החבר הסורר של מסי: אבר באנגה מתכונן למונדיאל הראשון בחייו

כאשר נודע כי ליאו מסי לא כשיר לשחק מול איטליה ביום שישי, סברו עיתונאים רבים בארגנטינה כי אבר באנגה ימלא את מקומו של הפרעוש בהרכב. בסופו של דבר, המאמן חורחה סמפאולי דווקא הלך על מערך שונה לגמרי, אבל באנגה בכל זאת גילם את מסי - הוא הכריע את ההתמודדות. הקשר נכנס כמחליף באמצע המחצית השניה, ו-10 דקות בלבד מאוחר יותר ביצע מסירה כפולה אמנותית עם ג'ובאנו לו סלסו ושלח כדור מדוד שהכניע את ג'יג'י בופון. בזמן הקצר שבילה על הדשא באולד טראפורד, הוא הוכיח כי הנבחרת יכולה לסמוך עליו. הערב, כאשר תתארח ארגנטינה במדריד אצל ספרד, הוא כבר עשוי לפתוח, לצד מסי - והצמד הזה תמיד משדר על אותו גל.

לפני קופה אמריקה 2016, למשל, הצהיר באנגה: "תפקידנו הוא לתת למסי שקט נפשי על מנת שיוכל לעשות את מה שהוא יודע". וזה הרי בכלל לא מפתיע, כי יש להם נקודות משותפות רבות, והם מכירים זה את זה מזמן. ממש מזמן. שני ילידי רוסאריו, שני אוהדים שרופים של ניואלס אולד בויז, הם התרוצצו על הדשא ביחד עוד כילדים. באנגה, הצעיר ממסי בדיוק בשנה, הוקפץ לקבוצת גיל בוגרת יותר בנואבו הוריזונטה והתמודד מול גראנדולי של מסי. "לא היה לנו סיכוי מולו", הוא נזכר בדיעבד. הערכתו לפרעוש לא ידעה גבול כבר אז, והוא היה מאושר לשתף איתו פעולה באותו צד, במיוחד בדרך לזכיה במדליות האולימפיות בסין ב-2008, שם הבקיע יליד רוסאריו נוסף, אנחל די מריה, את שער הניצחון בגמר מול ניגריה.

עוד בנושא

הערב: ספרד - ארגנטינה (22:30, ספורט 4)
פורטוגל מלקקת את הפצעים אחרי התבוסה 3:0 להולנד
טוני קרוס: "ברזיל הנוכחית בשתי רמות מעל ברזיל של 2014"

למעשה, באותם ימים נחשב באנגה לכוכב על פוטנציאלי, אחת התקוות הגדולות ביותר של ארגנטינה, לא הרחק אחרי מסי. הוא היה דומיננטי בזכיה של הנבחרת עד גיל 20 במונדיאל ב-2007, לצד קון אגוארו. זמן קצר קודם לכן, עוד לפני יום הולדתו ה-19, הוא הדהים את היבשת בהצגות נהדרות בדרך לזכיה של בוקה ג'וניורס בגביע ליברטדורס, והצטיין במיוחד בשני המפגשים נגד גרמיו בגמר. לא לחינם שילמה תמורתו ולנסיה 18 מיליון יורו בינואר 2008. באנגה היה אמור להפוך לאחד השחקנים הבולטים בליגה הספרדית. לו מישהו היה אומר אז כי בחלוף יותר מעשור הוא עדיין ייחשב לסוג של הבטחה וימתין להופעה הראשונה במונדיאל, לא היו מאמינים לו.

אלא שזו המציאות כיום. גם כשהוא מתקרב לגיל 30, עדיין אפשר לראות בבאנגה פוטנציאל לא ממומש שמחכה לפרוץ החוצה. בניגוד למסי, אופיו לא סייע לו בקידום הקריירה. הקשר גדל במשפחה עניה במיוחד, עזר לאביו פועל הבניין, וסיפר כי היו ימים בהם נאלץ לאכול בוץ תרתי משמע. למשפחה היה זוג נעלי כדורגל אחד, אותו נאלץ לחלוק עם שני אחיו הגדולים. כאשר נער מרקע זה מקבל לפתע שכר אסטרונומי ומככב בדפים הראשונים של העיתונים, הוא עלול לאבד את הראש - וזה בדיוק מה שקרה. התקופה הראשונה של באנגה בספרד היתה סוערת בלשון המעטה, ולא מהסיבות הנכונות.

