
המחזור הזה כולל לא מעט שחקני פנים לא שגרתיים. אדבאיו סידר לעצמו דקות קבועות בסיטואציה לא פשוטה כמחליף של חסן וויטסייד בקבוצת פלייאוף, ומאוד יכול להיות שספולסטרה רואה בו את סנטר העתיד של הקבוצה. לאדבאיו אין נוכחות דומיננטית בצבע כמו לוויטסייד, אך הוא שחקן הרבה יותר מגוון שנראה מתאים יותר לעידן החדש ב-NBA. מדובר באתלט נהדר שמסיים טוב ליד הטבעת, בריבאונדר יעיל ובשומר טוב שמסוגל להסתדר עם סוגים שונים של יריבים. מפתיעה במיוחד היכולת של אדבאיו להיות אפקטיבי עם הכדור באיזורים לא רגילים, בטווחי ביניים רחוקים מהסל. יש לו יכולת מסירה טובה מהצפוי והוא מסוגל גם לשים כדור על הרצפה ולהגיע לטבעת. ניתן להניח שספולסטרה ימצא את הדרך הטובה ביותר להשתמש בסנטר המגוון שלו. בינתיים הוא יוכל לקבל תפקיד משמעותי במה שאמור להיות פלייאוף קצר במיאמי.
מילוש תאודוסיץ' (הקליפרס)
הסיפור של תאודוסיץ' שונה, כמובן. קודם כל, בכלל לא בטוח שהוא יהיה בפלייאוף. הקליפרס כרגע נמצאים בעיצומו של מאבק מיקום צמוד ולקראת לוח משחקים קשה מאוד שיכול להוריד אותם למטה. אך גם במאבקי הכניסה וגם בפלייאוף עצמו אם יהיה, הגארד הסרבי ממש לא ירגיש כמו רוקי. להיפך. רוב האמריקאים ב-NBA מעבירים קריירה שלמה עם מעט מאוד משחקים מכריעים, תאודוסיץ' הגיע ל-NBA כשהרזומה שלו כבר עשיר מאוד במשחקי אליפות, משחקי נוקאאוט וסדרות חשובות, גם בקבוצות וגם בנבחרת. הוא עבר תהליך בו הפך משחקן שמתקשה להופיע למעמדים גדולים לכזה שיודע להשתלט עליהם. הנסיון של תאודוסיץ' עשוי להתברר כנכס ברגעים בהם שחקנים נוטים להיעלם. לא יהיה קל לדוק ריברס לתת לו לשחק לצד לו וויליאמס, שניהם לא מסוגלים לשמור על גארדים איכותיים, אבל יכול להיות שלא תהיה לו יותר מדי ברירה.
עוד כמה שמות מעניינים
טרנס פרגוסון (OKC): בערימת השחקנים שבילי דונובן מתלבט לגביהם בעמדת השוטינג גארד, פרגוסון הוא היחיד עם פוטנציאל לתרום בשני הצדדים של 3-and-d. בינתיים מדובר רק בפוטנציאל, אך אם הוא יצליח להשתדרג עד הפלייאוף תחכה לו הזדמנות לתרום לקבוצה מסקרנת.
ג'די אוסמן (קליבלנד): הטורקי האנרגטי מקבל הרבה דקות בשבועות האחרונים ואף תפס מקום בחמישייה, אבל נפצע וייעדר שבועיים לפחות, וכשקווין לאב יחזור לא בטוח שהוא יקבל דקות. מדובר בשחקן חסר פחד, מה שיכול לעזור לו לשמור על מקום ברוטציה בפלייאוף.
סמי אוג'ליי ואבל נאדר (בוסטון): דניאל תייס, הגרמני המפתיע, אמור היה לקבל מקום בכתבה הזו כבכיר מבין הרוקיז האחרים של בוסטון עד שנפצע וגמר את העונה בימים האחרונים. בלעדיו נשארו שחקני הכנף - אוג'ליי הוא מומחה ההגנה, נאדר הוא הסקורר. שניהם עשויים למצוא את עצמם בסיטואציה בה בראד סטיבנס זקוק להם, בעיקר אוג'ליי.
רויס או'ניל (יוטה): גם ליוטה יש את הרוקי האחר שלה. או'ניל ניצל את הפציעה של תאבו ספולושה והעזיבה של רודני הוד כדי לתפוס מקום ברוטציית שחקני הכנף. הוא משתלב נהדר במערך ההגנתי של קווין סניידר ומשחק עם ביטחון בהתקפה. אם יוטה תהיה בפלייאוף, יהיה לו תפקיד שם.
סטרלינג בראון (מילווקי): בחודשים האחרונים לשחקן הכנף הסולידי מהבחירה ה-46 יש דקות קבועות ברוטציה של מילווקי. בקבוצה כל כך מועדת לפציעות, הוא יכול למצוא את עצמו גם בתפקיד משמעותי ברגעים מכריעים.