זמן קצר אחרי שוולנסיה רכשה אותו, היא נדהמה לגלות תמונות עירום של הכוכב החדש שהופצו ברשת. לאחר מכן, נענש באנגה על נהיגה בשכרות. הרגלי הבילוי שלו במועדוני הלילה יצאו מכל פרופורציה, ועונת ההשאלה באתלטיקו מדריד התבררה כבעייתית במיוחד בהקשר זה כי הפיתויים בבירת ספרד היו גדולים אפילו יותר. "ביזבזתי שנתיים", הוא הודה בדיעבד. בסופו של דבר, הצליח המאמן אונאי אמרי לאלף אותו במקצת במהלך עונת 2009/10, ולבאנגה היה תפקיד מפתח בקבוצה שסיימה במקום השלישי והעפילה לליגת האלופות. בארגנטינה חיכו בקוצר רוח לראות אותו בגביע העולם בדרום אפריקה, אבל דייגו מראדונה החליט אחרת. הוא לא סמך על הקשר הסורר, והשאיר אותו בבית בניגוד לכל התחזיות.

יכול להיות שדייגיטו, לא האדם היציב ביותר בעצמו, מכיר טוב מכולם משוגעים כמו באנגה. אף פעם אי אפשר לסמוך עליהם עד הסוף, כי משהו תמיד עלול לקרות, וזה עשוי להיות ביזארי במיוחד. ב-2012, למשל, בדיוק כאשר היה בכושר טוב, שכח באנגה להרים את בלם היד בתחנת דלק, נדרס על ידי הרכב שלו והחמיץ חצי שנה עם שבר מורכב ברגלו. בתקרית אחרת לגמרי, הוא הרגיז מאוד את אוהדי הקבוצה כאשר הצטלם בחולצת ריאל מדריד. אירועים כאלה מנעו ממנו לייצר המשכיות במסטאייה, ולקראת מונדיאל 2014 הוא נאלץ לנדוד על מנת להבטיח לעצמו דקות משחק בקביעות ולהתמודד על המקום בסגל הנבחרת. הבחירה היתה לא טריוויאלית, אך מרגשת עבור כולם - השאלה לניואלס.

"דיברתי עם מסי, והוא אמר שהוא מאושר מהמהלך. חיכיתי לרגע הזה, והחלום מתגשם. אני רוצה להחזיר לאוהדים את התמיכה שהם מעניקים לי", אמר אז באנגה. הוא היה מתואם עם הפרעוש, שעקב בדריכות אחרי התוצאות של קבוצתו האהובה. ואולם, בניגוד לשמועות הנפוצות, מסי לא קובע הכל בנבחרת - לפחות אין לו שליטה מלאה על ההחלטות. הפרעוש היה מאוכזב כאשר אלחנדרו סאבלה העדיף לנפות את באנגה מהסגל הסופי לטורניר. כמו ב-2010, הוא היה בסגל המורחב אך החמיץ את הנסיעה. אנסו פרס, שחקן מבריק פחות אך יציב הרבה יותר, תפס את מקומו.

רק כאשר מונה טאטה מרטינו למאמן הלאומי, קיבל באנגה את הכבוד הראוי. זה קרה, בין היתר, כי מרטינו הוא איש ניואלס בעצמו, והוא הרגיש קרבה מיוחדת לכוכבים מהצד השחור-אדום של רוסאריו. אלא שהיתה גם הצדקה מקצועית לבחירותיו. המעבר לסביליה בקיץ 2014 התברר כהברקה, והאיחוד המחודש עם אמרי הוכיח את עצמו. הארגנטיני נבחר לאיש המשחק בגמר הליגה האירופית מול דניפרו ב-2015, ושלט ללא עוררין במרכז המגרש במחצית השניה גם כאשר האנדלוסים שמרו על התואר מול ליברפול של יורגן קלופ ב-2016.

כאשר המוזה נחה עליו, הוא באמת נראה כמו כוכב על עם תכונות מגוונות, ובאנגה מסוגל למלא כמעט כל תפקיד בקישור. הוא גם דפנסיבי, עם הספק עבודה נהדר, בחירת מיקום טובה ותיקולים מוצלחים. הוא יודע לשחק באגפים אם צריך. הוא פליימייקר בחסד עם כדורי עומק נפלאים וראיית משחק. יש בו ניחוח של כדורגלן רחוב, בהיבט החיובי, וארגנטינה זקוקה לשחקן עם אנרגיות כאלה. קופה אמריקה ב-2015 היה לא מזהיר מבחינתו כשחקן ספסל, והוא גם החמיץ פנדל בדו קרב מול צ'ילה בגמר, אבל ב-2016 מרטינו נתן לו את המפתחות בקישור. גם הפעם זה נגמר בהפסד בפנדלים לצ'ילה, והשפעת הפיאסקו היתה גדולה. הפרישה של מסי היתה אמנם כצפוי קצרה, אבל ההתפטרות של מרטינו היכתה את באנגה יותר מכל. בלעדיו, מעמדו שוב היה בסכנה ממשית.

במקביל, הוא עשה צעד לא מוצלח בקריירה כאשר חתם בקיץ 2016 בהעברה חופשית באינטר. היו לו משחקים גדולים באיטליה, והשלושער הראשון בחייו, ב-1:7 המדהים על אטאלנטה זכור היטב לאוהדי נראזורי, אבל בשורה התחתונה הוא לא התאקלם בארץ המגף, ושמח כאשר סביליה הסכימה לשלם ולהחזיר את הבן הגולה הביתה. "זו היתה טעות לעזוב, אבל עכשיו זה הזמן לתקן", הוא הצהיר. באופן אירוני, הוא החמיץ בדיוק את השנה של סמפאולי במועדון. המאמן עזב לטובת הנבחרת הלאומית שלו, והיעדר העבודה המשותפת באנדלוסיה לא היה לטובתו של הקשר. כמו ב-2010 וב-2014, הוא חשש מניפוי לקראת גביע העולם - וזו הרי ההזדמנות האחרונה בהחלט.

אז הפעם באנגה לא צריך לדאוג. חודשיים לפני פרסום הסגלים, הסיכוי שלו להחמיץ את הנסיעה אפסי. סמפאולי, שעקב בין היתר אחרי שני משחקיו בשמינית גמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד, לא יכול להתעלם מאיכויותיו. חשוב לא פחות - בשנים האחרונות לא מעורב באנגה בשערוריות יוצאות דופן. הוא התמתן והפך למקצוען טוב יותר. הכרטיס לרוסיה בכיסו, אבל המקום בהרכב בהחלט לא. המאמן טרם יודע את המערך האופטימלי שלו, ועובדה היא כי השאיר את כוכב סביליה על הספסל מול האיטלקים לטובת לאנדרו פארדס שדועך בזניט.

אז הערב, כאשר ישתף פעולה עם החבר הטוב מסי מול ספרד, הוא יילחם על ההזדמנות לזהור בקיץ על הבמה הגדולה, והיריבה בהחלט מוצאת חן בעיניו. הרי המשחק הגדול ביותר של באנגה בחולצת תכלת-לבן היה בספטמבר 2010, כאשר הוחזר לסגל בעקבות ההדחה של מראדונה, ונתן הצגה גדולה במשחק הידידות מול ספרד בבואנוס איירס. ארגנטינה פירקה אז את אלופת העולם 1:4, ובאנגה לא שוכח את 90 הדקות האלה. היתה אז תחושה שהוא עשוי להיות סופרסטאר, והיא לא נעלמה גם בחלוף השנים הארוכות. הזמן אוזל, והכרחי לנצל את הצ'אנס. גם מסי מחזיק אצבעות.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק